אמריקה מציגה: דרמה בתוך דרמה בתוך דרמה

בשורה טובה לג׳ו ביידן שבועיים לפני השבעתו: הוא לא יוכל להעביר כל מה שירצה, אבל גם לא ייתקל בחומת איבה • וול סטריט תהיה קצת מאוכזבת. היא העדיפה המשך שליטה רפובליקאית בסנאט, כדי למנוע העלאת מסים והחמרת הפיקוח על תאגידים פיננסיים

עדכון 10:50: לאחר הפרעות אמש, אישר הקונגרס את בחירתו של ג'ו ביידן כנשיא ארה"ב. 

דרמה בתוך דרמה בתוך דרמה. כך נראה יום רביעי באמריקה. האמריקאים התעוררו בבוקר לחדשות המדהימות מג'ורג'יה, שהדמוקרטים כבשו את הסנאט.

אבל החדשות האלה עדיין לא התעכלו, כאשר הקונגרס התחיל את דיוניו, ב-1 אחר הצהריים, על אישור תוצאות הבחירות לנשיאות. עשרות חברי קונגרס התארגנו למניעת האישור הזה.

מושב משותף של שני בתי הקונגרס התחיל להאזין להתנגדויות. משהוצגו כדת וכדין, המושב המשותף חזר והתפצל לשני בתיו. הדיון התחיל, כאשר בשעה 2, נשיא הסנאט בפועל, צ'אק גראסלי, הפסיק פתאום את מהלך הנאומים, והודיע כי רצועת הביטחון המגינה על הבניין נפרצה.

בשעתיים הבאות, אמריקה וחלקים ניכרים של העולם שפשפו את עיניהם בתדהמה. מאות אנשי ימין קיצוני מתומכי הנשיא טראמפ תקפו את הבניין ההיסטורי עגול הכיפה שבו יושב הקונגרס של ארה"ב. מחסומים נפרצו, חלונות נשברו לרסיסים, מפגינים טיפסו וזחלו. רושם השתרר ש"הפיכה" מתנהלת נגד מוסדות הרפובליקה.

ההפיכה הסתיימה לפנות ערב בקול ענות חלושה. הנשיא פירסם קריאה "אוהבת" לתומכיו "ללכת הביתה לשלום". מקץ שעות אחדות, הקונגרס חזר והתכנס בשתי מליאותיו, כדי לדון באישורן של תוצאות הבחירות.

למרבה העניין, רק ששה סנאטורים רפובליקאיים התנגדו לאישור. לפני ההתקפה על הקפיטול מספרם עמד על 14. זה היה ביטוי מרשים להיחלשות מעמדו של הנשיא בתוך יום אחד במפלגתו שלו.

ג'ורג'יה נתנה, וג'ורג'יה לקחה

הדרמה הפוליטית של 2020 הסתיימה, תחי הדרמה הפוליטית של 2021.

ביום החמישי של השנה החדשה, בדיוק חודשיים לאחר שאיבדה את הבית הלבן, המפלגה הרפובליקאית איבדה גם את שליטתה בסנאט של ארה"ב. היא יורדת עכשיו לאופוזיציה מלאה. זה קרה בנסיבות כמעט לא־סבירות, נגד רוב הציפיות הטבעיות.

מדינת ג'ורג'יה, בדרום העמוק של ארה"ב, לא בחרה אף דמוקרט אחד לסנאט מאז 2000. ביום ג' היא בחרה שניים במכה אחת. ולא סתם שניים: אחד הוא כוהן דת שחור בן 51, השני הוא עיתונאי יהודי בן 33.

זאת ג'ורג'יה, שלפני 60 שנה היתה ממעוזי ההפרדה הגזעית בארה"ב. הסנאטור הדמוקרטי הבכיר שלה, ריצ'רד ראסל, הוביל בשעתו את ההתנגדות בקונגרס לשיוויון זכויות האזרח; זו ג'ורג'יה, שבה התרחש הלינץ' האחרון של יהודי על אדמת ארה"ב (ב-1913); זו ג'ורג'יה, שעד לפני 20 שנה דגלה היה מבוסס על דגל הקונפדרציה של מדינות הדרום שוחרות העבדות במלחמת האזרחים.

אין זו הגזמה להגיד שבאמריקה נשמע אתמול משק כנפי ההיסטוריה.

ג'וקר בחפיסת הקלפים

המשמעות הפוליטית המיידית היא הקלת כניסתו של ממשל ג'ו ביידן בעוד שבועיים. למפלגה הדמוקרטית תהיה שליטה על שני בתי הקונגרס. הרוב שלה בשני הבתים יהיה קטן מאוד. היא תתקשה לחוקק. אבל מצבה יהיה טוב לאין שיעור ממה שהיה נדמה רק ביום א', כאשר הקונגרס החדש התכנס לישיבתו הראשונה.

ביום א' היה לרפובליקאים יתרון של מושב אחד בסנאט. הם היו זקוקים רק לאחד משני המושבים של ג'ורג'יה כדי לשמור אותו. זו היתה תקווה סבירה לחלוטין. הרבה מאוד היה צריך לקרות כדי ששני המושבים יישמטו מידיהם.

