דיבורים לחוד ועונשים לחוד: עבור בעלי החיים אין שופטים בירושלים

"יש מקום להחמיר בענישה הנוגעת לפגיעה בבעלי חיים. התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים, מעבר לפגיעה העקיפה שהיא גורמת לבני האדם, מעידה על אטימות לב וקהות חושים. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על-ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי" - כך כתב השופט סלים ג'ובראן ב-2013 במסגרת החלטה בעניינו של מי שהורשע בעבירות על-פי חוק הגנת חיית הבר.

פסק הדין של ג'ובראן אינו חריג ברטוריקה שלו. פסקי הדין של בתי משפט השונים שופעים אמירות ערכיות על חשיבות ההגנה על בעלי החיים, על הצורך להגן על החלש וחסר הישע ועל הפגם המוסרי העמוק בהתעללות בבעלי חיים. השופטים מרבים לחזור על האמירה הידועה ש"חברה נאורה נמדדת לא רק ביחסה לבני אדם אלא גם ביחסה לבעלי חיים", שנכתבה בדברי ההסבר לחוק צער בעלי חיים שנחקק ב-1994 ונאמרה במקור על-ידי מהטמה גנדי.

אולם דיבורים לחוד ועונשים לחוד. בחינת ההגנה על בעלי החיים בישראל מעלה תמונה עגומה. בדיקת גלובס מעלה שבמקרים רבים האמירות החשובות של השופטים בדבר הצורך להגן על בעלי החיים לא מתורגמות לענישה מרתיעה. ישנם מקרים רבים של התעללות קשה ומזעזעת המסתיימים בעונשים של מאסר על-תנאי או עבודות שירות.

המצב שנוצר הוא ש"מדיניות הענישה הרווחת בבתי המשפט" אינה מחמירה עם המתעללים, ונעשה שימוש בטיעון זה כדי להמשיך ולהטיל עונשי מאסר שאינם מרתיעים. לצד זאת, פעילי עמותות למען בעלי חיים מסבירים כי הבעיה העיקרית היא בתת-אכיפה של החוקים הקיימים.

דוח שנערך בדצמבר 2020 על-ידי מחקר המחקר והמידע של הכנסת, לבקשת ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), מצא כי בין השנים 2015 ועד ליוני 2020 נפתחו במשטרה 1,982 תיקי חקירה בעבירות הקשורות להגנה על בעלי חיים, ונכון ליוני 2020 - 82% מהתיקים נגנזו. במהלך תקופה זו הוגשו 201 כתבי אישום בעבירות אלה - 177 על-ידי התביעה המשטרתית ו-17 על-ידי הפרקליטות המטפלת רק בעבירה החמורה ביותר של ההתעללות. במשרד החקלאות נפתחו בשנים 2015-2019 523 תיקי חקירה בעבירות הקשורות להגנה על בעלי חיים, והוגשו 58 כתבי אישום. מהנתונים עולה כי רק כ-10% מתיקי החקירה מגיעים לכדי כתב אישום.

"אירוע נקודתי"

דוגמה לענישה קלה במקרה של התעללות בבעל חיים ניתנה בעניינו של בועז בשארי. בשארי הורשע בכך שקשר כלב בצווארו לחלק האחורי של מכוניתו ונסע למרחק של 700 מטר כשהכלב נגרר מאחור. בית המשפט הטיל עליו שלושה חודשי מאסר על-תנאי וקנס. הפרקליטות ערערה וביקשה להטיל עליו מאסר בפועל. ביוני האחרון קבע המחוזי בבאר שבע כי מדובר באירוע נקודתי וקצר שלא מעיד על כוונה לגרום לפגיעה בבעל החיים אלא על "שיקול-דעת מוטעה ופזיז". עונש המאסר על-תנאי נשאר על כנו, ונוספו לו 140 שעות לתועלת הציבור (עפ"ג 25094-03-20).

ענישה קלה הוטלה גם בעניינו של רפאל לוי. לוי הורשע ב-2016 בכך שהגיע שיכור לדירת אחותו ולאחר ויכוח ביניהם הטיח את גורת הכלבים בת השלושה שבועות של האחות על הקיר וגרם למותה. לוי לא הסתפק בכך ולאחר מכן גם היכה כלבה נוספת של האחות. בית המשפט גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל לאחר שהפעיל מאסר על-תנאי על עבירת "אלימות כלפי הגוף". לוי ערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וטען כי פגיעה בבעל חיים היא לא אלימות כלפי הגוף. בית המשפט קיבל את הטיעון ואת הפרשנות, והפחית את העונש לחמישה חודשי עבודות שירות. (עפ"ג 24205-01-16).

סלימאן נאסר הורשע בשנת 2014 על-ידי בית משפט השלום בעכו בהתעללות בכלב עזוב, בכך שקשר לרכבו את הכלב וגרר אותו מרחק מאות מטרים. וטרינר נאלץ להמית את הכלב המתת חסד. בגין מעשה זה נגזרו על נאסר שישה חודשי מאסר על-תנאי ושעות שירות לציבור. פרקליטות מחוז חיפה הגישה ערעור על העונש אלא שבינתיים ביצע נאסר את השירות לציבור ולא ניתן היה להתערב בעונש (עפ"ג 49133-10-14).

