עסק ביום | פיצ'ר

השחקן אייל רוזלס לא מרים ידיים: "אני אופטימיסט גדול"

הקורונה עצרה את עבודות המשחק של אייל רוזלס, אבל דווקא הגבירה את העבודה בסדנת המשחק שלו • "אני לא יודע איך חיים שחקנים שמתפרנסים רק מהצגות ומימי צילום" • "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

אייל רוזלס / צילום: רמי זרנגר
אייל רוזלס / צילום: רמי זרנגר

את השחקן אייל רוזלס כולנו מכירים מהמסך הגדול והקטן משלל סרטים וסדרות (הבורר, מבצע סבתא, ללכת על המים ועוד). כמו רוב חבריו לענף, הקורונה עצרה את עבודת המשחק אבל מנגד, הגבירה את העבודה ב"סדנה למשחק של אייל רוזלס", שפועלת מזה חמש שנים בתל אביב.

"זו סדנה שמיועדת לכאלה שרוצים להכין את עצמם לבית ספר למשחק, לבדוק אם מתאים להם ללכת ללימודים גבוהים ולפגוש את המשחק בצורה רצינית, לכאלה שרוצים לחוות משחק לנשמה או ככלי שיכול לשמש להרבה דברים כמו לעמוד מול קהל, לשפר את יכולת האלתור ולחזק את הביטחון העצמי. המשחק הקדים את הפסיכולוגיה בכמה אלפי שנים. בשמונה החודשים האחרונים גדל היקף הנרשמים, אולי יש קצת אווירה של אחרי מלחמה, אנשים לומדים להעריך דברים, יוצאים להגשים חלומות.

"כשאנחנו לא בסגר, הסדנה עובדת תוך הקפדה על תו סגול כלומר שמירה על ריחוק ומסכות. מי שעומד על הבמה יכול להוריד את המסכה. ואז מגיעים סגרים שכבר נהיו עניין מחזורי ופה עליתי על רעיון ששירת אותי יפה: הוספנו שיעורי זום שלא נספרים כשיעור אלא כאקסטרה. ככה, אני ושאר המורים לא משתגעים בבית, הכיתה נשמרת ואני לא מאבד אותם כי בכל זאת זו קהילה קטנה למרות שזה רק לכמה חודשים - והם אפילו משתפרים כי קיבלו עוד שיעורים. סדנה שאמורה להימשך ארבעה חודשים נמשכת שבעה חודשים".

עד כמה מאתגר להעביר שיעורי משחק בזום?
"יד ימיני בניהול, קרן גולדבלט, הפכה לחיית זום. כל השכונה שומעת את השיעורים. היא למדה לעשות את זה חוויתי, כולם קמים מהכיסאות בחדר וזה עובד ביג טיים. למדנו ממנה".

ולימוד משחק כשיש מסכה או ריחוק?
"החוויה האנושית גוברת על חתיכת נייר או בד שתקועה על הפנים כל עוד העיניים זמינות. מה, לא היו סיפורי אהבה בעולם המוסלמי? העיניים עובדות יותר ומפצים גם בג'סטות אחרות".

בפן של המשחק מתאר רוזלס, "שממה. הפקות נעצרו לחלוטין, אפילו מופעים קצרים ואינטימיים שהיו לי בכנסים ובקיבוצים הפכו לשממה. יש כאלה שמופיעים מול קהל של עד 20 איש אבל יש עניין של תקציב. אצלי זה דורש הקמה והגברה וכמה זול שלא אנסה להיות זה כבר גדול".

ומה בפן הפרנסה?
"אני לא יודע איך חיים שחקנים שמתפרנסים רק מהצגות ומימי צילום. קיבלתי מהמדינה כמה לירות שזה מאוד עזר, הסדנה גם מביאה אוכל הביתה. המחיר של הסדנה לא השתנה. זה מחיר שאין לנו לאן לרדת ולהעלות זה לא לעניין. אני אופטימיסט גדול, עוד לא התעוררתי שטוף זיעה מהדבר הזה שנקרא קורונה".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il