"אנחנו ה'רובין הוד' של האינטרנט": אדם סינגולדה בראיון בלעדי לקראת ההנפקה בוול סטריט

חברת המלצות התוכן הישראלית אישרה השבוע את חשיפת גלובס ותיהפך בקרוב לחברה ציבורית נסחרת • בראיון בלעדי מביט המייסד אדם סינגולדה על הדרך שעבר, מדבר על ביטול המיזוג עם המתחרה הישראלית אואוטבריין, על ענקיות הטכנולוגיה ועל הדרך להנפקה

אדם סינגולדה / צילום: כפיר זיו
אדם סינגולדה / צילום: כפיר זיו

חברת טאבולה שייסד אדם סינגולדה כמעט נסגרה שלוש פעמים ב-13 השנים שהיא קיימת. בכל פעם מישהו אחר הציל אותה מהגורל הזה, ועכשיו היא עומדת להשלים מיזוג עם חברת ה-SPAC הישראלית ION Acquisition Corp, ולהפוך לחברה ציבורית בבורסת ניו יורק, לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר.

"בחיים צריך גם קארמה", אומר סינגולדה, 39, שהוא גם מנכ"ל החברה. בראיון לגלובס מביתו שבארה"ב הוא גם מספר איך הקשיים בתחילת הדרך בנו את התרבות הצנועה של טאבולה, מדוע זה הזמן הנכון לחברה להפוך לציבורית, ולמה דווקא באמצעות מיזוג לחברת SPAC ולא בהנפקה "רגילה".

למה החלטתם שעכשיו זה הזמן הנכון להצטרף לבורסה?
"הרבה שנים חשבתי שזה יהיה מדהים, כי כחברה ציבורית יהיה לנו שווי ונוכל לחשוב יותר בגדול, ולשדר לעצמנו ולעולם כמה אנחנו מאמינים במסר הזה. אנחנו רובין הוד של האינטרנט הפתוח והחינמי, מול הענקים גוגל, פייסבוק ואמזון. זה צעד ענק לחברה. שנת 2020 הייתה שנה מאוד חזקה פיננסית, וחשבנו שזו הזדמנות טובה. יש לנו משימה ענקית, לדאוג ל-open web".

בכל זאת, אתם עדיין חברה קטנה מישראל. איך ייראה מאבק כזה בענקיות האינטרנט?
"המאבק הכי גדול בסופו של דבר הוא על תשומת הלב של המשתמש, והקשר איתו. אחת הבעיות הכי גדולות של העיתונות היום היא להילחם על הזמן של הקוראים, להגיע אליהם. פייסבוק רוצה שהאינטרנט יהיה בתוך פייסבוק, אבל גם גלובס רוצה שאנשים יכירו את גלובס ויירשמו אליו.

"יש פה משבר, כי מצד אחד הם שותפים, אבל הם רוצים את ההפך המוחלט. זה ההבדל העיקרי בינינו לבינם: לי אין עסק צרכני, העתיד שלי מתואם לחלוטין עם השותפים, ואני לא צומח אם הם לא צומחים. זה ה-Attention economy, וכל אחד רוצה למשוך למקום אחר. אנחנו משקיעים השנה 100 מיליון דולר במו"פ, בין היתר כדי לפתח מערכות שישאירו גולשים בתוך האתר".

לעבוד כמו נינג'ות

טאבולה בחרה, כאמור, בדרך של מיזוג עם חברת SPAC (קיצור של Special Purpose Acquisition Company), ולא הלכה לישירות להנפקה.

למה בחרתם בדרך הזו?
"הסתכלנו על כל האופציות. אנחנו אוהבים את גלעד (שני, מנכ"ל ION Acquistion, שאליה מתמזגת טאבולה, שח"ו). הכרנו שנים קודם, והייתה לי הזדמנות לדבר איתו על החזון והתהליך. עכשיו מגיע הפרק השני של טאבולה, כחברה ציבורית, ובסוף זה הרי הכול אנשים. מוצרים, טכנולוגיה - כן, אבל החדשנות האמיתית היא לעבוד יחד כמו נינג'ות. אחרי שמנפיקים, כל החברות הציבוריות הן אותו דבר, ולא משנה אם הצטרפו דרך SPAC או הנפקה אחרת".

בטח היו עוד SPACs שחיזרו אחריכם.
"נכון, אבל אהבתי איך שגלעד חושב על עסקים ושותפות, וזה היה Match made in heaven".

אתה מרגיש נוח עם השווי של טאבולה במיזוג?
"כן".

כי לפעמים נראה שהשוק רותח והשוויים נדיבים מאוד.
"אני לא מתעסק בזה. כל זמן שמיישמים את הדבר הנכון, להיות חברה טובה, רווחית, צומחת - מה שמסביב לא חשוב בטווח של 10 שנים".

הייתם אמורים להתמזג עם המתחרה הישראלית אאוטבריין, אבל המיזוג בוטל. בדיעבד, המהלך היה טעות?
"לא טעות בכלל. ברגע ששתי החברות קיבלו החלטה יחד, זה היה הדבר הכי נכון לאז; וכשהחלטנו להיפרד יחד - זה כי זה היה הכי נכון. קל להסתכל בדיעבד, אבל יש משמעות לדרך. הכרנו אנשים טובים ולמדנו על עצמנו, זה היה שלב בדרך שהיינו צריכים לעבור".

לפי הנתונים שדיווחה החברה לקראת המיזוג, ב-2020 התקרבו ההכנסות שלה ל-1.2 מיליארד דולר, או 379 מיליון דולר ex-TAC (בנטרול עלויות רכישות טראפיק) - צמיחה של 8.8% ו-28%, בהתאמה. ה-EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) צמח ב-212% ל-106 מיליון דולר.

