חברי ועדת פולקמן: האם גוגל ופייסבוק יחויבו להשקיע בתוכן?

לפחות שלוש ועדות ציבוריות עסקו בשנים האחרונות בשינויים בשוק התקשורת ובצורך להתאים את החוקים הארכאיים שעל-פיהם פועל השוק, שחוקקו עוד לפני הולדת האינטרנט, למציאות המשתנה. אל הוועדות הללו הצטרפה באחרונה ועדת פולקמן שמונתה על-ידי שר התקשורת יועז הנדל כדי לבחון את תחום השידורים בטלוויזיה.

חברי הוועדה, בראשות חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן, מנהלים בימים האחרונים ישיבות זום עם גורמים בתעשיית המדיה - נציגי הפלטפורמות המשדרות, הערוצים המסחריים, היוצרים, המפיקים ופורום בתי התוכן - כולם גופים שמושפעים מהרגולציה הקיימת ומעוניינים להביע עמדה על האופן שבו יש לשנות את החוק כדי להתאים אותו למציאות הקיימת.

סבירות נמוכה ליישום המסקנות

אלא שרבים בתעשייה מעריכים כי מסקנות הוועדה שאמורות להיות מוצגות לשר עד סוף דצמבר, לא ייושמו בסופו של דבר. ברור שחלק מההמלצות ידרשו שינוי חקיקה. אך בשל ההערכות שמערכת בחירות חדשה נמצאת על הפרק, הסבירות שניתן יהיה לעשות זאת איננה גבוהה.

לכן בענף למוד הניסיון מציגים עמדות עקרוניות, אך מנסים בו-זמנית לקדם מהלכים טקטיים, שלא בהכרח דורשים שינויי חקיקה, וניתן ליישם אותם באופן מהיר יחסית. לדוגמה: אחת הסוגיות המרכזיות שיש לה השלכות רבות על שוק התוכן והמודלים הכלכליים שלו, היא ההתעצמות הדרמטית בכוחן של הפלטפורמות הבינלאומיות גוגל ופייסבוק, שמערערות את המודל הכלכלי של כל יצרניות התוכן בישראל בגלל החלק המשמעותי שהן נוגסות מעוגת הפרסום וההשפעה שיש להם על השיח הציבורי. נזכיר כי למרות הרווחים העצומים של גוגל ופייסבוק בשוק המקומי, הן אינן משלמות מסים בארץ, לא משקיעות בתוכן מקומי, ולא כפופות לשום רגולציה של המדינה.

בעבר הועלתה מצד יצרני התוכן הדרישה לחייב את גוגל ופייסבוק לשלם מסים בישראל כדי להשיב לפחות חלק מהרווחים שזורמים אליהן, חזרה לשוק המקומי. בוועדת פולקמן הבהירו כי למרות שהם מבינים את הצורך לטפל בסוגיית גוגל-פייסבוק, אין להם מנדט לעסוק בסוגיית המיסוי של חברות אלה בישראל. אולם גביית מיסים איננה הדרך היחידה לגרום לגוגל ופייסבוק לפצות את השוק המקומי על הפגיעה בו.

פורום יצרני התוכן המקומי טען כי אם לא תינקט פעולה להחלת חובת השקעה בתוכן מקומי על הענקיות הזרות, תעשיית זו תימצא בסכנה של ממש. אנשי הפורום הציעו כאמור  לגבש פתרון יעיל שאינו מחייב אסדרה. למשל, לחייב את גוגל ופייסבוק להפקיד נתח מהכנסותיהן מפרסום בקרן ייעודית אשר באמצעותה יוקצו כספים להשקעה בתוכן מקומי כפי שנעשה במדינות כמו צרפת וגרמניה, בהן נוסדו קרנות לתמיכה ביצרני התוכן המקומיים. עוד נטען מטעם הפורום, כי ראוי שתקציבי הפרסום הממשלתיים המטופלים בלפ"מ ינותבו לתעשיית התוכן המקומית ולא לגוגל ולפייסבוק.

