תיק אישי | ניתוח

המלצות לסוף שנת המס: להביא בחשבון את נזקי הקורונה

בעקבות משבר הקורונה, שמשפיע על הכלכלה העולמית, נקלעו חברות רבות לסחרור עסקי שמצריך מהן חשיבה מחודשת גם בענייני מיסוי • מהן הנקודות החשובות שכדאי לבחון כדי "לנצל" את הקורונה להפחתת נטל המס

סוף שנת המס / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
סוף שנת המס / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

האי ודאות המרחפת באוויר בחסות נגיף הקורונה, שפרץ לחיינו השנה, יחד עם המדיניות וההנחיות שישראל ומדינות רבות בעולם מיישמות כדי להתמודד עם המשבר, משפיעות באופן ישיר על הכלכלה בישראל ובעולם. חברות רבות מוצאות עצמן בסיטואציה עסקית סבוכה ובלתי צפויה, שמצריכה מהן חשיבה מחודשת גם בעולם המס.

לקראת תום שנת 2020, יש כמה דגשים שאותם כדאי להביא בחשבון לפני עריכת דוחות המס לשנת 2019, וכחלק מתכנון המס קדימה.

 איך משלמים פחות מס בימי קורונה
  איך משלמים פחות מס בימי קורונה

שווי רכב - עקב הנסיבות, עובדים רבים אינם עושים שימוש ברכבם הצמוד. בהתאם, יש לבחון את זקיפת שווי השימוש ברכב לעובדים ואת ההכרה בהוצאה למעסיק. רשות המסים פרסמה כי היא תאפשר זקיפת שווי שימוש יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק, תחת תנאים מסוימים. עם זאת, מומלץ לבחון שלא לזקוף שווי שימוש במקרים שבהם ניתן לתעד את העמדת הרכב מבלי להחזירו בפועל.

חובות אבודים - בעקבות המשבר ייתכן כי ישנן הכנסות שקיים ספק מהותי לגבייתן. בהתאם יש לבחון האם ניתן לרשום את החובות כחובות אבודים כבר בשנת 2019, כך שניתן יהיה לתבוע אותם כהוצאה לצורכי מס, ובלבד שהחוב נובע מפעילות עסקית שוטפת, הפך לחוב רע בשנת המס שבה נדרש כהוצאה והוכח כי החוב אכן הפך לחוב אבוד.

מדובר במקרים שבהם ננקטו הליכים משפטיים נגד החייב, כמו הליכי גבייה והוצאה לפועל, או במקרים של פירוק, פשיטת רגל ועוד, שכן לפי תקנות מע"מ, האפשרות להכרה בחוב של לקוחות כ"חוב אבוד" לעניין תביעת החזר מס עסקאות מוגבלת בתקופה שבין שישה חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבגינה נוצר החוב, וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מן המועד האמור.

דיווח על בסיס מזומן - מומלץ לחברות העוסקות במתן שירותים ואין ברשותן מלאי לבחון מעבר לדיווח על בסיס מזומן. בהתאם, תשלום המס על הכנסות אשר לא התקבלו בפועל יידחה. חשוב לציין כי לאחרונה, מס הכנסה תוקף את היכולת של חברות אלו לדווח על בסיס מזומן.

התרת הוצאות - בעקבות משבר הקורונה, נישומים רבים נדרשו לעמוד בהוצאות רבות, להתאמת הסביבה העסקית לעבודה במתווה חירום, כגון רכישת ציוד, מחשבים, תוכנות ואפליקציות בטכנולוגיות מתקדמות.

אף שדיני המס בישראל מסווגים הוצאות אלו כהוצאות הוניות, הרי שהפקודה קובעת, כי ניתן להכיר כהוצאות שוטפות "הוצאות למניעת סחף קרקע ונגד שיטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו". ככל שנגיף הקורונה נחשב לפגע טבע, ניתן לטעון כי ההוצאות כאמור הינן הוצאות אשר יותרו בניכוי במלואן לצורכי מס כבר בשנת 2020.

מחירי העברה - יש לבחון מחדש את התמחור הבין-חברתי בקבוצה גלובלית. במקרה של חברות המתומחרות בקוסט פלוס, ו/או במקרים שבהם מודל התמחור אינו תואם יותר את היקף הפעילות, שירדה או הופסקה בעקבות המשבר, מומלץ לבחון אם יש מקום לשינוי התמחור באותן טריטוריות שנפגעו מהותית כתוצאה מהמשבר, במטרה להקטין את נטל המס באותן מדינות.

