ממשלה חדשה באיטליה: "סופר מריו" הציג נבחרת שרים - פוליטיקאים ומומחים

דראגי "נקרא לדגל" לפני כשבועיים על ידי הנשיא סרג'יו מטרלה כדי לנסות ולהרכיב ממשלה, אחרי שראש הממשלה הקודם פרופ' ג'וזפה קונטה הגיש את התפטרותו • אחת המשימות הראשונות שלו תהיה לקבוע כיצד איטליה תשקיע את 200 מיליארד האירו שהיא צפויה לקבל בשנים הקרובות מקרן האיחוד האירופי

מריו דראגי/ צילום: רויטרס  Francois Lenoir
מריו דראגי/ צילום: רויטרס Francois Lenoir

מריו דראגי הושבע היום לראש ממשלת איטליה, לאחר שקיבל את תמיכת רוב המפלגות החברות בפרלמנט לממשלת חירום שתוביל את המשך המאבק של המדינה במגיפת הקורונה, ותשקם מבחינה כלכלית את המצב במדינה.

דראגי "נקרא לדגל" לפני כשבועיים על ידי הנשיא סרג'יו מטרלה כדי לנסות ולהרכיב ממשלה, אחרי שראש הממשלה הקודם פרופ' ג'וזפה קונטה הגיש את התפטרותו ולא הצליח לגבש מחדש קואליציה.

דראגי הוא דמות אהודה באיטליה, ונחשב למי שהציל את גוש האירו במהלך כהונתו כנשיא הבנק המרכזי האירופי. אחת המשימות הראשונות שלו תהיה לקבוע כיצד איטליה תשקיע את 200 מיליארד האירו שהיא צפויה לקבל בשנים הקרובות מקרן האיחוד האירופי לשיקום מההשלכות הכלכליות של מגפת הקורונה. התמ"ג האיטלקי צנח ב-9% בשנה החולפת, על רקע השפעות המגיפה והסגרים שהוטלו.

"סופר מריו", כפי שהוא נקרא, הושבע היום לצד 23 השרים המכהנים בממשלה. שר החוץ לואיג'י די-מאיו, ממנהיגי תנועת "חמשת הכוכבים" הפופוליסטית, יישאר בתפקידו. כמוהו גם שבעה שרים נוספים מהממשלה שהוביל קונטה עד לאחרונה, ושזכתה לפופולריות גבוהה.

הכניסה לקואליציה תחת דראגי זכתה לרוב של 60% בלבד בהצבעה מקוונת של חברי התנועה, וכמה מבכיריה פרשו במחאה על המהלך, אך היא תומכת בממשלה הנוכחית.

ג'יאנקרלו ג'ורג'טי, אחד מבכירי מפלגת "לגה" הימנית יכהן כשר התעשייה ונציג בכיר של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, אנדראה אורלנדו, יכהן כשר העבודה. חלק מהשרים הם מומחים - מינויים מקצועיים ולא פוליטיים ומדובר ב"ממשלה מעורבת".

בין התפקידים אליהם מונו מומחים חיצוניים, ולא חברי המפלגות התומכות בקואליציה: שר המשפטים, שר האוצר, שר החדשנות והדיגיטציה ושרי התחבורה ואיכות הסביבה. 15 מהשרים הם גברים, ושמונה נשים.

דראגי (73) הוא פרופ' לכלכלה ולמימון, שלמד בבית ספר ישועי, שירת ככלכלן ופקיד ציבור במשך שנים רבות עד שהתקדם לתפקיד נגיד הבנק המרכזי האיטלקי ומשם לתפקיד נשיא הבנק המרכזי האירופי.

הוא נחשב למי שלא היסס לנקוט פעולות דרסטיות כדי לתמוך באירו ובמדינות החברות בו, יזם תוכניות הרחבה כמותית ורכש אג"חים ממשלתיים בטריליונים ואחראי לשמירת הגוש מאוחד למרות המשבר הפיננסי של 2008 והשלכותיו על חלק מהחברות בו.