בחירת שני סנאטורים בסיבוב השני היא תוצאה של מוזרויות ג'ורג'יה. היא אחת המדינות המעטות בארה"ב, המחייבת את המנצח בבחירות לקבל רוב מוחלט של הקולות. בהיעדר רוב כזה, בדרך בגלל השתתפותם של מועמדים נוספים, שני המובילים חייבים להתמודד בסיבוב שני.

הסיבוב השני הפך בן לילה לג'וקר בחפיסת הקלפים הפוליטית של ארה"ב. הוא העניק למפלגה הדמוקרטית סיכוי קלוש של הרגע האחרון לפצות את עצמה על אכזבותיה בבחירות לסנאט בנובמבר. מועמדיה כשלו במדינות שנחשבו מלכתחילה לבטוחות, או בעלות סיכויים; בוודאי בטוחות לאין שיעור יותר מג'ורג'יה.

הכוהן מאבן־העזר הוציא מים מהסלע

אמנם ג'ורג'יה הדהימה את אמריקה בנובמבר, כאשר בחרה בג'ו ביידן לנשיא. אבל הפרש נצחונו שם היה קטן מ־12,000. הטוענים הדמוקרטיים לסנאט קיבלו הרבה פחות קולות ממנו. סיכויי ניצחונם היו שקולים כנגד הוצאת מים מן הסלע.

ראו זה פלא, המפלגה הדמוקרטית אמנם הצליחה להוציא מים מן הסלע. הצלחתה עשויה אפילו להטות את מפלגת השלטון החדשה של ארה"ב שמאלה.

הנה הסיבה: מצוות אנשים מלומדה בשנים האחרונות היתה שהדרך לגבור על דונלד טראמפ ועל מפלגתו בקונגרס היא לפנות אל בוחרי המרכז, בדרך־כלל לבנים מפרוורים של המעמד הבינוני.

מקובל להניח שהגישה הזו שירתה את הדמוקרטים היטב בבחירות אמצע הקדנציה של 2018. הצבעה מסיבית של נשים לבנות מן הפרוורים, תומכות של טראמפ ב־2016, העבירה את השליטה בבית הנבחרים לידי הדמוקרטים. הבטחה לפנות אל המצביעים המתונים עמדה במרכז מסע הבחירות המקדימות של ביידן בתוך מפלגתו. יריבו העיקרי במקדימות היה ברני סנדרס, סוציאליסט מוצהר, שהילך אימים על המתונים.

התבוננות מוקדמת בתוצאות הבחירות בג'ורג'יה מעוררת תהיות. את נצחון הסנאט הגדול מן השניים נחל כוהן הדת השחור רפאל וורנוק, המתואר כ"שמאל נוצרי", משקל-נגד פוליטי־תיאולוגי מעניין לזה המכונה "הימין הנוצרי". וורנוק הוא הדרשן באחת הכנסיות השחורות המפורסמות ביותר באמריקה, "אבנאיזר" (הגירסה האנגלית של 'אבן העזר' מן התנ"ך) באטלנטה. אחד מקודמיו שם היה ד"ר מרטין לותר קינג, הקדוש המעונה של התנועה לשיווי זכויות האזרח, שנרצח לפני 52 שנה.

וורנוק גבר על סנאטורית רפובליקאית ימנית מאוד, תומכת נלהבת של דונלד טראמפ, שהעמידה התקפות על "קיצוניותו" של וורנוק במרכז מסע הבחירות שלה. היא ניסתה לכרוך אותו באגף השמאלי הרדיקלי של המפלגה הדמוקרטית.

נראה שזה לא עבד. וורנוק ניצח בהפרש גדול כמעט פי ארבעה מזה של ביידן בג'ורג'יה (על פי 98% מן הקולות). בימים הבאים נשמע כנראה את הטענה, שהוא ניצח לא בזכות עריקתם של לבנים מתונים אלא בזכות ההצלחה לגייס מצביעים שחורים וצעירים עם נטייה שמאלית, שלא הגיעו לקלפי בנובמבר.

הקשר השמאלי של וורנוק קיבל גם ביטוי הקרוב קצת יותר אלינו. "וול סטריט ג'ורנל" פרסם תוכן של אחת מדרשותיו הפומביות, שבה ביקר בחריפות את יחסה של ישראל לפלסטינים. וורנוק ניסה להתנער מן ההחשדה שהוא אנטי־ישראלי, אבל כל זה עורר עניין מוגבל בג'ורג'יה.

היהודי העשירי בסנאט

המנצח השני, ג'ון אוסוף, הוא עיתונאי ומפיק סרטים יהודי, ללא כל עבר ציבורי. עד לאחרונה ניתן היה למצוא את הביוגרפיה היחידה שלו באתר הסרטים imdb.com. בגיל 33 הוא יהיה צעיר החברים בסנאט של ארה"ב.

