להשקיע או לא ב-NSO ומה הקשר בין סדרת "הגשר" למעבדה בחיפה?

חברת הסייבר ההתקפי NSO בוחנת הנפקה, האם היא השקעה ראויה לגופים מוסדיים? • וגם המלצות קריאה וחדשות התעשייה • השבוע שהיה בהייטק

חברת הסייבר ההתקפי NSO / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
חברת הסייבר ההתקפי NSO / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זה היה השבוע שבו נודע כי גם חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO בוחנת הנפקה. זה היה השבוע שבו טסלה קיבלה אישור רשמי להתחיל לייבא רכבים לישראל. וזה היה גם השבוע שבו סולאראדג' הפכה, לפחות לרגע, לחברה הישראלית עם השווי הגבוה ביותר בוול סטריט.

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן

כש-NSO תהפוך לחברה ציבורית

מוקדם יותר השבוע חשפנו בגלובס כי בכירים בחברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO נפגשו לאחרונה עם מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, והם שוקלים להתחיל בהליך הנפקה. מדובר עדיין בבדיקה ראשונית וטרם התקבלה החלטה בדבר בחירה באופציה של הנפקה, כמו גם הבורסה שבאמצעותה החברה תהפוך לציבורית, ובכל זאת הנושא ראוי לדיון כבר עכשיו.

על רקע הגאות במניות הטכנולוגיה, בשבועות האחרונים כל כך הרבה חברות טכנולוגיות ישראליות נקשרו עם הנפקות עתידיות, ויכול להיות שבידיעה המקורית על ההנפקה חטאנו כשלא תיארנו לעומק את עסקיה השנויים במחלוקת של NSO. בטור דעה חשוב שפרסם זאב חספר, סגן עורכת גלובס, ביום חמישי הוא מתקן זאת ומזכיר מה זה בעצם אומר סייבר התקפי.

חספר מציין כי לפי מכון "סיטיזן לאב" באוניברסיטת טורנטו, סעודיה ואיחוד האמירויות פרצו לעשרות טלפונים סלולריים של עיתונאי רשת אל ג'זירה באמצעות תוכנת פגסוס של NSO. תחקיר קודם של הניו יורק טיימס חשף כי תוכנת הפריצה פגסוס שימשה גם את ממשלת מקסיקו למעקב ורדיפה אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומשפחותיהם.

חברת NSO נתבעה על ידי פייסבוק-וואטסאפ, שטוענת כי כלי החברה הישראלית השתמשו בשרתי פייסבוק כדי לחדור ל-1,400 מכשירים סלולריים של פעילי זכויות אדם. בחודש שעבר הודיעו שורת ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוספט, גוגל וסיסקו כי ביקשו להצטרף כידידי בית המשפט לצד פייסבוק בערעור של NSO על החלטה שלא להעניק לה חסינות דיונית, מתוקף העובדה שהיא מוכרת את מוצריה למדינות ריבוניות.

בטור שלו קורא חספר לקופות הפנסיה שלו (ספציפית קרן מקפת וחברת מגדל) שלא להשקיע במניית NSO, אם וכאשר הנפקה של החברה תצא אל הפועל. "השקעה בחברה כגון NSO יוצרת קשר ביני לבין גורלה. פתאום יש לי אינטרס כלכלי שהחברה תשגשג. שמלא עיתונאים ברחבי העולם יהיו למטרה. שמתנגדי משטר יירדפו. ש.., נו הבנתם", הוא כותב.

חספר מודה כי בחירה בהשקעות על בסיס סרגל מוסרי היא לא משימה קלה ולפעמים גם מתנגשת עם הציפיה לתשואה גבוהה, ובכל זאת הוא מבקש מהקופות לברור את השקעותיהן באחריות. "אני מעדיף שכספי ההפרשות לפנסיה שלי ישמשו למטרות טובות - לעידוד חברות תעשייה לא מזהמות, להשקיע בפיתוח רפואי מתקדם (לא בהגזמה, זו לא השקעה סולידית...), באנרגיות מתחדשות. בקיצור - אני מעדיף שתשקיעו בגופים המסוגלים לראות מעבר לאפם. אתם יכולים?", מסכם חספר.

