"זו קטסטרופה": הרגולטורים הבכירים חושפים את מחיר האין תקציב

יכולנו לספר לכם על דיל המינויים הפוליטיים שאושר בממשלה, על השרים שהחרימו את הישיבה או על הסקרים האחרונים • במקום זה החלטנו להביא שני מונולוגים של שני רגולטורים בכירים שמספרים לגלובס, בעילום שם ובגילוי לב, איך נראים משרדי ממשלה שלא מתפקדים

בני גנץ ובנימין נתניהו בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
בני גנץ ובנימין נתניהו בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

רגולטור פיננסי מכהן: "אנחנו צוברים עיכוב של שנתיים, וברמת העולמות הפיננסיים זו קטסטרופה. עבור פינטקים שנתיים זה קיומי, הם עוזבים את הארץ"

"כבר שנה שאנו חיים עם תקציב של 1/12, שזה בעצם להיות בלי תקציב. אין לנו כסף לכלום. מסכימים שנשלם משכורות, שכר דירה וחשבון חשמל, אבל שום דבר מעבר. למה שנחשב קשיח, אין לנו פרוטה. לא ליועץ חיצוני שנדרש בחלק מהמהלכים, לא לרכישת דאטה ולא לכלום.

אני נזהר מלקטר על כך, כי בסוף נפלה על העולם מגפה, וכולנו נכנסנו לשבר כלכלי מאוד גדול. אנשים מאבדים את עבודתם, ולא יודעים מה יהיה איתם. אבל לעובדים שלי אני ממשיך לשלם משכורת, אז יש גבול לכמה אתה יכול להתלונן. צריך לזכור את הקונטקסט, ואת המסגרת הרחבה. יש מקומות שנפגעים כל כך הרבה יותר מאתנו, אז אני שומר על פרופורציות.

הרבה דברים שתכננו לעשות בשנת 2020 אנחנו לא עושים. אף פרויקט שלנו לא מתקדם לשום מקום בתקופה הזאת. הדבר שהכי נפגע בעקבות הקיפאון החקיקתי והקונסטלציה הפוליטית, בשילוב עם המשבר הכלכלי שהביא נגיף הקורונה, זה עולם הפיננסים. 2020 הייתה אמורה להיות שנה של פריצת דרך רגולטורית בעולם הזה, והרבה תהליכים שעבדו עליהם המון זמן היו אמורים להבשיל לתוך חוק ההסדרים. לא רק שזה נעצר, אלא שזה לא נראה באופק בכלל.

מדובר בדברים שחיוניים לעולם הפיננסים כמו אוויר לנשימה. למשל, כל הבנקאות הפתוחה. יש מערכת מוכנה שמאפשרת מעבר בקליק בין בנקים. אבל אין מי שיחוקק את החוק, אז אי אפשר להתקדם. מה שתוקע את העניין הוא תיקון פשוט לפקודת השטרות - אבל אין כנסת פעילה, אז אין חקיקה.

יש צווים שקשורים להלבנת הון שאמורים לאפשר לפינטקים להיכנס למערכת הבנקאית, וזה תקוע. יש את חוק ה-sand box, שאמור לאפשר לפינטקים לפעול תחת המעטה הבנקאי, שהוא יותר רך ויותר נוח, וגם זה תקוע. גם 'חוק נאווי’, שמאפשר לגופים חוץ-בנקאיים לגייס אשראי כדי שיוכלו לתת אשראי חוץ-בנקאי, תקוע.

כשנכנסנו ל-2020 ולמערכות הבחירות, אמרו שכל החקיקה הזאת, שכולה גמורה ורק מחכה לאישור, תתעכב בחצי שנה. מחצי שנה עברנו לזה ששנת 2020 אבודה מבחינה חקיקתית - עכשיו כבר ברור שלא תהיה כנסת פעילה לפני ספטמבר 2021. אנחנו צוברים עיכוב של שנתיים, וברמת העולמות הפיננסיים זו קטסטרופה. עבור פינטקים שנתיים זה קיומי. הם יוצאים מהשוק, ועוזבים את הארץ. כבר שמעתי משורה של פינטקים שהם נטשו את השוק הישראלי, הם ויתרו על כניסה אליו ועובדים במקומות אחרים. זה התחום שנפגע הכי הרבה, ונראה את הפגיעה כשנתעורר אחרי המשבר.

