"ישראל היום" נערך לחזק את הנכסים הדיגיטליים שלו: לגלובס נודע כי העיתון צפוי להשיק בשבועות הקרובים אפליקציה משודרגת למובייל בהשקעה של מאות אלפי שקלים, זאת במקביל להשקה שקטה שנערכת בימים אלה לאתר העיתון שעבר שדרוג. בעיתון נערכים לתמוך במהלך בהמשך, גם באמצעים שיווקיים כמו קמפיין פרסום נרחב.
"ישראל היום" הפך בשנים האחרונות לעיתון הנפוץ בישראל תודות לשיטת ההפצה החינמית שלו ולכיסים העמוקים של בעליו, המליארדר שלדון אדלסון שהלך לעולמו לפני מספר ימים, ורעייתו מרים. ללא מודל כלכלי ממשי הושקעו מאות מיליוני שקלים בהקמת העיתון ובהפצתו מבעלים שלא הסתיר כי הסיבה העיקרית להקמתו הייתה התערבות בסדר היום הציבורי בישראל.
ההשקעה הכספית הגדולה התמקדה בהקמת מערכת עיתון ובית דפוס, בעוד שבדיגיטל בכלל ובמובייל בפרט הושקעו משאבים קטנים בהרבה. התוצאה היא שבניגוד לתפוצה המשמעותית שהעיתון המודפס הצליח להשיג בכל הקשור לדיגיטל, "ישראל היום" איננו שחקן אפילו ביחס לשחקנים קטנים ממנו בהרבה.
לשם השוואה, מבדיקה של החודש האחרון בנתוני סימילרווב עולה כי באתר ynet נרשמו החודש 68.2 מיליון ביקורים באתר. באתר "ישראל היום" נרשמו באותה תקופה 8.2 מיליון ביקורים בלבד. וזה עוד לפני שמביאים בחשבון את הנתונים של האפליקציה שאינם נמדדים על-ידי סימילרווב.
חשיבות עצומה לנוכחות דיגיטלית
כדי להמחיש עד כמה הנוכחות בדיגיטל בכלל ובמובייל בפרט משמעותיים לאתר חדשות נציין כי בעולם למעלה מ-80% מהכניסות לאתרי חדשות מקורם באמצעות המובייל. בישראל, שבה צריכת החדשות גבוהה משמעותית ביחס לעולם, הצריכה במובייל מעט יותר נמוכה: כ-70%. זאת, משום שאת החדשות צורכים גם במהלך היום (במקומות העבודה) ואז חלק מהצריכה היא באמצעות מחשבים, טבלטים וכדומה. כך שב-ynet למשל, המובייל מהווה "רק" 60% מהכניסות. מכלל הכניסות למובייל כ-60%-70% באמצעות האפליקציה והשאר באמצעות האתר המותאם.
בעסקי המדיה והתקשורת אין כיום כלי תקשורת שיכול להרשות לעצמו שלא להיות שחקן דיגיטלי. לנוכחות הדיגיטלית יש משמעות ביכולת הפצת התוכן, כפועל יוצא מזה על היכולת לקבוע סדר יום, ובאספקט הכלכלי באפשרות לקבל נתחים מתקציבי הדיגיטל של מפרסמים, שהיקפם רק הולך וגדל עם השנים. בישראל נתח תקציבי הפרסום לדיגיטל עומד כיום על למעלה משליש מעוגת הפרסום, ומתוכו נתח תקציבי המובייל גדל באופן מתמיד ונחשב לפרסום פרימיום. "ישראל היום" שלא נחשב לשחקן דיגיטלי, עם אתר מיושן ואפליקציה שכמעט ולא קיימת, משלם על האיחור האלגנטי בכניסה לתחום תשלום כלכלי משמעותי, שרק הלך והתעצם בימי הקורונה, במהלכם תפוצת העיתון קטנה ולו מעצם העובדה שיש פחות אנשים ברחובות, הרכבות אינן פועלות כרגיל וכדומה. השיקול הכלכלי איננו כנראה המניע המרכזי בהפעלת "ישראל היום", אבל אפשר להניח שאין שם נחישות מכוונת להפסיד כסף, והפיכה של הקבוצה לשחקן דיגיטלי בהחלט אמורה לשפר את היכולת למקסם הכנסות.
נזכיר כי ynet מקבוצת "ידיעות אחרונות" היא הזרוע שכבר מספר שנים נושאת על גבה את הפסדי העיתון. וגם בקבוצה של אלי עזור שרכש לאחרונה את אתר "וואלה" משקיעים בימים אלה מאמצים גדולים בשיווק הפרסום באתר. ל"וואלה" כמו ל-ynet יש נכסים דיגיטליים ואפליקציות, מה שמסייע להזרים כסף נוסף לקבוצה.
האתגר: פרסום חיצוני למהלך
הדוגמה הבולטת ביותר מהשנים האחרונות של שחקן שהבין את הצורך לשדרג את אופן הפצת התוכן החדשותי שלו הייתה בקבוצת קשת, שלאחר הפרידה מרשת בשותפות על חברת החדשות, השיקה במקום האפליקציה שהייתה עד אז, את N12 באפליקציית חדשות נפרדת, והפכה תוך זמן קצר לשחק משמעותי בתחום.
עם זאת, נציין כי יצירת דפוסי צריכת תוכן כמו שכנוע גולשים להוריד אפליקציה ולהשתמש בה, דורשים זמן וכסף. במקרה של N12, לקשת היה אתגר שיווקי קל ביחס למתחרים משום שהיה להם מסך לקדם את ההשקה גם בתוך ברייק הפרסומות, אבל גם באמצעות שיתופי פעולה חוצי פלטפורמות בתוכניות עצמן. ל"ישראל היום" אין פלטפורמה כזאת, ולכן יהיה צורך להשתמש באמצעי שיווק ופרסום חיצוניים כדי לקדם את המהלך. בשונה מ"ידיעות אחרונות" שנמנעה במשך שנים מקמפיינים משמעותיים בטלוויזיה, ב"ישראל היום" דווקא הקפידו תמיד להעלות קמפיינים טלוויזיוניים מושקעים. אבל כשקידמו את העיתון המודפס זה לא "דרך על האצבעות" של הערוצים בהם שודר הפרסום. האם קשת ורשת יאפשרו להעלות קמפיינים שיבקשו "הורידו את אפליקציית 'ישראל היום' לנייד שלכם"? ימים יגידו. ב"ישראל היום" בחרו שלא להתייחס לידיעה.
*** גילוי מלא: בית הדפוס של "ישראל היום" מספק שירותי דפוס לעיתון גלובס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.