לתמוך או לא לתמוך בסטארט-אפים צעירים

שיא של מובטלים ועסקים קורסים. שנת הקורונה 2020 הייתה רעה מאוד לחלקים נרחבים במשק הישראלי, אבל מגזר אחד דווקא יצא כמעט ללא שריטות מהשנה הטראומתית, יש מי שיגיד שאפילו יצא ממנה מחוזק - ההייטק הישראלי. אז איך זה שדווקא אותו ההייטק הוא שקיבל השבוע הזרמה של עוד 80 מיליון שקל במענקים מהמדינה?

השבוע הכריזה רשות החדשנות על תוכנית מענקים חדשה לסטארט-אפים צעירים בגובה 80 מיליון דולר. במסגרת המסלול החדש, סטארט-אפים שמגייסים סבב סיד ממשקיעים פרטיים יוכלו לקבל מענק נוסף של עד 40% מסבב ההשקעה ובגובה של עד 3.5 מיליון שקל מהמדינה. אם מדובר בסטארט-אפים שנמצאים בפריפריה או שמייסדיהם שייכים לקבוצות שנמצאות בתת-ייצוג בהייטק, המענק יכול לעלות עד ל-50% מגובה ההשקעה. כדי לעודד משקיעי הון סיכון להיכנס להשקעה בחברות מתחילות, פותחת הרשות אופציה למשקיעים המשתתפים בסבב להחזיר לרשות את המענק תוך שלוש שנים ולקבל עוד מניות בסטארט-אפ.

מסלול המענקים החדש מתבסס על תוספת תקציבית שקיבלה הרשות בשנה שעברה. ב-2020 עמד תקציב הרשות על שיא של 2.3 מיליארד שקל, לעומת 1.7 מיליארד שקל ב-2019. הרשות עדיין לא סיימה לנצל את התוספת התקציבית הנדיבה, שעוברת בחלקה ל-2021 ולמסלול החדש. התוספת ניתנה במקור לרשות כדי להפעיל מסלול מענקים מזורז לתמיכה בחברות טכנולוגיה קטנות ובינוניות שהגיעו למצוקה תזרימית בקורונה.

ראוי לומר 80 מיליון שקל זה כסף קטן, גם בהקשרים ממשלתיים וגם מבחינת ההייטק הישראלי. ובכל זאת משהו בהודעה הזאת הקפיץ אותי.

ברבעון הראשון והשני אשתקד קרסו גיוסי ההון של חברות ישראליות והנפגעים העיקרים היו סטארט-אפים בתחילת הדרך. רשות החדשנות פעלה במהירות לא אופיינית לגוף ממשלתי ושחררה מענקים בזריזות. אלא שמה שהיה נכון לאפריל 2020 כבר לא מדויק בינואר 2021. ברבעונים השלישי והרביעי ההייטק הישראלי זינק חזרה למעלה בצורה מדהימה וסיים את שנת הקורונה עם תוצאות שיא מבחינת השקעות. לפי נתוני הדוח השנתי של מיתר-IVC, ב-2020 סטארט-אפים ישראלים קיבלו השקעות בהיקף 9.9 מיליארד דולר, עלייה של 27% בהשוואה ל-7.8 מיליארד דולר ב-2019. אז האם ההייטק זקוק לעוד סיוע?

ברשות החדשנות מדגישים כי המענק יופנה רק לסטארט-אפים בסיכון גבוה, כמו למשל חברות בתחומים מורכבים כמו פודטק, חקלאות או ביו-הנדסה, שקשה להם למשוך משקיעים. הסטארט-אפים האלו, טוענים ברשות, לא נהנו מהגאות של 2020. מסלול המענקים החדש כמובן מגובה במספרים המצביעים לכאורה על כשל שוק בכל הנוגע להשקעות סיד, שהתחיל לדברי הרשות עוד הרבה לפני הקורונה. למשל מצביעים ברשות על ירידה נמשכת מאז 2015 במספר הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל ועל סטגנציה בכל הנוגע להשקעות בחברות בשלבי הסיד.

