הרפורמה של הנדל באינטרנט נדרשת לעבור כיול מחדש

שר התקשורת יועז הנדל הזדרז בשבוע שעבר לחגוג את הרפורמה באינטרנט (ביטול ספק ותשתית) עוד בטרם התקבלה ההחלטה הסופית. הנדל פירסם סרטון, מוצלח למדי יש לומר, שמסביר את מה שאנחנו אומרים כבר שנים - אין אינטרנט מפוצל, יש שירות אינטרנט, נקודה. היה מוטב לפרסם את הסרטון לאחר שמתקבלת ההחלטה הסופית על ביטול הפיצול באינטרנט. לפרסם סרטון כזה שאי אפשר לטעות בפרשנות שלו לפני החלטה רשמית זה חוסר תום לב ופגיעה בהליך התקין כי הנושא נמצא בשימוע ומוטב היה לחכות ולתת לספקיות הקטנות להגיד את דברן קודם. הסרטון למעשה מייתר את השימוע כי אם ההחלטה כבר התקבלה מראש אז מה הטעם בו?

השימוע שפורסם מדבר על ביטול הפיצול באינטרנט ב-2022 והוא כולל איסור על בזק והוט למכור חבילות אינטרנט למשך שנה. הרעיון לביטול הפיצול מבורך כי מדובר בעיוות שמלווה אותנו שנים ואת הנזקים שלו ראינו רק לאחרונה בבזק בינלאומי ובכלל השוק. בהינתן שוק סיטונאי שעובד ופועל כבר 5 שנים וספקיות האינטרנט מוכרות אינטרנט כמוצר אחוד והגיעו למספר נאה של 650 אלף מנויים אין לזה מקום.

אבל לצד הרפורמה החשובה אי אפשר להתעלם משתי נקודות מרכזיות שחייבים לשים עליהן דגש. הראשונה היא מחירי השימוש בתשתיות בזק והוט והשנייה היא הכאוס שעשוי להיווצר כאן במידה ויאסרו על בזק והוט למכור אינטרנט בכלל במשך שנה שלמה.

משרד התקשורת לא יכול להתעלם מהספקיות הקטנות

נתחיל דווקא בשנייה. בזק מוכרת היום אינטרנט במסגרת החבילות המשולבות (בנדל הפוך) עם הספקיות הקטנות, כאשר עבורן זו אולי הדרך היחידה לשרוד. לספקיות הקטנות אין משמעות אמיתית בשוק והן לא מייצרות ערך מוסף מלבד היותן מתווך שגוזר קופון בדרך ללקוח. צריך להגיד את הדברים כהווייתם, הספקיות הקטנות לא מוסיפות ערכים איכותיים לשוק התקשורת מלבד חשיבותן בהורדת המחיר, ומרכז פעילותן הוא לייצר תחרות לשלוש הספקיות הגדולות בזק בינלאומי, סלקום ופרטנר, רק במחיר. זה חשוב אבל לא מספיק. הן חוששות שהן ייעלמו אחרי כניסת בזק והוט לתחום.

כמו שמשרד התקשורת חייב להפסיק לשמש לשכת רווחה לחברות הגדולות בכל מיני עיוותים שהוא משמר (דוגמת קש"ג סלולרי גבוה במיוחד), הוא לא יכול להתעלם ממצוקת החברות הקטנות שחוששות לעתידן. אבל הדרך שבחר בדמות איסור על בזק והוט למכור אינטרנט לחלוטין במשך שנה היא בעייתית. אם בזק לא תמכור את הספקיות הקטנות בבנדל ההפוך הן יחדלו מלהתקיים. זה לא עוזר לספקית קטנה אם נותנים לה למכור אינטרנט דרך השוק הסיטונאי. העלויות בשוק הסיטונאי גבוהות וסביר להניח שהן פשוט ייעלמו מהשוק. הבעיה היא שגם לצרכנים מדובר באופציה בעייתית.

מה בדיוק יעשה לקוח שרוצה לעבור דירה או רוצה לעבור חברה ומתקשר להוט או לבזק? הן אמורות לטרוק לו את הטלפון ולהגיד לו תתקשר אלינו עוד שנה או שתלך למתחרים? מכל כיוון זה נשמע לא טוב. האם אנשי משרד התקשורת לא למדו לקח ממה שקרה שנה שעברה והשנה עם ההוראות הסותרות בנושא הבנדל ההפוך? מאות אלפי אנשים נותקו מהאינטרנט בגלל שנגמרה להם החבילה באמצע הגל הראשון של הקורונה. אם המשרד לא היה חוזר בו ומורה לבזק לא לנתק, היינו עדים לכאוס מטורף באמצע סגר שהיה יוצר נזק אדיר למשק.

עכשיו אנחנו בסיטואציה דומה. אנחנו כרגע לא בסגר אבל מישהו יכול להגיד בוודאות שלא יהיה כאן סגר בחודשים הקרובים ואז מה? נגיע למצב שאנשים יתקשרו לבזק והוט לרכוש שירותי אינטרנט והם ידחו אותם או שישלחו אותם לקחת אינטרנט מהמתחרים? זה רעיון בעייתי שצריך לטפל בו בזהירות כדי לא לפגוע בצרכנים ובמקביל לא להוריד גרזן על הספקיות הקטנות במכה אחת.

להוריד את העלויות המכבידות בשוק הסיטונאי

הנקודה הנוספת היא כיצד ממשיכים לייצר תחרות אפקטיבית באינטרנט לאחר הרפורמה. אם רוצים לעזור לספקיות קטנות לשרוד בשוק ולחייב אותן לעבוד בשוק הסיטונאי, אפשר לעשות זאת דרך הורדת עלויות שמכבידות עליהם בשוק הסיטונאי. כך למשל מחירי הטכנאים של בזק או של הוט שאמורים לבצע את ההתקנות עבור ספקיות האינטרנט. אפשר להוריד את המחיר שלהם. לא יקרה כלום אם לתקופה מסוימת בזק תגבה סכום נמוך יותר עבור העבודה שהם עושים בחיבור התקע הראשון. עבורה זה חסר ערך כמעט, עבור הספקיות זה קרש הצלה, ולא רק עבור הקטנות אלא לכל השוק.

כמו כן, אפשר היה להוריד את מחירי הג'יגות (התשלום עבור תעבורת האינטרנט שעוברת על רשת בזק) שמשולמות לבזק ולהוט. אמנם מחירי הג'יגות בשוק הסיטונאי ירדו אבל לא כל הלקוחות הם בשוק הסיטונאי ויש הרבה מאד לקוחות שהספקיות נאלצות לשלם עבורם מחירים מאד גבוהים בג'יגות. שוב, מדובר בעלות נמוכה מאד לבזק ולהוט באופן יחסי אבל מצילת חיים לכל יתר הספקיות.

נזכיר שמשרד התקשורת רק לאחרונה הפגין יצירתיות מרשימה כשבא לפתור בעיה בשוק הסלולר הנוגעת לחורים בפריפריה בכיסוי של החברות. המשרד בא ואמר שבתמורה לכך שהוא יאפשר נדידה פנים ארצית בין החברות בפריפריה (כך שכל חברה תוכל להיעזר באתרים של רעותה היכן שאין לה אתרים) תוקדם חובת הפריסה בדור הרביעי ל-95% כיסוי. כלומר, המשרד יודע לעבוד בשיטה של מקל וגזר כשצריך. אז למה לא לנהוג כך בשוק האינטרנט. עדיין לא מאוחר לתקן וכך זה נהנה וזה לא חסר.