ירידה של 1.1% בתוצר: פגיעת הקורונה בכלכלה הישראלית ברבעון השלישי הייתה מהנמוכות במדינות המפותחות

בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 התכווצה הפעילות הכלכלית במשק ב-2.9% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019 • העובדה שהפגיעה בכלכלה הישראלית נמוכה יחסית מוסברת בעיקר בעוצמה שהפגין היצוא הישראלי במהלך המשבר

בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 התכווצה הפעילות הכלכלית במשק ב-2.9% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019 - כך עולה מאומדן שלישי לנתוני הצמיחה שמפרסמת הלמ"ס. מהשוואת נתוני התוצר ברבעון השלישי לאלו של הרבעון השלישי 2019 עולה כי פגיעת משבר הקורונה בכלכלה הישראלית הייתה נמוכה מזו של מרבית מדינות המערב ועמדה על 1.1% בלבד. נתון זה מציב את ישראל לצד דרום קוריאה ואחרי אירלנד שרשמה צמיחה מרשימה של 8.1% ונורווגיה עם ירידה אפסית של 0.1%.

העובדה שהפגיעה בכלכלה הישראלית נמוכה יחסית מוסברת בעיקר בעוצמה שהפגין היבוא הישראלי במהלך המשבר.

נתוני הרבעון השלישי, המתייחסים לחודשים יוני עד ספטמבר, מבטאים את ההתאוששות החזקה בפעילות הכלכלית במשק ביציאה מהסגר הראשון, כשהסגר השני החל כזכור בשבועיים האחרונים של חודש ספטמבר.

על-פי העדכון הנוכחי, התוצר המקומי זינק במהלך הרבעון בשיעור של 39.7% בחישוב שנתי (כלומר בהנחה שהרבעון מייצג את שנת 2020 כולה). מדובר בעדכון למעלה מתון של אומדן הצמיחה שהתפרסם לפני חודש ושעמד על38.9%. במונחים רבעוניים צמח המשק במהלך הרבעון השלישי ב-8.7%, נתון מעט נמוך יותר מהצמיחה הממוצעת במדינות המפותחות (OECD) שעמד על 9.1%. מצד שני בהשוואה לרבעון השלישי 2019 נפגעה הכלכלה הישראלית פחות מכל כלכלה מערבית אחרת (למעט אירלנד) עם צמיחה שלילית של 1.1%.

על-פי התחזיות המעודכנות של אגף הכלכלנית הראשית באוצר הפעילות הכלכלית במשק בשנת 2020 כולה צפויה להתכווץ בשיעור של 3.3% בהשוואה לשנת 2019.

מפירוט רכיבי הפעילות הכלכלית עולה כי היצוא זינק במהלך הרבעון השלישי בלא פחות מ-43.7% בעוד שביבוא נרשמה ירידה של 1.8%. המרכיב הבולט בהתאוששותו היה יבוא הסחורות שזינק ב-66% בחישוב שנתי לעומת עלייה של 17.3% ביצוא השירותים. ההוצאה לצריכה פרטית זינקה ב-42.3% והיבוא זינק בלא פחות מ-41.6% - בשעה שהיבוא דווקא ירד ב-1.8%.

בין היתר נרשם זינוק של 257% (בחישוב שנתי) בהוצאה לרכישת מוצרים בני קיימא ובראשם כלי רכב, אך עדיין בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של השנה ההוצאה לקניית כלי רכב נמוכה ב-24.5% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. ההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ברבעון השלישי ב-28.9% ולעומת זאת ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-49.4% אחרי עלייה חדה ברבעון השני

הפער שנפתח בין היצוא ליבוא מוסבר במידה רבה בעמידות של יבוא ההייטק למשבר והוא אחת הסיבות להתחזקות שנרשמה בשער החליפין של השקל שהגיע לרמות שיא מול הדולר.