פרופ' מיכאל אדלשטיין מבר אילן: מחלימים מקורונה זקוקים רק למנת חיסון אחת

במקביל, מחקר מאוניברסיטת אוקספורד מאשש: חיסוני פייזר ומודרנה יעילים נגד הוריאנט הדרום אפריקאי; נוגדני מחלימים יעילים אבל פחות • ויש גם התקדמות בגזרת התרופות: תרופה ותיקה לאסתמה עוזרת למנוע התדרדרות חולי קורונה

חיסון נגד קורונה - בית חולים שערי צדק ירושלים / צילום: רפי קוץ
חיסון נגד קורונה - בית חולים שערי צדק ירושלים / צילום: רפי קוץ

מחלימים מקורונה יוכלו להתחסן במנת חיסון אחת של חברת פייזר, כך עולה ממחקר שפורסם היום, ונערך בראשות פרופ' מיכאל אדלשטיין מאוניברסיטת בר אילן, אפידימיולוג מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל. אדלשטיין בחן את תגובת מערכת החיסון של מחלימים מקורונה למנת חיסון אחת של חברת פייזר. הוא מצא התעוררות של מערכת החיסון אצל 17 מחלימים, אחרי מנת חיסון אחת.

המחקר נערך בבית החולים זיו בצפת ופורסם הערב (חמישי) בכתב העת הרפואי Eurosurveillance. המשתתפים במחקר הם עובדים במרכז הרפואי זיו, שהיו חלק ממחקר גדול יותר שנערך ב-514 מתחסנים. אצל כולם נבדקה רמת הנוגדנים לפני ואחרי קבלת החיסון הראשון. 17 היו מחלימים, ורמות הנוגדנים שלהם אחרי החיסון הראשון, מרמזות על הגנה מפני הנגיף.

משרד הבריאות בארץ החליט בינתיים שלא לחסן מחלימים מקורונה ומתעדף באופן ברור מתן חיסונים לכאלה שלא נדבקו עדיין, למגינת ליבם של אלה שחלו בעבר, בעיקר כאלה שעברו את המחלה לא בקלות, אך כעת רמות הנוגדנים שלהם נמוכות. לדברי אדלשטיין: "מדובר בממצא שימושי עבור מקבלי החלטות שיוכלו לקבל החלטה האם לחסן את המחלימים מקורונה ובכמה חיסונים. זה לא אומר שהם איבדו את הגנה לאחר ההדבקה, אבל התגובה החזקה לחיסון אחד בלבד היא בהחלט מעודדת. נצטרך לתקף את זה על קבוצה גדולה יותר של אנשים".

החיסון יעיל נגד המוטציה הדרום אפריקאית

במקביל, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, פרסמו ממצאים שמראים כי החיסונים שפותחו נגד מחלת הקורונה ( Covid-19 ) על ידי החברות פייזר ומודרנה, החיסונים העיקריים הניתנים היוםב עולם וגם בישראל, הם יעילים נגד זנים חדשים של הוירוס, הזן הבריטי והזן הדרום אפריקאי. המחקרים הללו מאששים ממצאים שהגיעו משתי החברות, פייזר ומודרנה.

החוקרים הראו כי הן הוריאנט הבריטי והן הוריאנט הדרום אפריקאי, אכן מצליחים לברוח מחלק מן הנוגדנים המנטרלים שיוצר החיסון, אבל הם כן מנוטרלים על ידי נוגדנים אחרים. ההשפעה של הנוגדנים האחרים היא פחות פוטנטית, אבל כמות הנוגדנים שנותרת בדם בעקבות החיסון, היא כנראה מספיקה לנטרל כמות גדולה של וירוס. זאת, במידה וניתנו שתי מנות של החיסון.

בהשוואה בין דם מתחסנים לדם מחלימים, נמצא כי נוגדנים מדם מחלימים ניטרלו גם הם את המוטציות, אבל פחות.