במקביל יש לשקול להפחית באופן זמני את שיעור הרווחיות של ישויות בעלות סיכון מוגבל (כגון מפיץ LRD), וזאת במקרה שהחוזה הבין חברתי מאפשר שינוי התמחור עקב אירועי כוח עליון, בחינת ההשפעה של משבר הקורונה על החברה לעומת חברות אחרות בקבוצה, בחינת הסיכונים ועוד.

עקב תשומת הלב שרשויות מס ממשיכות לייחס למיסוי פעילות כלכלית בלא נוכחות פיזית (נוכחות דיגיטלית), יש לבחון כיצד פעילות מרחוק עשויה להיתפס לצורכי מס, אפילו בצל המגפה.

במקביל, יש לבחון את חזרתם לארץ של עובדים בעקבות משבר הקורונה, כמו גם את נוכחותם של עובדים זרים בישראל, אשר מנועים מלצאת מישראל בעקבות המצב. מצב זה יוצר חשיפות מס הן ברמה האישית של העובד (תושבות) והן ברמת המעסיק (מוסד קבע). רשויות המס בישראל טרם הביעו עמדה מקילה בנושא.

טיפים נבחרים נוספים להקטנת נטל המס

להלן כמה טיפים נוספים, המסייעים בהפחתת היקף המס ובהיערכות לקראת סוף השנה.

● להתחיל בהליכי פירוק של חברות עד לסוף שנה, כדי להכיר בהפסד בשנת 2020, כאשר מועד הפירוק הוא מועד קבלת החלטת הפירוק כדין על ידי האסיפה הכללית של בעלי המניות.

● בגין השקעות בחברות שנקלעו לחדלות פירעון, או הפסיקו את פעילותן העסקית כתוצאה ממשבר הקורונה, ניתן יהיה, בתנאים מסוימים, להכיר כהפסד הון, ולקזז כנגדו רווחי הון.

● השקעה בפוליסת חיסכון - מוצר להשקעה בשוק ההון לטווח הבינוני, הכולל מגוון של מסלולי השקעה, ומאפשר גמישות בהפקדות ומעבר בין מסלולי השקעה ללא אירוע מס, נזילות מלאה, ודחיית חבות המס בשיעור של 25% על הרווחים הריאליים שהופקו בפוליסה עד למשיכת הכספים.

משקיעים שנולדו לפני 1948, המפקידים לפוליסת חיסכון, זכאים ליהנות מפטור ממס שנתי של עד 16,680 שקל לזוג או 13,560 שקל ליחיד (נכון לשנת 2020).

● לפתוח קופת גמל (משיכה מגיל 60), להשקעה במסלול מס שלא יעלה על 15%. מדובר באפיק אטרקטיבי להשקעה בשוק ההון ובמגוון של מסלולי השקעה בארץ ובחו"ל באמצעות תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, אשר מתאים לכל משקיע יחיד בשוק ההון, מגיל 60 ומעלה (בשל נזילות ההשקעה), בתנאי שהוא בעל פנסיה מינימלית בסך 4,525 שקל לחודש לפחות (נכון לשנת 2020).

מלבד היתרון המאפשר מעבר בין מסלולי ההשקעה ללא אירוע מס, אירוע המס נדחה עד למועד המשיכה, אם כמשיכה הונית חד פעמית (בדרך של היוון קצבה) - ואז הרווחים הנומינליים יחויבו במס בשיעור של 15% - או באמצעות משיכה בדרך של קצבה חודשית פטורה, עם תקרה להפקדות המשתנות לפי הגיל.

● משיכות כספים (בסכום העולה על 100 אלף שקל) או נכסים מחברה הנמצאת בידי בעלי מניות מהותיים.

● מומלץ להיערך לסגירת יתרות חובה משנת 2019, או להשבת נכסים לחברה שהועמדו לטובת בעל המניות בשנת 2020, כדי להימנע מאירוע מס במועד החיוב (במשיכת כספים - שוטף פלוס שנה, ובמשיכת נכסים - בתום כל שנה), המסווג לפי המדרג הבא: כדיבידנד או משכורת או עסק/משלח יד. אירוע המס רלוונטי למשיכה מכל סוג של חברה בידי יחידים או תאגידים שקופים. 

אלונה מירון היא שותפה וראש חטיבת המס בפירמת Deloitte, וכפיר אילני הוא רואה חשבון (משפטן) ושותף בחטיבת המס של Deloitte

צרו איתנו קשר *5988