אגב, הוא יהיה החבר היהודי העשירי בסנאט. היהודים בקונגרס אינם מייצגים יהודים בתור שכאלה. הם מייצגים את בוחריהם, שרובם הגדול אינם יהודים. אבל תעודת כבוד היא לאמריקה, שעשירית הסנאטורים שלה הם יהודים, אף כי היהודים אינם מגיעים אפילו ל־2% מן האוכלוסייה.

הבחירות האלה מעבירות את השליטה בסנאט לידי צ'אק שומר ממדינת ניו יורק, מוותיקי הקונגרס. הוא נבחר לבית הנבחרים מטעם מחוז בברוקלין ב־1981, ונבחר לייצג את כל מדינת ניו יורק בסנאט ב־1998. הוא משמש מנהיג המיעוט הדמוקרטי מאז 2016. הוא יהיה המנהיג היהודי הראשון מאז ומעולם של הסנאט, עם רקורד פרו־ישראלי רב שנים.

"מסים על העשירים"

הבחירות האלה אינן מעניקות לדמוקרטים שליטה ללא מצרים בסנאט. הן מעמידות אותם בשוויון מספרי עם הרפובליקאים. החוקה קובעת, כי במקרה של תיקו בסנאט, קולו של סגן הנשיא המכהן הוא המכריע. החל מ־20 בינואר, סגנית הנשיא תהיה קאמלה האריס הדמוקרטית.

פירושו של דבר שכל יושבי ראש הוועדות יהיו דמוקרטים, ולצ'אק שומר תהיה הסמכות הבלבדית לקבוע את סדר יומו של הסנאט. רוב כזה יפטור את ביידן מהחשש שהסנאט יפסול את מועמדיו לכהונות בכירות בקבינט ומחוצה לו. הוא גם יאפשר לדמוקרטים למנות שופטים פדרליים. אבל רוב פעולות החקיקה בסנאט מצריכות רוב מיוחס של 60 מתוך 100, ורוב כזה לא יושג בלי הסכמה רחבה עם רפובליקאים.

חוקי הקצאות, שהם בסיס התקציב האמריקאי, אינם מצריכים רוב מיוחס. צ'אק שומר יוכל אפוא להביא להצבעה במליאה הצעות חוק להעלות מסים "על העשירים". זו הייתה הבטחת בחירות של ביידן, וזו דרישה חד משמעית של השמאל הדמוקרטי.

בוול סטריט שררה תקווה שהרפובליקאים יוסיפו להחזיק בסנאט, וימנעו העלאת מסים. התקווה הזו לא התבדתה מעיקרה, ויתכן שלפחות סנאטור דמוקרטי אחד יצביע נגד ויכשיל יוזמה כזאת. אבל לדמוקרטים יהיה קל יותר לחוקק חוקים שאינם מתיישבים עם מאווייו של עולם הפיננסים, למשל בהגברת הפיקוח על בנקים ועל תאגידים.

מדיניות החוץ כנראה לא תושפע במישרים מן התוצאות בג'ורג'יה, קודם כול מפני שלקונגרס יש השפעה מוגבלת בתחום הזה. הנשיא אינו זקוק להסכמת הקונגרס על החלטות אופרטיביות, או על בחירותיו הדיפלומטיות. הקונגרס מקציב כסף, ורשאי לדרוש דין וחשבון על השימוש בו; אבל אינו מורה לנשיא מה לעשות.

הדעת נותנת שבהיעדר דונלד טראמפ יתחזק קולם של רפובליקאים שהתנגדו לצדדים של מדיניותו, כמו ההתרחקות מבעלות הברית האירופיות, או הפלירט הסמוי עם רוסיה. הסכם חדש עם איראן לא יצריך את הסכמת הקונגרס, אלא אם כן תהיה כרוכה בו כריתת אמנה בינלאומית.

שליטה דמוקרטית בפטיש היושב ראש תפטור את הנשיא, לפחות בשנתיים הראשונות של כהונתו, ממארבים פרלמנטריים, מהקנטות ומגחמות של מפלגת האופוזיציה.

פיצוי הקורונה

התוצאה המיידית של הרכב הסנאט החדש תהיה הצבעה במליאת הסנאט על ההצעה להעמיד את פיצוי הקורונה לכל תושב חוקי של ארה"ב על 2,000 דולר.

דווקא דונלד טראמפ הוא שהציע את הסכום הזה, והדמוקרטים בבית הנבחרים אימצו אותו מיד. מנהיג הרפובליקאים בסנאט סירב להעמיד את ההצעה להצבעה. בשיטה האמריקאית הצעת חוק נופלת אם אינה עוברת בשני הבתים. עכשיו היא תעבור, כמעט ללא ספק.

זו תהיה הזרקת מרץ לפעילות הכלכלית, אם גם רק לטווח קצר. וול סטריט תהיה מרוצה, ולזמן מה מותר לצפות שקצת פחות אמריקאים יטילו דופי בקונגרס, שהוא תמיד המוסד הפוליטי הבלתי פופולרי ביותר באמריקה.

_________________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

צרו איתנו קשר *5988