מכת האלימות: האם 60% מהפשיעה בישראל באה מהחברה הערבית?

השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה טוען כי הערבים אחראים לרוב הפשיעה בישראל • בחלק מהעבירות זה נכון • המשרוקית של גלובס

אמיר אוחנה / צילום: לשכת עורכי הדין
אמיר אוחנה / צילום: לשכת עורכי הדין

כמה חריגה רמת הפשיעה שסובלת ממנה החברה הערבית? מספר אחד שהשמיע השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה תפס את תשומת-הלב שלנו. בראיון למטה המרכזי, אוחנה הצהיר שהעמיד את הטיפול בפשיעה ביישובים הערביים בראש מעייניו, ואז הוסיף: "צריך להבין, זה 20% מהאוכלוסייה שמחוללת 60% מהפשיעה". כמובן, הוא מיהר להדגיש, "מיעוט קטן מאוד מאותם 20% הם מחוללי הפשיעה". 

הייתכן כי שש מכל עשר עבירות שנעשות בישראל נעשות בידי אזרחים ערבים? מבט בנתוני המשטרה מגלה שהניסוח של אוחנה מוגזם, אבל יש בו גרעין של אמת.

המקור היחיד שלנו הוא הנתונים על תיקי עבירה שנפתחו. המשטרה מציגה אותם בדוח שנתי, וגופים כמו מבקר המדינה ומרכז המחקר של הכנסת נשענים עליהם. תיקים שבהם אותרו חשודים מכונים "תיקים גלויים", ולגביהם המשטרה מדווחת אם החשודים יהודים או "לא יהודים".

בשנת 2019 (המידע הטרי ביותר) נפתחו בישראל 301 אלף תיקים בכל סוגי העבירות, אבל רק 171 אלף היו גלויים. ב-70 אלף מאלה היו חשודים לא-יהודים. באחוזים, זה אומר שחלקם של הערבים בפשיעה עמד על כ-41% - כפול משיעורם באוכלוסייה, אבל פחות מהנתון של אוחנה. שיעור דומה נרשם גם בהגשת כתבי אישום, והוא יציב יחסית בשנים האחרונות. 

 
  

אלא שהסטטיסטיקה הזאת מסווה את ההבדלים בין סוגי פשיעה. כשפנינו לאוחנה, הוא ביקש לדייק ולומר שהתכוון בעיקר לפשעים חמורים. אוחנה ציטט נתונים שנכללו ביולי האחרון בהמלצות ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית: ערבים מעורבים ב-93% מאירועי הירי, 64% ממעשי הרצח, 61% מאירועי ההצתה, 56% מעבירות האמל״ח, 47% ממעשי השוד ו-41% מעבירות הסחיטה.

המספרים נכונים, והם נוגעים לכמה מהסוגים הבולטים של פשיעה חמורה. אבל כל הסוגים האלה יחד מהווים פחות מ-4% מהעבירות שנעשות בישראל. בכמה סוגים אחרים של אלימות פיזית שאוחנה לא ציין, כגון תקיפה, חבלה גופנית ועבירות מין, חלקם של הערבים נמוך יותר, אם כי עדיין גבוה משיעורם באוכלוסייה. מתוך כ-47 אלף תיקי אלימות פיזית ב-2019, שיעור החשודים הלא-יהודים היה 31.8%.

בכמה מסוגי הפשיעה נראה שייצוג הערבים מוטה באופן מלאכותי כלפי מעלה. לדוגמה, חמישית מהעבירות שנעשות בישראל מסווגות בתור "עבירות חשיפה", כלומר עבירות שנחשפות רק באמצעות פעילות יזומה של המשטרה. מספר התיקים שנפתחו בעבירות כאלה - למשל שימוש וסחר בסמים, החזקת אמצעי לחימה, שוחד, הימורים וזנות - תלוי במדיניות המשטרתית להגביר את האכיפה ביישובים מסוימים. ב-57% מהתיקים בעבירות חשיפה היה חשוד לא יהודי. אבל המספר הזה מטעה, שכן 14 אלף מתיקי החשיפה ב-2019 עסקו בשהייה בלתי חוקית (שב"ח). השוהים הבלתי חוקיים הם בדרך כלל ערבים, אבל לא אזרחי ישראל. אם ננכה את התיקים האלה מהסטטסטיקה, נמצא שגם עבירות החשיפה נעשו ברובן בידי יהודים.

■ בשורה התחתונה: דברי אוחנה חצי נכונים. לפי נתוני המשטרה, חלקם של ערבים בכלל תיקי העבירה שנפתחו בישראל הוא כ-40%. אולם בכמה סוגים של עבירות חמורות הוא עומד על 60% ולעתים יותר.

תחקיר: ארן רונדל