כידוע, על הערוצים המסחריים ועל חברות הכבלים והלוויין חלות חובות הפקה מתוקף חוק. כך למשל, ערוצי הכבלים והלוויין מחויבים להקצות 8% מהכנסותיהם בהשקעה מקומית. אלא שההכנסות של הגופים המחויבים בהשקעה יורדות, בין היתר בגלל כניסת פלטפורמות שידור חדשות כמו נטפליקס, שכיום רושמת כבר כמיליון צופים או פלטפורמות ה-0TT של פרטנר וסלקום. הפלטפורמות נותנות פתרונות חדשים לצפייה, "סוחבות" מנויים ועיניים צופות, וגורמות בכך פגיעה להכנסות של yes והוט, ומכאן גם פגיעה בהיקפי ההשקעה שלהi בתוכן המקומי.

איגוד המפיקים הציג בפני הוועדה את הנתונים של ההשקעה ביצירה מקורית ב-2010 לעומת 2019, שממחישים את היקף הפגיעה בהשקעות בתוכן מקומי בשנים האחרונות. מהנתונים של הרשות השנייה עולה כי רשת, קשת וערוץ 10 השקיעו ב-2010 כ-278 מיליון שקל ביצירה מקומית. ב- 2019 עמד היקף ההשקעה קשת ורשת (ערוץ 10 כבר מוזג אז לרשת) על כ- 220 מיליון שקל.

עוד עולה מהנתונים כי שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית עמד ב-2010 על היקף הכנסות של כ-3.5 מיליארד שקל. 8% מתוכו, אותם אמורים היו הכבלים ו-yes להשקיע ביצירה, עמד על כ-280 מיליון שקל. בשנת 2019 הוט ו-yes השקיעו יחד 220 מיליון שקל.

הפתרון, כפי שהוא מוצא על-ידי איגוד המפיקים, הוא "עיוורון לפלטפורמה" בכל מה שנוגע לחיוב השקעה בתוכן - כלומר, לחייב את כל מי שמרוויח מתוכן, בין אם זה באמצעות דמי מנוי או פרסום להשקיע אחוזים מסוימים מהרווח בתוכן. בקשת ורשת לעומת זאת דורשים לחייב גם את ספקי התכנים הבינלאומיים כמו נטפליקס להעביר כספים לקרן שתתמוך בהפקות מקור.

ועדת פולקמן נדרשת להגדיר מחדש את גבולות הגזרה שבין מי שמתקיים ממכירת דמי מנוי על תוכן, לעומת מי שמתקיים ממכירת פרסום. כיום הערוצים המסחריים נדרשים להתקיים ממכירת פרסום בלבד ואין להם אפשרות לגבות תשלום על התוכן שלהם המשודר באמצעות הוט ו-yes. קשת ורשת טוענות כי התוכן הוא קניין מסחרי ונכס כלכלי וכמו על כל נכס כזה' יש לחייב את כל מי שמשתמש בו בתשלום (כיום רק פרטנר וסלקום משלמות על התוכן). מנגד הוט ו-yes מתקיימות ממכירת מנויים ואינן רשאיות לפרסם. בשוק מתרשמים כי הוועדה תסדר מחדש את הקלפים, תאפשר לכבלים וללוויין לשלב פרסום בקונסטלציות מסוימות, ותאפשר במקביל לקשת ורשת לגבות תשלום על התוכן שלהן.

לייצר גוף רגולטורי אחיד לפיקוח

גורמים שהופיעו בפני הוועדה מתרשמים כי רוב חבריה משוכנעים שיש לייצר גוף רגולטורי אחד שמפקח על כלל השידורים באשר הם. השאלה העיקרית היא באיזה פורמט, האם הגוף החדש יהיה כפוף למשרד ממשלתי כלשהו (מה שעלול להביא להשפעות פוליטיות) או יישאר כגוף ציבורי. שאלות נוספות נוגעות למי יממן את הגוף המאוחד, מה יעלה בגורל העובדים, איזה סוג רגולציה הוא יפעיל וכדומה. עד עתה נוהלה הרגולציה על השידורים באמצעות שני גופים: הרשות השנייה שמפקחת על הערוצים המסחריים (טלוויזיה ורדיו) המתקיימים מפרסומות ומועצת הכבלים והלוויין שמפקחת על הגופים החיים מדמי מנוי. החלטה לייצר "ברית מועצות" התקבלה כבר במסגרת ועדות קודמות שעסקו בתחום התקשורת, אולם היא לא יושמה מעולם, בין היתר משיקולים פוליטיים.