ירושלים משתפרת, אשדוד בירידה: מדד המצב הסוציו-אקונומי של ערי ישראל

מצבה הסוציו-אקונומי של ירושלים השתפר, ואילו זה של אשדוד השתנה לרעה - כך עולה מהמדד הסוציו-אקונומי של הרשויות בישראל, המדורגות לפי אשכולות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ירושלים ואשדוד הן שתי הרשויות הגדולות אשר בהן חל שינוי באשכול הסוציו-אקונומי לפי נתוני הלמ"ס; ירושלים אמנם עדיין ממוקמת באשכול סוציו-אקונומי נמוך, אך עלתה מאשכול 2 ל-3, ואילו העיר אשדוד ירדה מאשכול 5 לאשכול 4.

המדד מתפרסם אחת לשנתיים, ומייצג את המצב נכון לשנת 2017. על כן, הוא אינו משקף את המצב בשטח היום, ולא מתייחס לתקופת הקורונה אשר שינתה את מצבם הכללי של אזרחי ישראל במקומות שונים בארץ. מדד הלמ"ס מבוסס על נתונים רבים, וכאן גלום הקושי לפרסמו מדי שנה. בין היתר, משקללים הנתונים מידע הנוגע לרמת חיים, השכלה וחינוך, אחוז המשפחות עם ארבעה ילדים ויותר הזכאיות לקצבה, הכנסה לנפש, ממוצע ימי שהייה בחו"ל, ממוצע אגרת רישיון רכב, אחוז מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה בזקנה, אחוז בעלי הכנסה מעבודה מתחת לשכר מינימום ועוד.

לפי המדד המתפרסם היום, נראה כי בשנת 2017 הרשויות החזקות - התחזקו אף יותר. בעוד שבאשכול 1, הנמוך ביותר, לא חל כל שינוי, אשכול 10, בו היו מדורגות רק שתי רשויות, מכיל היום ארבע. האשכול השמיני אמנם צנח מ-40 רשויות ל-21, אך האשכול התשיעי עלה; מ-8 רשויות ב-2015, ל-26 ב-2017. בין הערים הגדולות, האשכול הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר הינו 8, שם תמצאו את תל אביב ורמת גן, ואילו הנמוך ביותר הוא 2, ובו ממוקמות בני ברק ובית שמש.

באשכול התשיעי ממוקמות כוכב יאיר, הר הדר, רמת השרון, שוהם, אבן יהודה, נס ציונה, מודיעין-מכבים-רעות, הוד השרון, מיתר וגבעתיים. מנגד, באשכול השני, מדורגים היישובים עמנואל, ג'סר א-זרקא, אלעד, בני ברק, צפת, זרזיר, אום אל פאחם, קרית יערים, שעב, מסעדה ועוד.

במבט כלל ארצי הכולל את היישובים הקטנים והגדולים, הרשויות הנמצאות באשכול 1, המסמל את המדרג הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר והרשויות המוחלשות היותר, נמצאים היישובים נווה מדבר, ערערה, תל שבע, כסיפה, מודיעין עילית, שגב שלום, חורה, אל קסום, לקיה, רהט וביתר עילית. מנגד, ארבעת היישובים היחידים בישראל הנמצאים באשכול העשירי ומייצגים את האוכלוסייה העשירה בישראל, הינם עומר, להבים, כפר שמריהו וסביון.

יישובים שירדו אשכול הם בין היתר זבולון - הנמצאים כעת באשכול החמישי, אור יהודה שירד מהאשכול השישי לחמישי וכך גם קרית עקרון ושלומי. היישוב גוש עציון עלה מהאשכול החמישי לשישי, היישובים תמר, אפרת, לכיש והגליל העליון עלו מהשישי לשביעי, ואלקנה - מהשביעי לשמיני.

בנוסף, הדירוג אף בודק גם מהן השכונות החזקות ביותר מבחינה סוציו-אקונומית. בצמרת הטבלה, ממוקמות שכונות שרונה וצהלה בתל אביב, דניה בחיפה, מכבים, בירון מערב, אזור ספיר-הרב גורן בז'בוטינסקי ברמת גן, אפקה בתל אביב, נווה גן ברמת השרון, והשכונה הצפונית והדרומית ברעות.

התחושה שהשכונות העשירות התעשרו עוד מגיעה מהזינוק הגדול במספר השכונות שהגיעו לדירוג המקסימלי של 10. 50 שכונות כאלה נמנו ב-2017, לעומת שש בלבד ב-2015. תל אביב מובילה את דירוג השכונות בעלות המדרג הסוציו-אקונומי 10 עם לא פחות מ-22 שכונות; אחריה מדורגת חיפה עם 8, ואילו ברמת גן ורמת השרון נימנו שלוש שכונות של "10".

עם זאת יש להדגיש, כי חלק מהשכונות הללו קטנות מאוד. בשרונה, למשל, בשכונה שמובילה את המדרג הסוציו-אקונומי בישראל נמנו רק 882 תושבים, לעומת צהלה, שבה נמנו 2,155 תושבים בעת עריכת המדרג ו-4,968 תושבים שנמנו בדניה.