אבל על הפרשנות הזו לא כולם מסכימים. יש מי שמייחס את המספרים האלה לשינויים מבניים עמוקים בעולם הטכנולוגיה במסגרתם סף ההקמה של חברת טכנולוגיה עולה מבחינת ידע ומומחיות, ולכן פחות חברות קמות בפועל ביחס לעבר ופחות מהן שורדות את השלבים הראשונים. המשקיע רונן ניר מקרן ויולה ונצ'רס הצביע על כך שחדשנות מגיעה גם ממקורות חדשים, כמו סטארט-אפים שמוקמים בתוך חברות צמיחה. דוגמה לכך היא חברת מאנדיי שקמה כפרויקט פנימי בתוך וויקס. אז אולי פחות סטארט-אפים זה לא בהכרח כל כך רע?

מלבד זאת, חשוב להזכיר שגם כאשר מסתכלים על הנתונים של שנת 2020, המצב מבחינת השקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים רחוק מלהיות גרוע. לפי נתוני IVC ומיתר העדכניים, השקעות בסבבי סיד עמדו על 193 מיליון דולר ב-2020, לעומת 242 מיליון ב-2019 ו-231 מיליון ב-2018. מכיוון שחלק מגיוסי הסיד מדווחים באיחור של כמה חודשים, המספר השנה עוד צפוי לעלות. כך שבוודאי לא מדובר במשבר. כשמסתכלים גם על סבב A התמונה יותר חיובית - כאשר שם עמדו ההשקעות ב-2020 על 1.6 מיליארד דולר השנה, לעומת 1.44 מיליארד ב-2019 ו-1.4 מיליארד ב-2018. אז האם לסטארט-אפים צעירים בישראל חסר כסף?

למען ההוגנות צריך לומר שהתערבויות מצד המדינה בשוק ההייטק בעבר הביאו לתוצאות חיוביות. הדוגמה הבולטת שחוזרת שוב ושוב בהקשר זה היא של הקמת החממות הטכנולוגיות, שעדיין פועלות, ותוכנית יוזמה להשקעה ממשלתית בקרנות הון סיכון בשנות ה-90. אלא שמאז אותם ימים שוק ההייטק הישראלי השתכלל והתפתח מאוד.

רשות החדשנות כמו כל גוף ממשלתי שואפת להגדיל את התקציבים שבניהולה ולהעביר יותר מימון לתחום שהיא אחראית עליו, זה כמעט מתבקש. ובכל זאת בעולם מושלם, ולאור המצב האנוש של שאר חלקי הכלכלה הישראלית, אני חשבתי שיכול היה להיות נחמד שברשות היו שולחים צ'ק חזרה למשרד האוצר עם שארית תקציב החירום שקיבלו. רצוי להוסיף פתק קטן: ההייטק לא צריך כרגע, תודה.

המלצות קריאה (והאזנה) למה שנשאר מהסופ"ש

● איפה ג'ק נמצא? ג'ק מא, מייסד עליבאבא ואנט גרופ, היזם מספר אחת של סין, לא נראה בציבור מאז סוף אוקטובר. כמי שחי בסין במשך שנים הסיפור הזה באופן טבעי מעניין אותי במיוחד. השבוע התארחתי בפודקאסט הצוללת של גלובס כדי לספר קצת על מא: הילד מהאנגג'ואו במזרח סין שרכב קילומטרים כל בוקר כדי לתרגל אנגלית עם תיירים, האיש שאי אפשר להעביר יום אחד בסין בלי להשתמש במוצרים שיצר והנאום האחרון שלו באוקטובר שביקר את הרגולטורים וסיבך את העניינים. על הדרך אתם מוזמנים לקרוא גם איך היעלמותו של מא ממשיכה שורה ארוכה של היעלמויות קודמות בסין.

● להנפיק על סמך סיפורים: הבורסה בת"א ידעה בשנה החולפת גל הנפקות ראשוניות שלא נרשם כמותו מאז 2007. 18 מתוך 26 החברות החדשות שהצטרפו למסחר בבורסה בת"א בשנה החולפת היו חברות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ממכשור רפואי לפודטק וקלינטק. ההנפקות האלה התקבלו עם ביקושים גבוהים ושווי גבוה, גם כשהיה מדובר בחברות בלי הכנסות כלשהן. "אנחנו נמצאים כיום במציאות שלא הייתה כמותה שנים רבות, שבה אפשר להנפיק חברה בבורסה לא על בסיס מספרים, אלא על בסיס סיפורים", מזהירים בשוק החיתום. לפחות כולם מסכימים שהמצב בנאסד"ק דומה.

