רשות המסים תחזיר לציבור כ-12.2 מיליון שקל בגין גביית יתר של אגרות

כך קבע ביהמ"ש המחוזי מרכז, לאחר שאישר פשרה במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשות המסים בגין גבייה שלא כדין מהציבור של אגרות מחשב וביטחון הנגבות במכס עבור רשימוני יבוא המופקים ע"י חברות בלדרות

חבילות במכס / צילום:  Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
חבילות במכס / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

רשות המסים תחזיר לציבור כ-12.2 מיליון שקל שגבתה ביתר מאגרות מחשב וביטחון הנגבות במכס עבור רשימוני יבוא המופקים על-ידי חברות בלדרות בעת יבוא פריטים מחו"ל לישראל (רשימונים קולקטיביים) - כך קבע בית המשפט המחוזי מרכז, לאחר שאישר הסדר פשרה שהושג במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשות המסים בגין גבייה שלא כדין מהציבור.

התביעה הייצוגית הוגשה ב-2013 על-ידי דורון קילשטיין, באמצעות עורכי הדין אהוד קרונפלד ושרון סופרין ממשרד איתן מהולל שדות, בטענה לגבייה שלא כדין של אגרות מחשב וביטחון במסגרת רשימונים קולקטיביים (רשימוני יבוא) המופקים על-ידי חברות הבלדרות TNT ,DHL, פליינג קרגו ו-OPSE. קילשטיין תבע השבה של חלק מהאגרות אשר נגבו ממנו במשך שנתיים.

לאחר שנשמעו ההוכחות בבקשת אישור התובענה כייצוגית, אישר השופט יחזקאל קינר את ניהול התביעה כתביעה ייצוגית. בהחלטת האישור נקבע כי המדינה גובה בגין רשימונים קולקטיביים אגרות בסכומים העולים על סכומי האגרות שנקבעו בתקנות המכס, וכי קיימת אפשרות סבירה ביותר שייקבע במסגרת התובענה כי גביית האגרות על-ידי המדינה בגין רשימונים קולקטיביים אינה חוקית.

"מצאתי לעיל כי המשיבה (רשות המסים, א' ל"ו) נהגה בדרך שאינה תקינה, והנוגדת את עיקרון החוקיות, שעה שגבתה אגרות מחשב וביטחון על רשימוני יבוא אותם כינתה 'רשימונים קולקטיביים', בשיעורים שונים מאלה שהוסמכה לגבותם, לפי תקנות המכס שהותקנו מכוחה של פקודת המכס", כתב השופט בהחלטת האישור, והוסיף כי רשות המסים "נמנעה מלהביא את אגרות המחשב והביטחון שגבתה על רשימונים קולקטיביים לאישורה של ועדת הכספים, הגם שהייתה מודעת לצורך הכללי בקבלת אישורה של ועדת הכספים לגביית אגרות אלה. בפועל, סכומי האגרות שנגבו על-ידי המשיבה על הרשימונים הנ"ל היו גבוהים בהרבה מסכומי האגרות שהותר לה לגבות בגינם".

עוד נקבע בהחלטת האישור כי הגם שהאגרות נגבות מיבואני הטובין לישראל על-ידי חברות הבלדרות, הרי הדבר נעשה על-ידן עבור המדינה, והן מהוות "צינור" בלבד להעברת כספי האגרות מהיבואנים למדינה. לפיכך, נדחתה טענת המדינה להעדר יריבות בינה לבין היבואנים.

בעקבות החלטת האישור, במרץ 2018, פנו הצדדים לתובענה להליך גישור בפני נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס. הליך הגישור נועד לקבוע את מנגנון ההשבה של סכומים שנגבו מקילשטיין מעבר לנדרש על-ידי רשות המסים.

לאחר הליך גישור ממושך הגישו הצדדים לבית המשפט הסדר פשרה לאישור, לפיו רשות המסים תבצע השבה של כספים לציבור בגין ההפרש שבין סכומי אגרות מחשב וביטחון שנגבו בפועל במסגרת רשימונים קולקטיביים במהלך תקופת ההשבה - לבין סכומי האגרות הקבועים בתקנות המכס. ההפרש האמור מסתכם בסך של 12,228,219 שקל.

לאור העובדה שבכ-80% מהמשלוחים לא קיים מספר מזהה של היבואן (לאור הנוהל דאז אשר לפיו החובה לציין את מספר הזיהוי של היבואן - ת.ז./ ח.פ. לפי העניין - חלה לגבי משלוחים שערכם מעל ל-100 דולר או כאשר משקל המשלוח עולה על 5 ק"ג), ומשחברות הבלדרות הצביעו אף הן על קשיים באיתור חברי הקבוצה הזכאים להשבה, המליץ המגשר להעביר את סכום ההשבה לקרן שהוקמה בהתאם לסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות.

סכום ההשבה יועבר לקרן בערכו הנומינלי נכון למועד הגשת הבקשה לאישור, בחודש אוקטובר 2013, ב-12 תשלומים חודשיים שווים. התשלום הראשון יועבר תוך 30 יום מיום אישור הפשרה על-ידי בית המשפט.

השופט קינר אישר את ההסדר תוך שהוא מציין כי באשר להסדרה עתידית, בדיון מיום 4.12.17 הבהיר מנהל המכס, אבי ארדיטי (הפורש החודש מרשות המסים, א' ל"ו), כי מאוגוסט 2017 נכנסה לתוקף הנחיה של המכס להפסיק את גביית היתר על רשימונים קולקטיביים, ומאותה עת נגבו בגינם האגרות המותרות לפי התקנות - כך שאין צורך במתן הוראות לגבי הסדרה עתידית.

לאור הקושי לאתר את כל חברי הקבוצה הזכאים להשבה, נקבע כי סכומי ההשבה שיועברו לקרן יהיו מיועדים למטרות הבאות: לטובת הצרכנים ומטרות צרכניות - 70%; ולטובת פרויקטים של חדשנות - 30%.