סגר כללי אינו גזירת גורל: בדיקות המוניות יאפשרו לכולנו חזרה מהירה לשגרה

נתוני התחלואה בקורונה בשבועיים האחרונים מראים עלייה מאיצה ועקבית במספר הנדבקים המאומתים, ובהתאמה גם במספר החולים החדשים המגיעים לבית החולים במצב בינוני או קשה. המדד האחרון הוא מדד אובייקטיבי, המוודא באופן קליני, ולכן מלמד באופן חד-משמעי ואמין על מגמת התחלואה בישראל וחוסך שאלות על היענות אוכלוסייה לבדיקות או הימנעות מבדיקות. מדד זה מעניין מסיבה נוספת. בישראל כ-12-15% מהחולים המגיעים למצב זה ימותו לאחר כ-10 ימים. מכאן שעליית התחלואה הנוכחית תביא בעוד קצת יותר משבוע לכ-10 מתים בממוצע ליום.

נתונים חמורים אלו רק יעלו, כי כרגע מדי יום מספר החולים החדשים עולה ביותר מ-5% ביחס ליום שלפניו, והמגמה רק מאיצה, קרי יש גידול בקצב התפשטות התחלואה. אם להשוות לגל התחלואה הקודם, המספרים דומים למחצית השנייה של אוגוסט. כל אלו מלמדים על צורך בפעולה מיידית שתוביל לצמצום התחלואה הקשה והתמותה הנגזרת ממנה, וליכולת להימנע מסגר כללי נוסף.

סגר כזה, אם יגיע, יהיה מתסכל במיוחד לאור תחילת מבצע החיסונים, שהם כמובן כלי חזק במאבק במגפה שאמור לחסל את המחלה בישראל, אך בתהליך שיימשך מספר חודשים במקרה הטוב. ניתוח תפוצת התחלואה מראה כי סגר כללי אינו גזירת גורל. תפוצת המחלה מאז סוף הסגר השני היא מקומית, גיאוגרפית, ומגזרית, מה שמראה שהיא נובעת יותר מהפרת הנחיות הממשלה ולא מפתיחת החינוך או הקלות אחרות. עם זאת, ניכר שמוקדי התחלואה גורמים לתחלואה בכלל האזור הקשור אליהם בקשרי עבודה ומסחר יומיומיים. כך התרחש באזור חיפה ובאר שבע לדוגמה.

המטרה של המדינה בהתמודדות צריכה להיות מניעת התפשטות התחלואה לכלל המדינה, וצמצומה באזורים ה"אדומים" יותר. הבעיה היא שניסיונות כאלו מבוצעים מאז סוף הסגר השני. ניסיונות לסגרים מקומיים צלחו במידה חלקית. לדוגמה, התחלואה בצפון הגולן, שהתפשטותה החלה גם בחזרה מחו"ל של אזרחים שהתבררו כחולי קורונה (נקודה שניתן למנוע על ידי חיוב בדיקות בנתב"ג לחוזרים), הובילה לסגרים מקומיים, אך מספר הנדבקים שם עדיין מאוד גבוה. אחת הדרכים האפקטיביות, שלא מומשה עדיין, להורדה מידית של ההדבקות, היא שימוש בבדיקות המוניות ביישוב ובידוד כל החיוביים. לאור ההצלחה החלקית עד כה, והיכולת המרשימה של ישראל בביצוע בדיקות, כדאי ומומלץ מאוד להשתמש בדרך זו, בה השתמשו גם בסין, הונג קונג, סלובקיה ומדינות אחרות בעולם.

בדיקות המוניות כאלו יכולות לשמש גם כדי לתת אסמכתא למצב תחלואה נמוך באזור מסוים, ולאפשר חזרה מהירה יותר לשגרה באזור זה . כשנזכרים בעובדה שחלקים משמעותיים במשק סגורים מאז ספטמבר ואפילו יותר, ברור שכלי כזה הוא נדרש.

פעולה אזורית שכזו היא קריטית אם כן למניעת התפשטות המחלה ממוקדי התחלואה הנוכחיים לכלל הארץ. סיכון נוסף להפצת התחלואה ממוקדי התחלואה לכלל הארץ, נובע מההתכנסויות המשפחתיות בתקופת החגים במגזרים השונים, שעלולות להוביל לאירועי "הדבקת על". באירועים כאלו, נשא בודד של המחלה יכול להדביק רבים אחרים, גם אם הם לא קרובים אליו פיזית. כדי שאירוע כזה יתממש, יש צורך בשילוב של פעולה המפיצה וירוס, כמו שירה, תפילה, או שיחה ערה, המתרחשים בחלל סגור שאינו מאוורר. דא עקא, זה תיאור כמעט מדויק של הדלקת נרות בהרבה מאוד מהבתים בישראל, שגם מאווררים פחות בתקופת החורף. כשאירועים כאלו מתרחשים לאורך זמן ניכר, עטית מסכות אינה מבטיחה אי הדבקה.

תקופת החג היא לכן מתכון להגדלת תפוצת המחלה, התפשטותה בין אזורים, וגרוע מכך, הגדלת הסיכוי להדבקת בני המשפחה המבוגרים ובקבוצות הסיכון. אני מניח כי הוראת הסגר הלילי שיצאה מקבינט הקורונה אתמול באה למנוע בדיוק סכנות אלו, אך האחריות היא על כל אחד מאיתנו - הורדת מספר המגעים במהלך החג באמצעות הגבלת גודל התקהלויות למספר קטן מאד של אנשים, ביצוען במקומות פתוחים, והקפדה על מסיכות.

כלומר, הוראות הממשלה הן חשובות, אך הפעולות האישיות שלנו חשובות עוד יותר, ומדגישות את הסולידריות הנדרשת בתקופת מגיפה - הקפדה אישית על ביצוען יביא לא רק להצלת חיי אדם באמצעות צמצום תפוצת המחלה, אלא גם למניעת סגר, ובכך נחסוך את המחיר האנושי הנגזר ממנו המתבטא בנזק כלכלי, נפשי ובריאותי כבד. רק כך נוכל לחזור מהר לשגרה המבורכת. 

הכותב הוא פרופסור לפיזיקה במכון רקח לפיזיקה של האוניברסיטה העברית, חבר בצוות ניטור המגפה של האוניברסיטה, המייעץ למשרדי הממשלה ולקבינט הקורונה