מדברים המון על התחרות בתחום הבנקים והפיננסים, אבל העשייה בתחום הזה לא מתקדמת לשום מקום. הצוותים שלנו עובדים-עובדים-עובדים, ובסוף הכול נתקע בחקיקה. זה פול גז בניוטרל. מעבר לחקיקה, אין פרויקטים היום. הם לא זזים לשום מקום. כל מה שדורש רכישה של מסד נתונים או שכירת מומחה שיסייע - נעצר. אנו קונים נתונים כדי לחסוך את איסוף הנתונים הללו מהשוק, אבל היום אין תקציב לזה.
אנחנו משתדלים לנהל כרגיל את מבצעי האכיפה שלנו, אבל בהחלט יש צעדי אכיפה מורכבים יותר שנעצרו. הם בקנה, ואני מקווה שהם יחזרו לחיים". 

בכיר במשרד התקשורת: "בלי חוק ההסדרים ובלי חקיקה, אני תקוע והמערכת תקועה. היום אנחנו יושבים ומחכים עם שלושה חוקים מאוד משמעותיים"

"הסיפור של משרד התקשורת הוא לא כסף, זה לא משרד תקציבי. עם הכסף אני יודע איך להתנהל ולריב עם אגף התקציבים במשרד האוצר, ובסוף להסתדר. הסיפור של המשרד הזה הוא רגולציה.

הבעיה המרכזית שלי, והיא בעיה קשה מאוד, היא שמכיוון שנהוג להצמיד את התקציב לחוק ההסדרים, בהיעדרו של החוק הזה - נגמר העניין. מה ההצדקה של שר להפקיד את החקיקה שלו בידי שר האוצר? רק כשהיא עוברת בהליך המקוצר שנקרא חוק ההסדרים.
כל שר עושה את זה באהבה, נותן את החוקים שלו בשביל שיעברו את התהליך הזה.

בלי חוק ההסדרים ובלי חקיקה, אני תקוע והמערכת תקועה. היום אנחנו יושבים במשרד ומחכים עם שלושה חוקים מאוד משמעותיים. הראשון הוא חוק הסיבים האופטייים, שכבר עבר שימוע ציבורי ומוכן להגיע לוועדת שרים לחקיקה, כולל הסכמות עם ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה, שקרא ומכיר את החוק מלמטה, מלמעלה ומהצדדים.

המשמעות של העניין הזה היא שבסוף בזק תתחיל לפרוס סיבים אופטיים, יהיה לחץ מכיוון המתחרים, אבל בהיעדר חקיקה לא תהיה פה קרן אוניברסלית למימון הפריסה - והכול ייתקע. במילים אחרות, לא תהיה פריסה של סיבים באזורים לא כדאיים, כי פורסים איפה שהכי מתאים כלכלית. כל מי שגר בבית צמוד קרקע בטופוגרפיה בעייתית, שלא לדבר על גיאוגרפיה בעייתית, יכול 'לחפש את החברים שלו’. זו התוצאה.

החוק השני הוא חוק פתיחת התחרות בשוק התקשורת - החוק שמסדיר כניסת שחקנים קטנים חדשים לתחרות מול המפעילים הגדולים. זה עוד חוק שסיימנו אחרי הערות לציבור, ומוכן לצאת מחר ולשחרר את משק התקשורת. הרבה רישיונות הופכים להיתרים, הרבה היתרים מתבטלים, מורידים ערבויות ודמי רישיון, בעצם זה חוק שמקטין חסמים, ומשנה את חוק התקשורת מן היסוד.

אנחנו מוכנים ומחכים לוועדת שרים לחקיקה שיואילו בטובם להכניס אותנו, כדי שנוכל להגיע לוועדת הכלכלה, וזה תקוע. מה שאמור להכניס אנרגיה למשק, מחכה עד שיאשרו לנו. אז בסדר, שלא יתנו את חוק ההסדרים, אבל שיתנו לי להיכנס לוועדת שרים לחקיקה. אני אלך לבד, אני יודע להעביר חקיקה, אבל אין כלום.

הדבר השלישי שמתעכב כבר זמן רב הוא תזכיר חוק הדואר, שאמור להסדיר את הורדת הפיקוח על התעריפים, את האפשרות של הדואר לשיתופי פעולה ואת המעבר שלו לפעילות מפוצלת. כל הדברים האלה, שאישרנו בעקבות המלצות ועדת רוזן, יושבים על שולחן המשרד כתזכיר חוק, ואין לנו מה לעשות עם זה.

עניין נוסף שתקוע הוא מינויים - אין מינויים, מועצת הכבלים והלוויין בקושי מתפקדת ואין לה יו"ר, ברשות השנייה חסרים אנשים, הכול עומד ומחכה. אנחנו רוצים למנות, והכול תקוע". 

צרו איתנו קשר *5988