כיצד הקורונה השפיעה על תאונות הילדים?

שנת 2020 הסתיימה, ורבים בעולם כולו ישמחו להשאיר אותה מאחור. אבל בעוד אנחנו מברכים על תחילתה של 2021, אני רוצה להאיר זרקור על תחום שכמעט ונזנח בחסות הקורונה - בטיחות הילדים. או נכון יותר, מה הקורונה לימדה אותנו על תאונות ילדים?

נתחיל בשורה התחתונה: לפי נתוני ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, השנה נהרגו 82 ילדים ובני נוער מגיל לידה עד 18 בתאונות בבית, בדרכים ובפנאי. רק כדי לסבר את האוזן, בישראל לא נפטר אף ילד מתחת לגיל 18 מקורונה, לעומת זאת כאמור 82 ילדים איבדו את חייהם בתאונות שאת רובן ניתן היה למנוע.

כל ילד כזה הוא עולם, וכל מוות מיותר ממוטט משפחה שלמה. 31 מתוך הילדים שנהרגו הם מתחת לגיל ארבע, כל חייהם היו לפניהם - ונקטעו ברגע. גורמי התמותה השכיחים מתאונות היו תאונת דרכים, טביעה, חנק, שכחה ברכב, נפילה והתחשמלות.

ובכל זאת, ישנה נקודת אור קטנה, והיא מתבטאת בהשוואה לשנים קודמות. כך למשל, בשנה שעברה (2019) נהרגו 125 ילדים בתאונות; שנה קודם לכן, בשנת 2018, נהרגו 127 ילדים; ובשנת 2017 איבדו את חייהם 145 ילדים בתאונות שונות. המשמעות היא שהשנה חלה ירידה של 42% בתמותת ילדים מתאונות ביחס לממוצע שלוש השנים הקודמות.

כאשר אנחנו מסתכלים על הנתונים, ברור כי ההבדל הגדול בין שנת 2020 לשנים הקודמות נעוץ במשבר הקורונה, בסגרים ובבידודים שנכפו על כולנו ובריחוק החברתי. איך זה קשור לתאונות ילדים? מתברר שזה קשור מאוד!

למרות שרובנו תופסים את הבית כמקום הבטוח ביותר, הנתונים מראים כי מרבית תאונות הילדים מתרחשות דווקא בבית. לכן כאשר הוכרז הסגר הראשון, אני ושאר עובדי ארגון "בטרם" היינו מודאגים מאוד. חששנו שהשהייה הארוכה בבית הסגור תגרום לעלייה בתאונות ילדים. חשבנו שהמיקוד של ההורים יופנה להתמודדות עם הקורונה, והם לא יהיו פנויים לילדים. למרבה השמחה, היום אני יכולה להגיד שטעינו.

הסגר כיוון את כולנו כלפי פנים, והורים כיוונו את עצמם מבלי משים ליותר השגחה על הילדים. משפחות רבות ניצלו את המצב לשינויים קטנים בבית שיהיה נוח ובטוח יותר לילדים. ההורים היו פעילים יותר עם ילדיהם, ולכן השגיחו עליהם טוב יותר, ובכך נמנעו אסונות רבים.

אבל זה לא הכול. בשנים האחרונות עיקר העלייה בתאונות ילדים נעוץ במקרי טביעה רבים. השנה פחות יצאנו לנופשים, וכאשר יצאנו לנופש העדפנו להישאר במסגרת המשפחתית המצומצמת שגם היא אפשרה לנו להיות שם יותר עבור הילדים - ובכך לצמצם את מקרי טביעת הילדים.

איך אפשר ליישם את המסקנות הללו הלאה? נכון לעכשיו החיסון כבר כאן, ואנחנו מקווים שזהו הסגר האחרון, ושבחודשים הקרובים נוכל לחזור לחיים שגרתיים. בתוך השגרה אם יש דבר שראוי לשמר זה את ההשגחה על הילדים והמיקוד בהם. ילדים אינם מבוגרים קטנים, תפקידנו ללמד אותם את גבולות הבטיחות ולהיות שם עבורם מקרוב כדי לשמור על בטיחותם. ככל שנהיה יותר איתם ולמענם, כך הסיכון לתאונות מצטמצם. גם בלי הקורונה, עלינו להמשיך ולשמר את זה במטרה להמשיך ולראות ירידה בתמותה גם בשנה הבאה. משימה מאתגרת - אך אם נתגייס למענה כמו שהתגייסנו להתמודדות עם הקורונה, נצליח להציל חיים.

הכותבת היא מנכ"לית ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים