שוחד | פרשנות

האישום נגד שיכון ובינוי: תמרור אזהרה של מנדלבליט לחברות ואנשי עסקים ישראלים

החלטת היועמ"ש להעמיד לדין בכפוף לשימוע את חברת שיכון ובינוי לשעבר היא צעד קטן נגד הנוהג של חברות עסקיות בעולם לתת שוחד לעובדי ציבור, בעיקר בעולם השלישי, אולם היא צעד גדול ומשמעותי בניסיון למגר את התופעה בקרב חברות ואנשי עסקים ישראלים

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

החלטת היועמ"ש אביחי מנדלבליט להעמיד לדין בכפוף לשימוע את בכירי חברת שיכון ובינוי לשעבר היא צעד קטן נגד הנוהג של חברות עסקיות בעולם לתת שוחד לעובדי ציבור, בעיקר בעולם השלישי, בתמורה לקידום אינטרסים עסקיים; אולם היא צעד גדול ומשמעותי בניסיון למגר את התופעה בקרב חברות ואנשי עסקים ישראלים.

העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר קיימת כבר 13 שנה בספר החוקים הישראלי (מאז 2008), אך רק בשנים האחרונות הואצה אכיפתה. זאת, בין היתר על רקע לחץ בינלאומי ובעיקר אירופאי, שישראל תיקח חלק פעיל במלחמה בתופעה.

ההחלטה של מנדלבליט היא כה משמעותית, מכיוון שהתיק עוסק פרשת השוחד הבינלאומית המשמעותית ביותר שנחקרה עד כה על-ידי הרשויות בארץ ולא מסתיימת, לפחות בינתיים, בהסדר. להבדיל ממקרים בולטים אחרים שבהם הסתיימו חקירות דומות בהסדרים עם החברות ובכיריהן, כאן נראה כי היועמ"ש נחוש למצות את הדין עם החברה ועם בכיריה. העמדה לדין פלילי של בכירי שיכון ובינוי צפויה להוות תמרור אזהרה לכלל החברות הישראליות לבל יקדמו את האינטרסים שלהן באמצעות שוחד.

תיק גדול נוסף שנחקר בשנים האחרונות על-ידי רשויות החוק הישראליות עסק בחשד כי בכירי חברת טבע העבירו תשלומי שוחד לעובדי ציבור ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו, זאת בתמורה לקידום אינטרסים של חברת הפארמה הישראלית, אולם בינואר 2018 התיק הזה נסגר בהסדר בין טבע לבין הפרקליטות. טבע הודתה בהעברת תשלומים מושחתים ושילמה למדינה עיצום כספי בגובה 75 מיליון שקל, זאת בתמורה לסגירת החקירה הפלילית נגדה.

גם החקירה בארץ בעניינו של המילארדר בני שטיינמץ, החשוד באחריות למתן שוחד לנבחרי ציבור בכירים בגינאה כדי להשתלט על זכויות כרייה במדינה האפריקאית, צפויה להסתיים ללא העמדתו לדין בארץ ובהסדר כספי עמו. זאת, בין היתר, מאחר ששטיינמץ הורשע לאחרונה על-ידי בית משפט שווייצרי בגין אותם מעשים ונשלח לחמש שנות מאסר. שטיינמץ מערער על ההרשעה וגזר הדין.

המשולש הלא מקודש של חברה ישראלית-עובד זר-שוחד נחשב בעבר לחלק מנוהל מקובל בחלק ממדינות העולם. איש עסקים או חברה ישראלית שהגיעו למדינה מסוימת - לרוב מדינות עם משטרים רעועים, שהדמוקרטיה אינה נר לרגלם - קיבלו רמז עבה כי ללא "שימון" גלגלי הממשל, איש ציבור ו/או פקיד במשרד ממשלתי - הם לא יוכלו לקדם שום מיזם עסקי במדינה. וכך, חלק התפתו; אחרים לא.

עד היום חברות שנחקרו בחשד לחלוקת שוחד לפקידי ציבור זרים אולי יכולות היו לטעון כי "הממזרים שינו את הכללים ולא סיפרו לי על כך", או לקוות שיגיעו די בקלות להסדרים שיחסכו להן ולבכיריהן העמדה לדין פלילי. הן יתקשו להעלות טענות דומות לאחר ההחלטה של היועמ"ש בתיק שיכון ובינוי.

צרו איתנו קשר *5988