היזמים יוצאים נגד רשות החשמל: "יורים לנו בגב"

יזמי האנרגיה המתחדשת מתריעים מפני הפסדים כבדים ופיטורי עובדים

איתן פרנס / צילום: יוסי זמיר
איתן פרנס / צילום: יוסי זמיר

"בשל נסיבות הקורונה והעדר עובדים מהמשרד, הטיפול בבקשות איטי יותר מהרגיל" - זו ההודעה שמקבלים בחודשים האחרונים עסקים בתחום האנרגיה המתחדשת, אשר פונים למוסדות הביורוקרטים השונים בכדי לקדם פרויקטים של התקנת תשתיות סולאריות בהתאם להליכים תחרותיים.

אמנם הקורונה יוצרת שיבושים ועיכובים לאורכו ולרוחבו של המשק, אך יזמי האנרגיה המתחדשת טוענים כעת כי הם נאלצים להתמודד עם סיטואציה שעלולה לגרור את עסקיהם להפסדים כלכליים כבדים, באם תחליט המדינה לחלט ערבויות של מיליוני שקלים בשל עיכובי לוח זמנים, שבהם ליזמים אין שליטה ממשית בעת הזו.

מנגד, מטרת הרשות היא לדאוג שהפרויקטים יבוצעו בלוח הזמנים שנקבע, ולא להוביל לכך שגם יזמים שמסוגלים לעמוד בלוח הזמנים, "ירכבו" על דחייה שתינתן באופן גורף - ובכך בסופו של דבר אזרחי ישראל יהיו אלו שיפסידו.

כבר בימי הסגר הראשון אישרה רשות החשמל אורכה של עד חצי שנה בהליכים התחרותיים לבקשת היזמים, בעקבות כניסתם של מפעלי הייצור בסין לקיפאון עמוק, והירידה בכוח העבודה בישראל. הרשות הכירה בכך שהמשק "צפוי להמשיך להתנהל תחת אילוצים שונים הנובעים מהמשך שגרת החיים לצד נגיף הקורונה". אך כעת לא ממהרים שם להתגמש בלוחות הזמנים בפעם השלישית, ומשיבים ליזמים הפונים בנושא כי "בשלב זה אנו סבורים שלא בשלה העת לדון בהארכות נוספות".

היזמים מצדם טוענים כי הם נושאים על גבם עיכובי משלוחים מסין ועיכובי תהליכים במוסדות ביורוקרטיים בישראל, דוגמת עיכובים בקבלת היתרי בנייה או באישורי חברת חשמל, ובסופו של דבר עומדים בפני איום חילוטי ערבויות של מיליוני שקלים.

דני דנן, מנכ"ל גרינטופס נטו, אומר לגלובס כי מדיניות רשות החשמל, שלא מייצרת סביבה עסקית בטוחה עבור היזמים, עלולה להוביל להשלכות כבדות משקל. "המדיניות והניתוק של הרשות מהשטח יוביל לפיטורי מאות עובדים במגזר הסולארי. יזמים יעברו לעבוד בחו"ל", אומר דנן.

"ברשות אמרו לי שקורונה לא הוכרזה כפורס מאז'ור, ולכן הם לא צריכים להתחשב בכך. איבדנו את האמון בהם", הוא מספר. "מבחינתם, הסגר של ינואר הוא לא סגר - למרות שזה הסגר הכי קשה. בגרמניה, באיטליה ובארה"ב נתנו הארכות אוטומטיות של יותר משנה, ברשויות המקומיות נתנו הארכות להיתרים שונים לבנייה ולעסקים, ואפילו המשפט של ראש הממשלה נדחה. לא הגיוני שכולם מקבלים הארכות, כולל חברת חשמל, ואנחנו צריכים לעמוד במועדים עם ידיים קשורות מאחורי הגב.

"שלחו אותנו לקרב, ויורים לנו בגב. 12 שנה אני בענף, ולא נתקלתי באטימות וניתוק כה בוטים. לא סתם החברות הגדולות בורחות לחו"ל. הרגולטורים שם נותנים יותר ערבויות. רק לחברה שלי יש ערבויות על סך 3 מיליון שקל, והן עומדות בסכנת חילוט. למה לגרום לעסקים נזק כלכלי בתקופות כאלו?".

יזמים שנדרשים לחבר לרשת החשמל פרויקטים בסוף החודש (דוגמת מכרז הגגות הראשון) ביקשו מרשות החשמל להאריך לפחות בשלושה חודשים את מועדי החיבור. בין היתר, החברות טוענות כי חברות תעשייה גדולות אינן מאפשרות כניסה של עובדים סולאריים לשטחן החל מתחילת הסגר, וישנם עיכובים והשבתת עבודות בשל בידודים ותחלואת קורונה, עיכוב ולעיתים דחיית טיפול במימונים על ידי הבנקים, עיכובי סחורה, ועיכובים מצד חברת החשמל, רשויות, נמלים ועוד.

