"כלכלת בחירות"? האופן הבוטה בו התוכנית הכלכלית של נתניהו וכ"ץ מחלקת כסף לציבור

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ הציגו אמש (א') את מה שהם כינו "התוכנית הכלכלית הענקית להזנקת הכלכלה". מדובר בתוכנית שכוללת, בין היתר, חלוקת מענקים כספיים לציבור, אך ספק אם זו תצא לפועל במלואה בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שרואה לפחות בחלק מהאלמנטים שלה "כלכלת בחירות".

בישראל, שבה רבות מהממשלות הפכו די מהר לממשלות מעבר בשל רצף מערכות הבחירות, סוגיית הסמכויות של ממשלת מעבר נדונה לא אחת בבג"ץ. כמו במקרה הנוכחי, הדיונים המשפטיים עסקו תמיד במתח שבין הצורך של ממשלות למשול ולנהל את המדינה גם בתקופות ביניים, למול החשש שהן ינצלו את כוחן לרעה כדי לחזק את כוחן בקלפי.

החוק בישראל אינו מגביל במפורש את סמכויותיה של "ממשלת מעבר", וראש הממשלה אף רשאי למנות שרים שימלאו את מקומם של שרים שהפסיקו למלא את תפקידם. אולם בפסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים הוצר במידה רבה מרחב פעולתה של ממשלה הפועלת בתקופת ביניים שבין פיזור הכנסת לבחירות.

הגישה הכללית היא שממשלת מעבר שאינה נהנית מאמון הכנסת, מחויבת להימנע מהפעלת סמכויות בעניינים בעלי חשיבות ציבורית רבה, שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר. לכן, אחת השאלות שתידון בבג"ץ שצפוי להיות מוגש נגד התוכנית הכלכלית החדשה, תהיה האם מדובר בתוכנית שאין ברירה אלא לבצע אותה - או שניתן לדחות או לנהל אותה באופן אחר, בוטה פחות, בחלוקת כסף לציבור.

סמכותה של ממשלת מעבר

בשנים האחרונות דן בית המשפט העליון כמה פעמים בסמכותה של ממשלת מעבר. אחד המקרים הבולטים היה ב-2009, אז אשררו שופטי בג"ץ את החלטת נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, שלא ראוי למנות שופטים בתקופת ממשלת מעבר. מי שהתנגד לכך היה שר המשפטים בממשלת נתניהו הקודמת, פרופ' דניאל פרידמן.

לעומת זאת, כאשר נדונה השאלה הגורלית הרבה יותר למדינה, האם מותר לממשלה לנהל משא-ומתן מדיני בתקופה של ממשלת מעבר - קבע מזוז כי ניתן לעשות זאת.

בעתירה שהוגשה בנושא לבג"ץ קבעו שופטי העליון כי אכן מותר לנהל משא-ומתן מדיני, אך אסור לחתום על הסכם מדיני. "בהיקש לפסיקה הזאת, ניתן לומר שאסור לממשלה להכריע החלטות שיש להן השלכה רחבה. לכן, למשל, אסור להן לעסוק במינויים ולמנות רמטכ"ל ומפכ"ל בתקופת מעבר".

התנגדות היועמ"ש ליישום חלקים בתוכנית הכלכלית של נתניהו וכ"ץ נובעת מכך שהיא כוללת מתן הטבות כלכליות היישר לכיסו של האזרח זמן קצר לפני שהוא הולך להצביע בקלפי - דבר שעלול להיחשב ככלכלת בחירות, ויש אפילו שמכנים אותה "שוחד בחירות".

התוכנית הכלכלית שהציגו אמש נתניהו וכ"ץ כוללת, בין היתר:

מענק לעסקים: עסקים עם מחזור בהיקף 18-300 אלף שקל יקבלו מענק של 8-15 אלף שקל, לפי מידת הפגיעה; עסק עם מחזור של 300 אלף שקל ומעלה יקבל מענק של עד 30 אלף שקל. עסקים חדשים שנפתחו ב-2020 יקבלו מענק של 8 אלף שקל.

מענק למשקי בית עד עשירון 7: 750 שקל לכל מבוגר; 500 שקל לכל ילד, עד הילד הרביעי; 300 לכל ילד, החל מהילד החמישי.

תמרוץ להחזרת מובטלי קורונה ותיקים לעבודה: מענק זה יקבלו מי שקיבל אבטלה במשך 80 יום מתחילת הקורונה ועד סוף 2020 ויחזור לעבודה ל-4 חודשים. כך, מי שיחזור לעבודה, יקבל בנוסף לשכרו בחודש הראשון מענק בשווי דמי אבטלה, בחודש השני והשלישי מענק השלמת שכר ובחודש הרביעי מענק בשווי דמי אבטלה. בנוסף, מעסיקים שיחזירו מובטלי קורונה ותיקים לעבודה, יקבלו מענק גם כן.