בשמאל מעדיפים את דגם המפלגות עם גרעין השליטה

אחרי שהרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט החליט שלא להתבוסס בבוץ הפוליטי, לשמאל נגמרו האסים בשרוול • בינתיים המועמדים הפוטנציאלים להוביל את המחנה דוחים את הניסיונות לעמוד בראש העבודה ומעדיפים לרוץ עצמאית • ומה קורה בימין? החרדים כבר לא בכיס של נתניהו

רון חולדאי / צילום: שלומי יוסף
רון חולדאי / צילום: שלומי יוסף

בהיעדר אסים חדשים בשרוול, לאחר שהרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט הודיע שהוא לא, לפחות לא הפעם, גזרת המרכז שמאל מסתפקת בראש עיריית תל אביב רון חולדאי ובחלוקה מחדש של הקלפים בין מפלגותיה. במצב הזה הסכנה למפלגות הקטנות והוותיקות העבודה ומרצ גדולה. מרצ כנראה תשרוד שוב עם ארבעה עד שישה מנדטים, אבל העבודה מחפשת ספונסר ומנהיג וזה מכמיר את הלב.

המאמצים להצלתה נעים בכמה כיוונים. היו"ר עמיר פרץ מנסה להתאים את המאמצים הללו למרוץ האישי שלו לנשיאות, ולכן פנה לאישים שונים עם הצעות לעמוד בראש המפלגה, כשהוא עצמו יישאר שם, ייבחר כח"כ וירוץ מעמדה זו לנשיאות. בין השמות היו רון חולדאי, שהחליט לרוץ לבד; עמוס ידלין, שחושש מניסיונם המר של שני הרמטכ"לים גנץ ואשכנזי; וגם עם עופר שלח.

בעבודה חוששים כי העתירה של הח"כית מרב מיכאלי, הדורשת פריימריז, תמחק את המפלגה, שכן ההליך המשפטי עשוי להגיע עד סוף ינואר, ולטרפד את ניסיונות ההתחברות עם מפלגות אחרות. לדברי בכיר בעבודה, מתנהלים מגעים עם כחול לבן, יש עתיד וחולדאי. כולם מודעים לכך שחייב להיות חיבור במרכז-שמאל ושאסור להפקיר את העבודה. העיכוב בשל העתירה של מיכאלי מטרפד סיכום על כך, לדברי אותו בכיר. מיכאלי מן הסתם כבר משוריינת אצל חולדאי, הוא העריך.

כמו לפיד, כמו סער 


חולדאי החליט, כמו גנץ ואשכנזי לפני הקמת כחול לבן, כי המותג "העבודה" הוא יותר נטל מנכס, והפיתוי להקים מפלגה חדשה, ללא חברי מרכז או מתפקדים שצריך להתחשב בדעתם, גבר. ההצעה שקיבל הייתה לחדש את פני המפלגה, להפוך אותה ל "ניו לייבור" תוך שינוי החוקה לחיזוק מעמד המנהיג. "אחריך יגיעו עוד רבים אחרים שהם אנשי העבודה בנשמתם, רק קצת מתביישים בזה", אמרו לו, ואכן היו כמה מועמדים מוכרים שהיו מצטרפים אחרי חולדאי.

אבל הוא העדיף את דגם מפלגת גרעין השליטה, שבה יקבע ביחד עם ניסנקורן את הכול, כמו לפיד, כמו סער, כמו ליברמן וכמו גנץ ושותפיו בכחול לבן, כמו אוהדי בית"ר במערכון של הגשש "אנחנו רוצים לקבוע מי יהיה השופט, מי יהיו השחקנים ומה תהיה התוצאה". הדרישה האחרונה היא יותר משאלת לב מופרזת, שכן חולדאי מתגלה בינתיים כמגנט בינוני למדי למנדטים, ובעיקר כמי שקובר עוד יותר את העבודה ומוריד את מרצ וכחול לבן לסף אחוז החסימה.

במרצ ויתרו על האפשרות לחיבור אפשרי עם חד"ש. על המגעים לכך דווח כאן לראשונה. בחד"ש אפילו עשו סקר היתכנות לכך, וזנדברג ניסתה לשכנעם להצטרף. אלא שבמשותפת יש ניסיונות להישאר מאוחדים. זנדברג תכריע בתחילת השבוע אם תתמודד נגד ניצן הורוביץ על ההנהגה, ואם תחליט שלא, סביר שגם הרשימה תישאר כפי שהיא. ללא דגל אידאולוגי מהותי כמו החבירה לרשימה ערבית יהודית, חוששים בפלג זנדברג של מרצ, אין למפלגה ייחוד של ממש, והסכנה לנפילה מתחת לאחוז החסימה גדולה. ואם הרשימה תוקפא, ויאיר גולן יישאר משוריין, לא יהיה ערבי בארבעת המקומות הראשונים ורק אישה אחת.

ועוד מילה על דמוקרטיה פנימית במפלגות. בהנחה שבליכוד יאשרו סופית את דרישת נתניהו להימנע מפריימריז, כמעט לא נותרו מפלגות דמוקרטיות בישראל. במרצ קבעו מועד לפריימריז אבל קרוב לוודאי שאלה יבוטלו, בעבודה כאמור המצב לא ברור. יש עתיד, ישראל ביתנו, "תקווה חדשה", "הישראלים" ושלח כל אלה עם בחירת מנהיגים בלבד את רשימותיהם. החרדים עם בחירת הרבנים. בימינה טרם הוחלט אבל גם שם כנראה שבחירות פנימיות ממש לא יהיו.