למרות שלחברות ניתנה אורכה, הן לא מצליחות לדבריהן להדביק את הפער שפתח הסגר הראשון, ולכן ההארכה שניתנה להן אינה תואמת את המציאות. מנגד, הסירוב שניתן לכל החברות שפנו לרשות החשמל, אינו מנומק. לכך מצטרפות העלויות הכבדות בעת הזו על החברות. כך, למשל, לפי שי פורת, מנכ"ל חברת "ענבר אנרגיה סולארית", עלויות ההובלה הימית הדחופה טיפסו פי 4. מחירה של מכולה מסין עומד היום על 10,000 דולר במקום 2,500 דולר לפני המשבר, עקב ירידת פעילות באירופה ועצירת משלוחים ימיים.

לשמר את התחרות

לפי גורם ברשות החשמל, ההחלטה לא להאריך את המועדים נשענת על הרצון לדאוג לצרכנים. לדבריו, "כולם מעדיפים עוד זמן, אבל צריך להבין שכל דחייה משמעותה פחות אנרגיות מתחדשות במערכת, ויותר זיהום אוויר. לפעמים יזמים מעדיפים לדחות כי מחירי הפאנלים עדיין במגמת ירידה, והתעריף מקובע אחרי הזכייה.

"זה לא אומר שלא נאריך בהמשך, אבל אנחנו מנסים גם לא לגמרי לזנוח את המטרות. בינתיים אף אחד לא בסכנת חילוט". מאידך, גורמים בשוק האנרגיה הסולארית שמעו לאחרונה אמירות שונות בתכלית מחברים במליאת הרשות, שהתעקשו כי "מחויבות יש לקיים", והתעלמו מהמצב הייחודי שהשוק מצוי בו.

באיגוד חברות האנרגיה הירוקה לישראל פנו השבוע לחברי מליאת רשות החשמל, בבקשה לשנות את גישתה המחמירה כלפי מי שהשתתפו בהליכים התחרותיים עד כה. לדברי איתן פרנס, מנכ"ל הארגון, הרשות יוצרת סיכונים, וסופה שתבריח משתתפים חדשים במכרזים, ותגרום לצמצום התחרות והתייקרות התחום. בין היתר, הוא כתב לחברי המליאה "נא קבלו החלטה דחופה כפי שעושים מקביליכם בשווקי חשמל מפותחים, ושחררו לאלתר את משתתפי המכרזים מסד לוחות הזמנים שהפכו תיאורטיים נוכח המציאות". 

לפי פרנס, בזמן שהמדינה מציגה לוחות זמנים נוקשים עבור היזמים, היא מאפשרת לחברת החשמל לסטות ממועדים. כך למשל, חברת חשמל אמורה הייתה לספק למשתתפי המכרז הסולארי משולב אגירה הראשון תשובות לסקרי חיבור בתוך 30 ימי עבודה, ובפועל כבר חלפו שלשה חודשים.

רשות החשמל לא מתחשבת ביזמים שנעצרים אצל חברת החשמל ורשויות אחרות שמאחרות. "האנשים האלו לא ישנים בלילה, יש להם לחצים עצומים של מיליונים על השולחן", אומר פרנס. "הם לא יכולים לגרום לציוד להגיע, והולכים להפסיד הרבה מאוד כסף, בגלל שרשות החשמל מנותקת מהשטח. המינימום הוא לצאת לשימוע, ולהקשיב לאנשים האלו".

מבנה השוק, לפי פרנס, 'כולא' את היזמים במעין מבוך שלא מאפשר להם מחד למקסם את היכולת לפעול, ומאידך משית עליהם תנאים לא הגיוניים, ודאי בתקופת הקורונה. "אנחנו נמצאים בשוק ייחודי. רשות החשמל מכריחה אותנו לגשת למכרזים, ולא מאפשרת לנו למכור חשמל בשוק החופשי ללא מאסדר. אינטל ישראל לא יכולה לקנות מחווה סולארית חשמל. קובעים לנו כללים איך להתמודד במכרזים שהרשות מפרסמת מתי שהיא רוצה, אף אחד לא יודע מתי יהיה המכרז הבא, ולא אומרים לנו מתי המצב הזה ישתנה.

"המהפכה האמיתית תתרחש כשאנשים יוכלו לסחור באנרגיה ללא מעורבות המדינה. אבל אנחנו נתונים לחסדיהם של חברי מליאת הרשות, והם מחליטים אם נפסיד מיליונים בגלל שהלכנו להליכים תחרותיים. המדינה מעכבת את ההתפתחות של התחום, וכשצריך גרייס כי יש קורונה, הם לא מוכנים להקשיב".

צרו איתנו קשר *5988