בנוסף, בחנו החוקרים את תגובת תאי ה-T, ומצאו כי היא מופנית לחלקים בוירוס שלא השתנו בין שלושה הוריאנטים (המקורי, הבריטי והדרום אפריקאי). כלומר, מן הבחינה הזו החיסונים פועלים על שלושה סוגי הוירוס באותה המידה.

החוקרים מאוקספורד ציינו כי בהינתן המוטציות הקיימות וחדשות שעלולות להופיע, נראה כי חיסון הוא כלי חזק יותר ליצור חיסוניות עדר מאשר תחלואה והחלמה.

החוקרים הוסיפו ומצאו כי החיסונים הללו רלוונטיים אפילו לקרובי משפחה של ה-SARAS-CoV2 , הוירוס הגורם למחלת Covid-19. החיסונים יצרו נוגדנים נגד SARS , נגד MERS ונגד ארבעה וירוסי צינון ממשפחת הקורונה המסתובבים בימים אלה בבריטניה. הממצא הזה מעלה את הסבירות כי החיסונים שכבר ניתנים היום, אכן יהיו רלוונטיים לפחות באופן חלקי, למוטציות רבות של הקורונה הנוכחית, וגם נגד מגיפות קורונה חדשות, אם חס וחלילה יווצרו.

נתוני מכון KSM ממשיכים לתמוך ביעילות החיסון

הנתונים העולים המן השטח בישראל, בה נפוץ היום הוריאנט הבריטי, מראים כי החיסון מוריד משמעותית את הסיכון להידבק. מי שחולה למרות החיסון, הוא אולי בעל מערכת חיסון חלשה יותר או שהוא נחשף לכמויות גדולות של וירוס, אבל גם אצלו המחלה תהיה לרוב קלה יותר מאשר ללא החיסון, כך על פי הנתונים.

מכון החדשנות קאהן סגול מכבי, פרסם כי מספר המאומתים החדשים השבוע, מתוך קבוצת המחוסנים בני 60 ומעלה, עמד על 150 מחוסנים מבוגרים שחלו, לעומת 668 מחוסנים במנה יחידה שחלו כאשר מבצע החיסונים החל. מספר המאושפזים בקרב בני ה-60 ומעלה המחסונים במנה אחת כאשר מבצע החיסונים החל, היה 98 מאושפזים, לעומת זאת השבוע אושפזו רק 32 מבוגרים מחוסנים.

מגמת השיפור כבר נצפית זה השבוע השלישי, כאשר בכל שבוע ישנו שיפור נוסף אצל המחוסנים. מעניין יהיה לראות אם יהיה שיפור נוסף בעוד שבוע, ללא שינוי בכמות החיסון שקיבלו המתחסנים, אלא רק על בסיס התחסנות סביבתם והבשלה נוספת של הנוגדנים שלהם.

תרופה לאסטמה עשויה להיות יעילה נגד קורונה

תרופה נפוצה לאסתמה, Pulmicort של אסטרהזנקה, עשויה להיות יעילה גם נגד קורונה, כך עולה ממחקר שנערך גם הוא על ידי אוניברסיטת אוקספורד. החוקרים ערכו את המחקר לאחר שראו כי חולים עם מחלות ריאות כרוניות, לא מגיעים לבית החולים בכמויות שניתן היה לצפות להן לאור העובדה שמדובר במחלה הפוגעת בריאות שממילא פגועות. בדיקה נוספת הראתה כי הקבוצה הפחות מתאשפזת היא ספציפית זו שהשתמשה בסטרואידים נשאפים.

146 חולי קורונה קלים חולקו לשתי קבוצות, שאחת מהן טופלה בתרופה והשניה בתרופת דמה. עשרה חולים מקבוצת הביקורת אבל רק אחד מקבוצת הניסוי הגיעו לאשפוז לאחר 28 יום - הבדל מובהק של 90%. בקבוצה שטופלה במשאף המחלה התקצרה ביום אחד, ופחות חולים דיווחו על תסמינים אחרי שבועיים של מחלה. החוקרים ממליצים להמשיך ולחקור את האפשרות לטפל בחולי קורונה קלים באמצעות סטרואידים בשאיפה.