כמה עורכי דין יש בישראל, איפה הם למדו, ומה חלקן של נשים בשוק? נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים לראשונה את התמורות ואת השינויים שחלו בתחום בשנים האחרונות.
ב-25 השנים האחרונות עלה מספר עורכי הדין בישראל ב-79%, ונכון לשנת 2019 ישנם בישראל 70 אלף עורכי דין פעילים. עוד עולה מהנתונים כי עד ל-1999 היה רוב גברי של 60%, ואילו בין השנים 2014-2019 יש רוב נשי (54%).
מספר עורכי הדין הפעילים בישראל גדל באופן משמעותי ביותר במהלך שני העשורים האחרונים, בעקבות הפתיחה של מכללות אקדמיות חדשות שבהן מלמדים משפטים. כתוצאה מכך, לא רק שמספר הבוגרים שלמדו משפטים גדל, אלא גם אופייה של אוכלוסיית עורכי הדין השתנה, והיא הפכה להטרוגנית יותר בתכונותיה הדמוגרפיות, החברתיות-כלכליות.
במגזר הערבי ניתן לראות ששיעור עורכי הדין ירד מ-11% בשנים 1999-1995 ל-7% בשנים 2019-2015. לצד זאת, הנשים הערביות צמצמו משמעותית את הפער הבין-מגדרי - נכון לשנת 1999 היו 9% נשים, לעומת 46% בין השנים 2015-2019.
מהנתונים ניכרת ירידה משמעותית במספר עורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות: 24% בלבד מכלל עורכי הדין למדו משפטים באוניברסיטאות בשנים 2015-2019, לעומת 64% בשנים 1995-1999. נכון לדצמבר 2019, 56% מעורכי הדין הפעילים למדו במכללות בישראל, כ-35% - באוניברסיטאות בישראל, ו-9% - באוניברסיטאות זרות.
אחוז בוגרי המכללות שהתמחו במשרדי עורכי דין פרטיים היה גבוה מהאחוז בקרב בוגרי האוניברסיטאות, במיוחד בקרב עורכי דין שקיבלו רישיון בשנים 2013-2009 (76% לעומת 66%, בהתאמה). כמו כן, אחוז בוגרי האוניברסיטאות שהתמחו בבתי המשפט גבוה מהאחוז בקרב בוגרי המכללות (כ-17% לעומת כ-5%, בהתאמה). לעומת זאת, אחוז בוגרי המכללות שהתמחו במשרדי הממשלה והממשל המקומי היה גבוה מהאחוז בקרב בוגרי אוניברסיטאות (כ-9% לעומת כ-4%, בהתאמה).
כ-80% מעורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות משנת 2000 ואילך, קיבלו רישיון עד גיל 29, לעומת כ-56% מעורכי הדין שלמדו במכללות האקדמיות. ניתן לראות כי נשים מקבלות את הרישיון בגילים צעירים יותר באופן משמעותי, בהשוואה לגברים. מספר הגברים בעלי רישיון עריכת דין בגיל 45 ומעלה הוא כמעט פי שניים מהנשים.
משך הזמן בין סיום לימודי התואר במשפטים לבין קבלת רישיון עריכת דין התארך. הנתונים מצביעים על עלייה מתמדת במשך זמן זה, כאשר יש פערים בין בוגרי האוניברסיטאות (77%) לבין המכללות (50%).
הנתונים בנוגע ליישובים בהם התגוררו עורכי הדין בתיכון העלה כי יש ירידה ביישובים בעלי דירוג חברתי כלכלי גבוה: אחוז עורכי הדין שגרו ביישובים מהאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים ביותר (אשכולות 10-9) ירד מ-19% ל-5% בשנים האחרונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
