רוח גבית לשקל: העודף במאזן התשלומים של ישראל ממשיך לטפס

מאזן התשלומים של ישראל, הכוח העיקרי הדוחף להתחזקות השקל, ממשיך להפגין עוצמה: על-פי נתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסתכם העודף בחשבון השוטף בסוף הרבעון השלישי של השנה ב-6.4 מיליארד דולר, לעומת עודף של 5.1 מיליארד דולר ברבעון השני.

עודף הנכסים על התחייבויות של המשק כלפי חו"ל המשיך לגדול והוא עומד על 192.3 מיליארד דולר בסוף ספטמבר, לעומת 164 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בהקשר זה נציין כי כריסטיאן אסתרס, אנליסט בכיר בחברת דירוג האשראי S&P, אמר היום בכנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי נקודת החוזק העיקרית של ישראל בראיית חברות דירוגי האשראי היא העודף השנתי במאזן התשלומים הנע בין 3% ל-4% תוצר. לדבריו, "העובדה שלישראל היה עודף שוטף במאזן התשלומים ב-17 השנים האחרונות ברציפות, הביאה אותה למצב שיש לה את העודף הגדול ביותר מול העולם מבין המדינות שאינן מייצאות חומרי גלם (כמו נפט)". העודף המצטבר הביא גם לצבירת עתודות מט"ח על-ידי בנק ישראל בהיקף המגיע כיום ליותר מ-40% תוצר, עתודות שמעניקות לישראל יציבות נוספת.

חשבון הסחורות והשירותים של ישראל, בניכוי השפעת העונתיות, הסתכם בעודף של 5.4 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2020, בהמשך לעודף של 4.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם. מאחורי העודף עומד עודף של 7.1 מיליארד דולר בייצוא השירותים בהמשך לעודף של 6.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ייצוא ההייטק אחראי על-פי הלמ"ס לכ-77% מייצוא השירותים של ישראל שאינם שירותי תיירות.

יצוא השירותים הסתכם ב-13 מיליארד דולר, מהם כ-11.6 מיליארד דולר בייצוא שירותים אחרים. קריסת התיירות לישראל בשל משבר הקורונה הביאה את ההכנסות מייצוא שירותי תיירות ל-0.4 מיליארד דולר לעומת ממוצע של כ- 1.9 מיליארד דולר בשנת 2019.

יבוא השירותים, לאחר ניכוי השפעת העונתיות, הסתכם ב-6.0 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2020, בהמשך ל- 5.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

על-פי נתוני הלמ"ס, ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל עלו ברבעון השלישי של השנה ב-4.1 מיליארד דולר, לאחר עלייה של 10.2 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה. ההשקעות של תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים סחירים עלו ב-6.9 מיליארד דולר ברבעון השלישי של שנת 2020, בהמשך לעלייה של 6.5 מיליארד דולר ברבעון הקודם.