יעקב אוריה הוא אחד מיוצרי היין המקוריים ביותר בעולם היין הישראלי. העובדה שלא רבים מכירים עדיין את יינותיו - למרות היותה צפויה, מדובר ככלות הכול ביקב בוטיק קטן ולא מאוד מתוקשר - היא בהחלט כזו שהגיע הזמן שתשתנה. אבל לפני שאנסה לתרום את תרומתי הצנועה לשינוי הזה, אצטרך כנראה להידרש לסיבות ההופכות אותו למקורי כל-כך.
יינן של יקב בוטיק זעיר ונידח, שיש לו בפורטפוליו לא פחות מ-11(!) יינות כתומים, הוא ללא ספק יוצא דופן. בסך הכול יש לאוריה לא פחות מ-24 יינות באמתחתו. נניח רגע ליינות הכתומים, יינות שעד היום איני משוכנע שאני מבין את מטרתם, ולא מתחבר עד הסוף לטעמם. יין כתום הוא יין לבן שנעשה כמו אדום, כלומר בהשריה ארוכה של הזגים (הקליפות) עם התירוש (המיץ), עד לקבלת צבע כתמתם. הטעם מוזר בדרך כלל, לטעמי. לרוב גם אצל אוריה, לצערי.
אלא שכאן לא נגמרת התסבוכת. אוריה מיישן לעיתים גם את יינותיו הלבנים, לא רק את האדומים, ובכל מקרה יוצר אותם עם חשיבה לטווח ארוך, כלומר נותן להם טאץ’ שמאפשר להם להתיישן. שוב, גם זה הליך נדיר ולא נפוץ ביין לבן, להוציא אולי יינות שרדונה. וכאן התוצאות כבר מרתקות גם לטעמי ה"שמרני".
באדומים, וכאן כולם כבר מופלאים ממש, הוא יוצר בין השאר מחוות לאזורי יין כמו ריוחה (בהצלחה יתרה) או עמק הרון, ובאופן כללי, אם לסכם, אוריה ההוא ההפך הגמור מייננים רבים וטובים, המקדשים רק טרואר מקומי, אפס התערבות או ייננות ירוקה ככל האפשר. נניח רגע לשאלה אם כל המטרות הטובות הללו אכן באמת מבוצעות ביקבים הללו. מה שמעניין הוא מבחן התוצאה. וזו, לרוב מרהיבה ומיוחדת, כמו גם שמות היינות של אוריה: אור מאופל, המוסקטר הזקן, חלום באספמיה, תמרות עשן.
יעקב אוריה הוא אוטודידקט שהגיע לעולם היין כמעט במקרה. לפני שהגיע ליין, היה מנהל פרויקטים ומפקח בענף הבנייה. הוא התחיל את קריירת הייננות שלו ב-2009 ביקב אסיף, שכבר אינו קיים. אחר כך עבר ליקב מדבר ואחר כך ליקב פסגות. כיום הוא היינן ביקב הבוטיק האלמוני פינטו, שעדיין נמצא בשלבי הקמה. בין לבין הוא מטפח כבר כמה שנים את המותג הפרטי שלו תחת שמו, ביקב הנמצא בשדה משה שליד קריית גת.
הוא חסיד גדול של ענבים מכרמים דרומיים, אבל לא רק. בכל מקרה, נדמה לי שאלו הם רק הצבעים שעל הפלטה שלו, ועיקר האקשן הוא בערבוב ובציור עצמו, אם להמשיך את הדימוי. החשוב והמעניין מכול, מעבר לאישיותו והיותו איש שיחה מרתק ולא רק בנושאי יין, היא העובדה שתרומתו לעולם היין הישראלי היא יוצאת דופן בטיבה ובעניין שהיא מייצרת, הרבה מעבר לגודלו הזערורי של היקב שלו ולרמת פרסומו.
חלק גדול מיינות היקב ניתן להשגה רק בכמה מסעדות. הנה כמה שאפשר למצוא גם בחנויות.
יינות יעקב אוריה / צילום: דויד סילברמן
טעימה | יינות יעקב אוריה
עין הסערה 2017
בלנד דרום-צרפתי קלאסי כמעט של סירה, גרנאש ומורבדר בתוספת זן פחות מוכר, סינסו. התוצאה מופלאה ממש. יין קל, כמעט קליל, חומצי ובעיקר מענג בצורה שקשה כמעט להסביר. עוד ועוד שכבות טעם, ובעיקר תחושה מופלאה של רכות מגובה בעומק אינסופי. מהיינות הישראלים הכי מרגשים שטעמתי. 130 שקל, כשר
שנין בלאן, אלפא אומגה, 2018
השנין בלאן הזה הוא אחד הנגישים שביינות הכתומים. שם הסדרה, אלפא אומגה, מעיד על הכוונה לתת לענב להתבטא מ-א’ עד ת’. זה כולל השריית היין הלבן על קליפותיו, מה שמקובל לרוב בעיקר באדומים. התוצאה מרתקת. קצת מזכיר שרי. לא יין לכל אחד, אבל בהחלט למי שרוצה להתנסות במשהו אחר. 130 שקל, כשר
עזר כנגדו 2018
העזר כנגדו היא לא רק פטריסיה רעייתו אלא גם השנין בלאן, המשודך באופן לא שגרתי לשרדונה. התוצאה מרגשת. יין לבן יבש שמשלב באופן בלתי אפשרי בין שני עולמות היין הלבן: שמן ורזה, מלא ועדין, עשיר וצנוע. חומציות נפלאה מלווה בשמנוניות קלה וטעם מעודן ובלתי רגיל. קסם מבוקבק. 130 שקל, כשר
הצייד השקט 2018
גם כאן, כמו ביינות הקודמים, כשכולם כבר מציעים יין לבן מ-2020, אוריה משחרר רק עכשיו את זה של 2018. ולא במקרה. כשמטפלים בהם נכון, יודעים גם זן הסמיון (60%) וגם השנין בלאן (40%, כמובן) להתבגר בכבוד. ושוב, שילוב מפתיע של קלילות עם עומק, חמיצות ומרירות קלה ובעיקר רכות מלטפת. נפלא. 150 שקל, כשר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