התחזית לעתיד מדברת על המשך צמיחה וב-2021 - ההכנסות צפויות להגיע ל-1.28 מיליארד דולר וה-EBITDA - כ-127 מיליון דולר. סינגולדה צופה ש-2021 תהיה "עסוקה מאוד" בטאבולה. "זה סופר-מרגש. נמשיך להשקיע בישראל, ואני מקווה שבעתיד יהיו לנו אלפי עובדים בארץ (לעומת כ-600 כיום, מתוך 1,400, שח"ו), כמו שיש ב- Wix, צ'ק פוינט, פייבר - חברות שאני מוקסם מהן.

"בעתיד נמליץ על הכול: מוצרים, משחקים, אפליקציות לטלפון, ונצא מחוץ לדפדפן - נהיה במכוניות, בטלוויזיה, בכל מכשיר. אנשים צריכים שמישהו ימליץ להם על משהו שהם עשויים לאהוב, הרי בחיים לא יהיה לנו זמן לקרוא את כל הספרים שנרצה או לראות את כל הסדרות שנרצה. לטאבולה יש הזדמנות לעזור לך לגלות מלא דברים שלא ידעת שקיימים".

כמו חללית שטסה לחלל

טאבולה הייתה העבודה הראשונה של סינגולדה אחרי הצבא. "ב-2007, אחרי שהייתי בצבא שבע שנים, גרתי אצל ההורים. חיפשתי מה לראות בטלוויזיה, ואמרתי לאימא שלי שמנועי החיפוש עוזרים כשאתה יודע מה אתה רוצה למצוא, אבל מה אם אתה לא יודע? הודעתי לה שבעתיד זה יהיה הפוך: האינפורמציה תחפש אנשים. היא ענתה לי 'מה עובר עליך', אבל הפגישה אותי עם האנג'לים הראשונים של טאבולה".

לאחד המשקיעים הראשונים (דני טוקטלי) הוא "ארב" בבת המצווה שערך לבתו. "הזמנתי את עצמי לבת המצווה, וחשבתי מתי זה זמן טוב לבוא להגיד לו שיש לי רעיון", הוא מספר בחיוך. "פניתי אליו בתשע-עשר בערב, אחרי שהוא כבר רקד, והתחלתי לספר על הרעיון של מנועי חיפוש הפוכים ואינפורמציה שתחפש אנשים. הוא שאל: 'מי הזמין אותך?', וככה יצאנו לדרך".

בשנים הראשונות טאבולה עבדה על פיתוח המוצר, והייתה רחוקה מהכנסות. ב-2009 סינגולדה עבר לארה"ב כדי להתקרב למפרסמים ולמוציאים לאור. באותן שנים החברה כמעט נסגרה, אבל לדבריו, "הימים הראשונים של החברה עוזרים לשמור על תרבות צנועה".

סינגולדה אומר שיש "משהו נורא חמוד בלהיות תמים. אם הייתי אז מנוסה, הייתי סוגר את טאבולה מאה פעם. יש משהו מאוד לא הגיוני בלהקים סטארט אפ, כנגד כל הסיכויים ובלי כסף. הייתי בן מזל. בשנים הראשונות, כמעט כל מי שפגשנו אמר לנו לא. לא בטוח שהייתי משקיע בעצמי במצב הזה". הוא מספר שב-2009, כשעבר לארה"ב ("בלי כסף לקנות ספה באיקאה"), נהג ללכת לסטארבקס לקנות קפה רק כדי להתאמן באנגלית.

ב-2012 החלה הצמיחה המהירה בהכנסות, ממאות אלפי דולרים ליותר מ-200 מיליון דולר ב-2014. "כמו חללית שטסה לחלל", כפי שהוא מציג את זה.

אמרת בעבר שהעובדה שגדלת בבית עם אמנות, כבנו של המוזיקאי אבי סינגולדה, עזרה לך כשהקמת סטארט-אפ.
"בדיוק היום דיברתי על זה עם הצוות. כשאתה גדל בדירה בראשון לציון, ואבא שלך קם בשש בבוקר וחוזר ב-12 בלילה, ועובד קשה מאוד, לא בשביל כסף - הוא הסכים להגיע חינם, רק לנגן - זה הראה לי כילד איך עושים משהו מאהבה נקייה. זה השיעור הכי טוב לעסקים.

"אימא שלי הייתה המנכ"לית של הבית, ולא היה קל. היא ניהלה אותו ואותנו, ועבדה בחברת ביטוח. אבא שלי לא ידע מה המחיר של חלב, היא הייתה העוגן. כשהייתי קטן ורציתי רובוטריקים, היא קנתה לי את החיקוי הזול, כי לא היה כסף.

"שניהם פה אצלי עכשיו, אנחנו מאוד קרובים. אגב, אני הכבשה השחורה בבית - אחי רופא באיכילוב, בתחום הפלסטיקה. היום, כאבא, אני חושב הרבה איך לשמור על הצניעות שאני גדלתי איתה בבית, שתהיה לילדים חוויה של צניעות ושפיות".

מה המצב בחברה אחרי כמעט שנה של קורונה?
"במרץ, כשזה התחיל, קמנו בוקר אחד והעולם התרסק. היה צריך לחלק את הקלפים מחדש, ובעיקר לשמור על עצמנו כקבוצת אנשים שעובדת יחד. במשך שנה דיברנו כל שבוע עם כל העובדים בפתיחות מוחלטת, על מה קשה להם. עשיתי פגישות דירקטוריון עם לפטופ כשהילד רודף אחריי בבית. אלה החיים החדשים. טאבולה התקרבה יותר מאי פעם אפילו שלא נפגשנו, וסיימנו שנה פיננסית מאוד חזקה בזכות העובדים".

צרו איתנו קשר *5988