במקום לבטל את נבחרת הדירקטורים - לשמור על מינהל תאגידי תקין

נראה כי קיימת הסכמה רחבה שמינוי מקורבים ויצירת זיקה עודפת בין ה"ממנה" לבין ה"ממונה" פוגעים בממשל התאגידי • יש להשקיע מאמצים ממוקדים בפיתוח נגישות הגופים הציבוריים ומקורות המימון שלהם במנותק מ"מקורבים"

דירקטוריון / צילום: שאטרסטוק
דירקטוריון / צילום: שאטרסטוק

הפרסומים אודות קריאתו של השר דודי אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים מסרבים, בצדק רב, לגווע. בימים האחרונים התפרסמו מאמרים לפיהם, על-פי מחקרים אקדמיים, במינוי דירקטורים בעלי זיקה פוליטית גלומים יתרונות לתאגיד הן בשל נגישות של החברה לפרויקטים ממשלתיים ולמידע רגולטורי פנימי, הן בחיזוק הקשרים בין התאגיד לבין גופים ממשלתיים ולמימון ממשלתי והן במניעת או הגבלת תחרות לחברה.

לצד "יתרונות" אלה, כביכול, המהווים, כמפורט להלן, חשיפה של החברות והליכי אכיפה מצד רשויות האכיפה, המאמר מפרט גם את החסרונות הקיימים במינוי מקורבים ובהם פגיעה מסוימת בתוצאות הכספיות וכן החלשת הממשל התאגידי ופגיעה בשווי חברה.

מעבר ליתרון המשמעותי ולפיו נבחרת הדירקטורים, מעצם קיומה, קידמה את ערכי השוויון והשקיפות של המתמודדים על תפקיד דירקטורים בתאגידים ממשלתיים, הרי שהגיוון האנושי והמקצועי וכן פתיחת הדלתות לאוכלוסיות שקודם לכן לא נמנו בקרב נושאי כהונה זו, תרמו להגברת מידת האמון של הציבור בכללותו, וציבור המשקיעים בפרט, בדירקטוריונים של התאגידים הממשלתיים.

נראה כי קיימת הסכמה רחבה שמינוי מקורבים ויצירת זיקה עודפת בין ה"ממנה" לבין ה"ממונה" פוגעים בממשל התאגידי. מעבר לכך, שיצירת נתיבי זליגת מידע משיקולים זרים אינם בהכרח יהיו בכיוון חד סטרי מהרגולטור לחברה, כפי שמציין המאמר, אלא בשל הזיקה העודפת בין הדירקטור הממונה לבין הממנה, עשויה להיות כר פורה לזליגת מידע גם דו סטרית דהיינו גם בכיוון ההפוך - מהחברה לצדדים שלישיים בעלי אינטרס ולא רק "מידע רגולטורי פנימי". זליגת מידע כזו עלולה לחשוף את החברה והנהלתה לחקירות מורכבות בגין שימוש במידע פנים.

זאת ועוד, בימים האחרונים הוגש כתב אישום חמור בעניין חברת בזק והנהלתה דאז (גילוי נאות - בעת חקירת התיק שימש הח"מ כיועץ המשפטי של מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך) שם, ניתן לזהות את השפעתה של הזיקה היתירה בין ה"ממנה" לבין ה"ממונים" על-ידו על הנהלת החברה ואת החשיפה הפלילית שנגרמה לחברה בשל כך.

נזכיר כי כאשר הרגולטורים מזהים קיומה של השפעה של מינוי מקורבים על החלטות החברה או הליכי קבלת ההחלטות בה, ענייני החברה והחלטותיה עשויים להיבחן על-ידם בקפדנות יתירה כדי לשמר את הממשל התאגידי הראוי, ואת תהליך קבלת ההחלטות הנדרש כדי שאיכות ההחלטות ואי תלותן באותה "קירבה" תשמר. כפועל יוצא, החברה עשויה לפתח הליכי בקרה פנימיים המסרבלים את יכולת קבלת ההחלטות באופן יעיל.

למותר לציין, כי "יתרון" נוסף הנזכר במאמר לפיו מינוי מקורבים עשויים למנוע תחרות לחברה או להגבילה, עשוי להוות כשלעצמו עילה לחקירה על-פי חוק התחרות (לשעבר חוק ההגבלים העסקיים).

יש לזכור כי החשיפה האכיפתית של החברה והנהלתה, אינה רק להליכים פליליים, במסגרתם נדרשת הוכחת מודעות המעורבים למעשים, אלא גם חשיפה להליכים מינהליים בהם נדרשת הוכחת רשלנות בלבד ברף ראייתי נמוך יותר, אך לצד סנקציות הכספיות משמעותיות מאוד. מדובר בחשיפה מוגברת ומשמעותית לחברה ולהנהלתה.

בנוסף, למנכ"ל חברה ושותף בה קיימת חובת פיקוח ונקיטת אמצעים סבירים למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או בידי עובד התאגיד. לפיכך, לאותם "יתרונות" עשויה להתווסף עלות פיקוח וגילוי שתשחק את רווחיות החברה.

ראוי דווקא להשקיע מאמצים ממוקדים בפיתוח נגישות הגופים הציבוריים ומקורות המימון שלהם במנותק מ"מקורבים" ולאפשר לחברות ולהנהלתן קשר ישיר עם הגופים הממשלתיים תוך הנגשת מקורות המימון ופישוט ההליכים לקבלת מימון ומידע רגולטורי. 

הכותב הוא שותף במשרד סבוראי, שחם-שביט. שימש כיועמ"ש של מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך, מומחה בעבירות כלכליות ועבירות צווארון לבן