● הקשר בין הסדרה האלמותית "הגשר" לחיפה: אורכו של גשר ארסונד בין דנמרק לשוודיה הוא קצת פחות משמונה קילומטרים, מה שהופך אותו לארוך ביותר מסוגו באירופה. הגשר הזה מוכר בעיקר בזכות הסדרה הדנית המופתית "הגשר". החברה שמבצעת את עבודות התחזוקה המורכבות של גשר ארסונד משתמשת במערכת חדשה לרחפנים של ענקית הטכנולוגיה IBM. המערכת הזה מפותחת בחלקה במעבדת המחקר של IBM בחיפה, שם אחראיים למוח שמנווט את הרחפנים ליעדם באופן מדויק ואוטומטי.

מה קרה בתעשייה המקומית

● חברת הגיימינג פלייטיקה פרסמה פרטים נוספים לקראת הנפקת ענק בנאסד"ק. החברה מתכננת הנפקת מניות בשווי כ-1.6 מיליארד דולר לפי שווי מבוקש של 8.6-9.4 מיליארד דולר לחברה. רוב המניות שיוצאו בהנפקה יהיו של הקונסורציום הסיני שמחזיק בשליטה בפלייטיקה מאז 2016, שימכור אחזקות ב-1.1 מיליארד דולר.

● שנת 2021 נפתחה עם מהפך ברשימת החברות הישראליות הגדולות ביותר בוול סטריט: חברת סולאראדג' , המספקת פתרונות טכנולוגיים בתחום האנרגיה הסולארית ואגירת האנרגיה, עקפה השבוע את צ'ק פוינט, והפכה לחברה הישראלית הגדולה ביותר. מאז דרך אגב, שווי השוק של צ'ק פוינט שב ועלה למקום ראשון, ונכון לכתיבת טור זה עמד על 18.5 מיליארד דולר, לעומת שווי של 18.2 מיליארד דולר לסולאראדג'.

● לפי דוח של חברת השמת כוח האדם אתוסיה, השכר בהייטק חזר ב-2020 כמה שנים אחורה. על פי הדוח, השכר הממוצע בהייטק ירד מ-28,240 שקל בחודש ב-2019, שנת שיא ישראלי בשכר בהייטק, ל-26,260 שקל בחודש ב־2020 - רמת השכר בשנים 2016-2017. מלבד הירידה בשכר הממוצע, מצביע דוח אתוסיה גם על צניחה במספר "העוזבים מרצון" של משרות. בעוד שב-2019 עמד שיעורם על 11%, ב-2020 הוא צנח ל-6% בלבד.

● בתחילת השבוע חשפנו כי מכוניות טסלה נמצאות בדרכן לישראל לאחר שהחברה קיבלה רשמית ממשרד התחבורה רישיון ליבוא מסחרי סדיר של כלי רכב. יומיים לאחר מכן משרד התחבורה אישר זאת בהודעה משלו. על פי הודעת משרד התחבורה, במסגרת היתר הייבוא של טסלה, תוכל החברה לייבא ארצה שלושה דגמים: מודל 3, מודל S ומודל X. מנכ"ל טסלה אלון מאסק הפך השבוע גם לאיש העשיר בעולם, בלי קשר מיוחד כמובן ליבוא לישראל.

גיוסי הון

● המוסדיים באים: בנק מזרחי טפחות השלים השקעה של 2 מיליון דולר בחברת הסטארט-אפ Panoply, שמפתחת פלטפורמה לאחסון אוטומטי של נתונים בענן. בבנק מסרו כי ההשקעה הנוכחית היא חלק מסבב גיוס B של החברה, בהיקף של 10 מיליון דולר. מזרחי טפחות הוא מהגופים שזכו במכרז של רשות החדשנות להשקעה של 200 מיליון שקל בחברות הייטק ישראליות תמורת רשת הגנה מהפסדים.

צרו איתנו קשר *5988