ועדת השרים לענייני הפרטה תדון בהנפקת התעשייה האווירית בשבוע הבא

הוועדה הייתה אמורה להתכנס כבר לפני מספר שבועות, אך עוכבה על ידי שר הביטחון • גנץ מבקש להוסיף למתווה ההנפקה רכיב שיבטיח שכספי ההנפקה יופנו לפיתוח וצמיחת התעשייה האווירית

מל"ט של התעשייה האווירית. רשות החברות תוביל את ההנפקה / צילום: התעשייה האווירית
מל"ט של התעשייה האווירית. רשות החברות תוביל את ההנפקה / צילום: התעשייה האווירית

ועדת השרים לענייני הפרטה לנושא הנפקת התעשייה האווירית, מתכנסת ביום א' הקרוב (15 בנובמבר). הוועדה - המורכבת מהשרים דוד אמסלם, ישראל כ"ץ, אורית פרקש הכהן, ואבי ניסנקורן - אמורה לאשר את מתווה ההנפקה של התעשייה האווירית. לפני מספר שבועות אמורה הייתה הוועדה להתכנס, אך כפי שפורסם ב"גלובס" על ידי עמירם ברקת, שר הביטחון בני גנץ עיכב את הנושא. 

עמדת שר הביטחון היא כי יש להוסיף למתווה ההנפקה רכיב שיבטיח שכספי ההנפקה יופנו לפיתוח וצמיחת התעשייה האווירית. לפי גנץ, זו הסיבה שוועדת ההפרטה לא כונסה בפעם הנוספת ואם הנושא הזה יוסדר עד ליום א', ועדת השרים להפרטה תכונס.

ברקע הדברים עומד גם הליך מינוי המנכ"ל לתעשייה האווירית. גנץ היה מעדיף שבתעשייה האווירית יבחרו באלוף במיל' חגי טופולנסקי, אשר היה ראש תחום המל"טים באלביט עד לאחרונה, אחרי שירות של עשרות שנים בצה"ל. בתעשייה האווירית מעדיפים שהמנכ"ל הבא יגיע משורות החברה. הוויכוח בין גנץ ליו"ר תע"א הראל לוקר בנוגע לזהות המנכ"ל הבא, משפיע גם הוא על התקדמות עם ועדת ההפרטה.

לפי הצעת ההחלטה שתעלה לדיון ביום א' הקרוב, המדינה מתכוונת להנפיק בשלב ראשון 25% ממניות החברה, לפי שווי של 12 מיליארד שקל לחברה. נוסח ההחלטה שתובא לאישור ועדת השרים יאפשר מכירה של עד 35% ממניות החברה בדרך של הנפקה ציבורית בבורסה. רשות החברות הממשלתיות, בניהולו של עו"ד יעקב קוינט, תוביל את הליך ההנפקה של החברה ותקבע את התנאים שלו.

לאחר אישור ועדת השרים, יחל מו"מ רשמי בין המדינה לבין הנהלת התעשייה האווירית, בראשות לוקר, ועובדי החברה. המטרה היא להסכים תוך שלושה חודשים על הסכם קיבוצי חדש שיסדיר, בין היתר, את התמורה שיקבלו העובדים במסגרת ההנפקה.

גיבוש מתווה ההפרטה, בו דנים בישראל מזה שנים ארוכות, התאפשר לאחר שנמצאו הסדרים בשני הנושאים העיקריים שעיכבו את התהליך. הנושא הראשון הוא הסתייגויות של הממונה על השכר באוצר, שדרש מעובדי החברה להחזיר חריגות שכר. הנושא השני הוא הסתייגויות של גורמי ביטחון, אשר חששו כי חובות הדיווח והגילוי שיחולו על החברה בעקבות ההנפקה יסכנו אינטרסים ביטחוניים.