בין פגישה לפגישה: הזמן שבו מנהלים מתבוננים בעצמם

תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה" נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה

 המעבר ל-2021 יתרחש בדרך שמסמלת יותר מכל את השנה החולפת: בסגר. בבית. בהתכנסות פנימה.

התנועה פנימה, שנכפתה עלינו מהחוץ, מזמנת אותנו להתבוננות ולקשב מסוג אחר. בעולם העבודה שלא עוצר מלכת, ששינויים מתרחשים בו חדשות לבקרים, בעולם שבו יעדים, משימות וביצועים הם אבני הבניין של סדר היום - פעילות של רפלקציה (התבוננות) נשמעת כמו מושג מעולם אחר, זר ולא רלוונטי.

ספר חדש, Step Back: How to Bring the Art of Reflection into Your Busy Life, עוסק בדיוק בנושא הזה. המחבר, פרופ' ג'וזף בדאראקו (Joseph Badaracco), מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, שם את הרפלקציה במרכז הבמה, ודווקא אצל אנשים עסוקים במיוחד, מנהלים ומנהלות.

בדאראקו ביקש ממאה מנהלים לספר לו מהי רפלקציה בעיניהם, באיזה אופן היא מועילה או מקשה, אילו תכנים עולים בה ומהם החסמים המקשים לקיים אותה.

מתבוננים בין הסדקים של סדר היום

הפעולה התודעתית של הרפלקציה משרתת לרוב שתי מטרות מרכזיות. האחת היא לסייע בתהליך קבלת החלטות, והשנייה היא לצקת משמעות והבנה לגבי השאלה לשם מה נעשה כל המאמץ הזה. בדאראקו טוען כי החלום על הרפלקציה המושלמת, שתביא להארה או לשינוי כיוון דרמטי, הוא חסם יותר מאשר מנוע לפעולה.

התקווה שנפנה שבוע שלם, נתבודד בהרים ואז נוכל להתבונן בעצמנו, בארגון ובעתיד משאירה את ההתבוננות כרעיון. רוב הרפלקציות בחיים המודרניים הן פסיפס. "אנשים עסוקים ומצליחים מתבוננים", כותב בדאראקו, "אך אומנות ההתבוננות שלהם מתרחשת בין הסדקים והבקיעים של סדר היום". השאיפה שלנו צריכה להיות לרפלקציה טובה דיה, לתנאים מספיקים כדי לקיים רפלקציה: בין פעילות לפעילות, לפרקי זמן קצרים. זאת בניגוד למשימות אחרות, שאנחנו מקצים להן זמן ביומן. רוב המרואיינים במחקר סיפרו שהמרחב הרפלקטיבי שלהם מתרחש "בין לבין".

לשאול שאלות ולחכות עם התשובה

רבים מאיתנו מרגישים שאינם יודעים כיצד לייצר את האפשרות לרפלקציה ואיך היא מתרחשת הלכה למעשה. מהעדויות שנאספו במחקר עולים שלושה כיוונים מרכזיים:

להוריד הילוך. פרופ' דניאל כהנמן מדבר על לחשוב מהר מול לחשוב לאט. מבחינה אבלוציונית אנו מחווטים לחשוב מהר כדי לשרוד. עולם העבודה המהיר דורש מאיתנו להיות ממוקדים, אנליטים ומכווני מטרה. התבוננות טובה מתרחשת בתנאי חשיבה אחרים. יש להוריד הילוך מנטלי כדי להתבונן. מהמחקר עולה כי לקיחת צעד אחורה, שינוי פיזי של המרחב שבו אנו עובדים, כתיבה, יציאה מחוץ למשרד - כל אלה מסייעים להורדת ההילוך ולמעבר להילוך מתבונן.

להרהר בסוגיות הקשות. הרהור עומק (pondering) מאפשר להתבונן בשאלה או במצב מזוויות רבות ושונות ללא צורך לקבל הכרעה באותו רגע. הדבר החשוב הוא לשאול שאלות בלי לתת להן תשובות מיד; להצליח לחיות עם השאלה ולשוחח עם עצמך או עם אדם אחר שמאפשר שיח רפלקטיבי. שאלות נוקבות מזמנות הסתכלות פנימה. לדוגמה, ממה אני נמנע בעבודה? כיצד אני מסייע לקולגות שלי להשיג את המטרות שלהם? כיצד אני מעכב או מכשיל אחרים מהשגת מטרותיהם? מה הייתה תרומתי למערכת היחסים הטעונה שהתקיימה בעבודה? כיצד יכולתי להיות יותר משמעותי בישיבת הצוות האחרונה?

להרהר מול סטנדרט מסוים. בפעמים שבהן אנו אמורים לקבל החלטה ולפעול, המוקד של הרפלקציה הוא חשיבה מול סטנדרטים. אנו בוחנים חלופות ושואלים באיזה אופן הבחירה בהן מתאימה לסטנדרטים, לערכים ולמה שחשוב לי ולארגון. בנוסף, הדגש הוא על בחינה של עומק האימפקט של ההחלטה על הארגון, ועל האדם שאני הופך להיות בעקבות ההחלטה.

אחד המנהלים סיפר שהוא שואל את עצמו שתי שאלות: "מה הוא הדבר שאני עושה וצריך להפסיק לעשות?" ו"מהו הדבר שאני לא עושה אבל אני צריך להתחיל לעשות?"

אלה קווים מנחים, כמו קווי מתאר של תמונה. את המילוי, הטקטסורה והצבע, כל אחד משלים בדרכו. רפלקציה בחיי היומיום היא מיומנות של הרכבת פסיפס. אבן אחת קטנה בכל פעם.

אז מה נאחל לשנת 2021? שלצד האפשרות לצאת החוצה, להיפגש, ולהיות בריאים בגוף ובנפש כיחידים, כארגון וכחברה, נזכור לעצור ולהתבונן בין לבין ולקיים רפלקציה טובה דיה.

הכותבת היא ראשת תוכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים במרכז הבינתחומי הרצליה. מרצה, חוקרת ומחברת בין זהות, עשייה ומשמעות בעבודה