משרד הבריאות הודיע כי התגלו בישראל 4 מקרים של הווראינט הדרום אפריקאי לנגיף הקורונה. "4 המקרים זוהו מתוך 15 דגימות שהגיעו לריצוף מהיר, במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות ומייצגים 2 שרשראות הדבקה - אחת של אדם שחזר מדרום אפריקה ואחת של משפחה שנדבקה מחוזר", נכתב בהודעה של משרד הבריאות.
במשרד הבריאות ציינו כי "יודגש כי הווריאנטים השונים גורמים להדבקה יותר מהירה אך ככל הנראה, לא גורמים לתחלואה יותר קשה".
אתמול הודיע משרד הבריאות כי נכנסה לתוקף ההחלטה המחייבת את השבים לארץ מדרום אפריקה, מבוטסואנה, מזמביה ומלסוטו בבידוד במלונית מטעם המדינה ל-10 ימים (עם 2 בדיקות שליליות לנגיף קורונה) או ל-14 ימים ללא בדיקות. ההחלטה תקפה בשלב זה עד ליום ראשון ה-17.1.21.
בנוסף התייחסו במשרד הבריאות גם ל"מוטציה הבריטית", וציינו כי נכון לאתמול זוהו בישראל 147 אנשים עם הווריאנט הבריטי, מתוכם 6 חוזרים מחו"ל ודאיים.
הנוגדנים פחות יעילים, אך עדיין יש להם יעילות
מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון וממכון המחקר Fred Hutcinson בסיאטל הפגיש את המוטציה הבריטית ואת המוטציה האפריקאית עם סרום מדמם של מחלימים מן הקורונה ה"קלאסית", שזוהתה בווהאן.
בצלוחית שבמעבדה נבחנה היכולת של וירוס "בריטי" ושל וירוס "דרום אפריקני" להיקשר לתאים בנוכחות נוגדנים לקורונה הסינית. נמצא כי הנוגדנים מונעים את הקשירה של הווירוס עם המוטציה הבריטית די באפקטיביות. מול הווירוס הדרום אפריקאי, הנוגדנים היו פחות יעילים, אם כי עדיין הייתה להם יעילות. יש לציין כי נוגדנים שנוצרים באמצעות חיסון נחשבים יותר יעילים מאשר נוגדנים שנוצרים באמצעות החלמה, ולכן יכול להיות שהיעילות שלהם נגד שתי המוטציות האלה, תיפגע פחות מאשר יעילות נוגדני המחלימים.
אחד הדברים המעניינים בניסוי היה ההבדלים הבין אישיים בין מחלימים שונים, וגם אצל אותו מחלים לאורך זמן. יצור נוגדנים נגד וירוס הוא סוג של "הגרלה", כאשר כל הזמן יוצר הגוף עוד סוגים שונים של נוגדנים, בניסיון ליצור את אלה שבאמת פוגעים ביכולת של הווירוס להיקשר לתא. ייתכן שאדם מסויים ייצר יותר נוגדנים, או נוגדנים שונים מאשר אדם אחר. לכן למרות שבניסוי באופן כללי היעילות של הנוגדנים נגד הווירוס עם המוטציה הדרום אפריקאית הייתה פחותה מאשר נגד הגרסה הקלאסית, הסינית, והנוגדנים לא סיפקו הגנה מלאה - הרי שאצל אנשים מסויימים כן הייתה הגנה מלאה. כמו כן, אצל אדם מסויים שדמו נבדק פעמיים, ביום 18 הנוגדנים שלו לא הצליחו לנטרל את הווירוס, אך ביום 94 נצבר כבר מגוון רחב יותר של נוגדנים, והם הצליחו לנטרל אותו.
המסקנה של החוקר המוביל במחקר, פרופ' ג'ס בלום ממכון האצ'יסון, היא כי גם אם המוטציות פוגעות בהגנה של נוגדני מחלימים נגד וירוסי קורונה, הן לא מוחקות אותה.
במקביל, פייזר בדקה בניסוי שערכה את הפעילות של נוגדני מתחסנים נגד הווריאנט הבריטי ונגד הווריאנט הדרום אפריקאי. דם המתחסנים נמצא יעיל נגד המוטציה המשותפת לשני הווירוסים, אך לא נגד אותו חלק בווירוס הדרום אפריקאי שמעורר את הדאגה על פי המחקר של מכון האצ'יסון.
יש לציין כי החיסון נגד קורונה כנראה עובד בכמה מנגנונים, מנגנון הנוגדנים הוא רק אחד מהם, ולכן יתכן שהחיסון יגן מפני המוטציה הדרום אפריקאית יותר מכפי שאפשר להסיק מניסוי המעבדה בסרום. כרגע, מדענים בריטים הביעו דאגה רבה מהמוטציה הדרום אפריקאית, לעומת מדענים אמריקאים שטענו שאין עדות לכך שהיא מפחיתה משמעותית את יעילות החיסון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