נשארנו עם ארבע המפלגות של הרשימה המשותפת, שבכולן אמור להיות הליך בחירה פנימי של מוסדות המפלגות. תעודת עניות של ממש לפוליטיקה הישראלית, ותוצאה ישירה של ירידת ערך האידאולוגיות המפלגתיות ועליית הפוליטיקה הפרסונלית-סמכותית.

סער טרף את הקלפים

החרדים גם הפעם לא מבטיחים מראש תמיכה בנתניהו. לפני כמה ימים נפגש רה"מ עם ראשי יהדות התורה ליצמן וגפני וביקש מהם שוב שיודיעו באופן פומבי כי ילכו רק איתו לאחר הבחירות. התשובה שנתנו הייתה כרגיל שהם צריכים לשאול את הרבנים.

הפעם, מלבד הרצון לשמור על כוח מיקוח פוליטי להמשך, הם בוחנים את תמונת המנדטים הצפויים. מי שעשה את המפץ הוא גדעון סער, המצוי בקירבה רבה הן להנהגה הפוליטית והן לחצרות הרבנים. התסריט האופטימי של סער מראה כי לאחר שנתניהו, שישיג את מספר המנדטים הגבוה ביותר ייכשל בהקמת ממשלה, סער בראש המפלגה השנייה בגודלה ישכנע את ימינה והחרדים לחבור לממשלה עימו, ועם כמה ממפלגות המרכז שמאל ובעיקר כחול לבן, בהנחה שתעבור, ויש עתיד. גם הישראלים של חולדאי היא פוטנציאל אפשרי. התסריט הזה מוכר גם ביש עתיד וימינה, והמאבק על המפלגה השנייה בגודלה יהיה חריף, כי למנצח תהיה זכות הראשונים להקים ממשלה אם נתניהו לא יצליח.

נתניהו חושש מעריקה של ח"כ לסער לאחר הבחירות

בפגישות שערך ראש הממשלה נתניהו עם חיים כץ יו"ר המזכירות, עם ישראל כ"ץ יו"ר המרכז ועם חברי הנהלות המוסדות הללו, בשבועות האחרונים, הוא הדגיש כי העריקה של גדעון סער וכמה מאנשיו מראה עד כמה חשוב להותיר רשימה נאמנה. כזו שלא תאפשר לנציג סמוי של סער להשתלב במקום ריאלי ולערוק לאחר הבחירות, מהלך שממנו נתניהו חושש עד מאוד על רקע המספרים הקרובים שמראים הסקרים.

הוא הסכים לשנמך מעט את שריוניו וההצעה העומדת להצבעה כעת היא הותרת הרשימה כפי שהיא ושריונים לנתניהו במקום החמישי, וכן במקומות 26 ו-28 הריאליים ואחריהם רק במקומות 36, 39, ו40, שאיך נאמר בעדינות, גם לפי הסקרים הפנימיים האופטימיים של הליכוד, יהיו רחוקים מכניסה למשכן.

התגובות בקרב מי שראו עצמם מתמודדים בפריימריז חריפות: איוב קרא, זה יומיים בחזרה ח"כ מן המניין המשובץ כעת במקום ה-41, הודיע: ועדת החוקה של הליכוד והמפא"יניק שבראשה הפכה להיות ועדה מסדרת והחזירו אותנו לימי הפנקס האדום. הפריימריז הוא
ה-DNA של הליכוד. עם ביטול הפריימריז הצטרפנו למועדון מפלגות "שבץ נא" בלי אפילו זכות לרה"מ לפטר ח"כים מכהנים, מי שנבחר או שוריין בעבר אינו יוצא".

ונתניהו מביט קדימה כרגיל ומנסה לאבטח את כל אגפיו ושותפיו. ההצעות שפורסמו לנפתלי בנט וימינה בטרם פירוק הכנסת נועדו, כך לפי אחד מאנשי נתניהו, לא כדי למנוע את פיזור הכנסת, אלא לאותת לבנט על תמונת המצב שלאחר הבחירות, כלומר על כך שיחזור להיות שותף בכיר, לרבות במשרד הביטחון.

זו בדיוק הסיבה שבנט, שהיה בדרך להצטרף לגוש רק לא ביבי, כפי שרבים במגזר המתנחלי והדתי לאומי סוברים שצריך, שינה כיוון. מאמרים מצד אישים כמו ישראל הראל ואחרים דחקו בהנהגת ימינה להתנער מנתניהו הן מהסיבות המוסריות והן כדי לנצל את הרוב הגדול שנוצר לימין לפחות בסקרים. אבל בנט ואיילת לא שם, ובוודאי לא בצלאל סמוטריץ', ששב ומזכיר את הבעייתיות בכתבי האישום נגד נתניהו. ואגב סמכו על נתניהו שיידע לדבר עם כל אחד מראשי הפלגים בימינה בנפרד, כדי לוודא שהוא איתו, ולפתוח פתח לבריתות ישירות בהמשך, כפי שעשה עם רפי פרץ. 

צרו איתנו קשר *5988