"עונש ראוי"

בשנת 2012 חשפה עמותת אנימלס התעללות קשה בעגלים וטלאים בבית המטבחיים "אדום אדום" של תנובה. מנהל פס השחיטה וסגנו הורשעו ונגזרו עליהם שישה חודשי עבודות שירות. זאת, לאחר שהפרקליטות ביקשה מאסר בפועל. ערעור שהגישו הנאשמים נדחה (ע"פ 69270-07-20).

מקרה נוסף של התעללות בבעל חיים הגיע עד לשולחנו של שופט העליון אורי שהם. יהודה סלופצ'ניק התעלל בגור חתולים והביא למותו. בית משפט השלום גזר עליו 8 חודשי מאסר על-תנאי ושירות לטובת הציבור. פרקליטות מחוז דרום הגישה ערעור על העונש הקל, והמחוזי בבאר שבע החמיר את העונש לארבעה חודשי עבודות שירות. סלופצ'ניק לא ויתר והגיש בקשת רשות ערעור לעליון. הבקשה נדחתה, אך השופט שהם כתב כי "העונש מידתי וראוי ומאזן כהלכה בין כלל השיקולים" (רע"פ 4987/15).

"הכלבים עצבנו אותי"

במקרים מועטים אמנם נשלחים המתעללים למאסר בפועל, אך לרוב מדובר בעונש שאינו הולם את חומרת העבירה. כמו כן, הטלת מאסר בפועל נעשית לרוב במקרים שבהם למתעלל היו עבירות אלימות קודמות.

כך למשל, ראדי אבו עאנם, בעל עבר פלילי בעבירות אלימות, הרג באכזריות שלושה כלבים באמצעות מעדר. הוא הסביר את מעשיו בכך ש"הייתי עייף לאחר עבודה והכלבים עצבנו אותי". שופט השלום ברמלה מנחם מזרחי גזר עליו 18 חודשי מאסר וכתב - "אין דרך אחרת לתאר את מעשיו של הנאשם אלא כאכזריות לשמה, שכל כולה רוע צרוף כלפי בעל-חי" (34492-03-19).

במקרה אחר דמיטרי קנדלר התעלל בצבת ים ירוקה שעלתה לחוף להטיל ביצים. קנדלר החדיר מקל לצווארה וגרם לה לחבלות עד אשר נאלצו להמיתה. התביעה המשטרתית הסכימה בתחילה לשישה חודשי עבודות שירות. רק לאחר שברח ונעלם קנדלר למשך מספר שנים שינתה התביעה את עמדתה ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל (עפ"ג 3710-07-18).

שחרור ממעצר

לא רק עונשי המאסר על מתעללים בבעלי חיים בארץ הם לרוב מגוחכים אלא שהמתעללים לרוב גם לא נעצרים עד תום ההליכים. זאת, למעט  אם מדובר בעבריין בעל עבר פלילי מכביד ומתלוות להתעללות עבירות נוספות. כך היה בעניינו של צעיר בן 18 שנגדו הוגש כתב אישום לאחרונה על-ידי פרקליטות מחוז דרום. הצעיר גזר אוזני שני גורי כלבים והעלה את הסרטון המזעזע לאפליקציית "טיק טוק". הפרקליטות ביקשה לעצור את הצעיר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, אך השופט התחשב בגילו הצעיר ובכך שאין לו עבר פלילי ושחרר אותו למעצר בית.

סוגיית מעצר המתעללים בבעלי חיים עלתה לכותרות באוקטובר בשנה שעברה, לאחר שסרטון שבו נראה אדם מתעלל בכלב הועלה לרשתות החברתיות, וכוכב הרשת והפעיל למען זכויות בעלי חיים, מישל טרוני, הגיע למקום. הוא התעמת עם המתעלל ושחרר את הכלב. במסגרת הדיון במעצרו של המתעלל אמר שופט השלום איתי הרמלין, כי לא ניתן להחזיק אדם במעצר על-מנת למנוע סכנה לבעלי חיים, וכי יש לתקן את החוק. ח"כ חיימוביץ' הגישה הצעת חוק לתיקון עילת המעצר בחוק, אך זו לא קודמה לאור פיזור הכנסת. 

 ח"כ מיקי לוי / צילום: רפי קוץ, גלובס

המחוקק מצדו ניסה לפעול גם להחמרת הענישה על מתעללים בבעלי חיים, אך עד כה - ללא הצלחה. באוקטובר 2020 הגישו הח"כים מיקי זוהר וקטי שטרית מהליכוד הצעת חוק לקבוע עונש מינימום למתעללים. אולם ההצעה לא הגיעה להצבעה בטרם פוזרה הכנסת. גם ח"כ מיקי לוי מיש עתיד הגיש הצעת חוק להחמיר את הענישה על המתעללים, וזו לא עברה בהצבעה באוקטובר 2020 משיקולים פוליטיים. זאת, לאחר שחברי הקואליציה (הליכוד וכחול לבן) הצביעו נגד החוק. בעקבות פיזור הכנסת בעלי החיים יצטרכו להמתין לכנסת הבאה.