"מה עשיתי כשהמנהל צבט לי בלחי": איך זה מרגיש להיות האישה היחידה בחדר

בראשית הקריירה שלי התמזל מזלי לעבוד כיועצת עם מנהל בכיר במערכת הבנקאית. פער הגילים בינינו עמד על עשרות שנים, אולם למרות זאת הוא שב ואמר לי עד כמה אני מועילה: " יש לך נקודת מבט שונה". באחת הישיבות בהן נכחתי לצדו הייתי אישה יחידה בחדר, צעירה ולא בנקאית. אמרתי דבר מה, והוא צבט בלחיי ואמר "כל הכבוד!". נעלבתי עד עמקי נשמתי מהמחווה הפטרונית ובהפגנתיות טפחתי על פדחתו ועניתי: "כל הכבוד לך!".

כולם צחקו. הוא החוויר, האדים, התעשת ואמר בעליזות: "מגיע לי". מאז ועד היום מצאתי את עצמי עוד פעמים רבות בחדרי ישיבות אישה יחידה. עם השנים סוגיית הצעירות שלי נפתרה מאליה, והנשיות שלי עברה גלגולים רבים.

לפני כמה שנים ראיתי הצגה משעשעת בשם "להציל את איש המערות". ההצגה עוסקת בנשים, גברים ומה שביניהם, מתוך הפרספקטיבה של שבטי ציד ולקט. גברים יצאו לצוד והנשים נשארו במערה, שמרו על האש, ליקטו מזון וטיפלו בילדים.

ההצגה הזכירה לי איך הסוציאליזציה והגנים גרמו לכך שגברים, באופן מסורתי, חושבים לינארית ומדברים ביניהם סביב נתיב הציד. נשים משוחחות ביניהן, נדרשות לראיה היקפית לצרכי ליקוט, ומשום כך ערות לעונות השנה, להבדלים שבין עיקר לטפל בסביבה ומיטיבות לעבוד בצוות. האינטליגנציה הרגשית של המינים התפתחה אחרת.

מבלי להיכנס לעובי הקורה של התפתחות התנועה הפמיניסטית והמאבק על כניסת נשים לאוניברסיטאות, לארגונים ולתפקידי ניהול בכירים, כל אחת מהנשים המנהלות כיום נכנסת לחדר הישיבות עם מטען אישי ואישיותי, אולם גם עם מטען גנטי ותהליכי חיברות (סוציאליזציה) שיש בהם שילוב של יתרונות וחסרונות. עבור עצמה ועבור כלל הנוכחים.
הנוכחים, במקרים רבים הם עדיין גברים, שמגיעים אף הם עם מטען אישי ואישיותי ועם תפיסות עולם שגיבשו בעצמם או שחונכו עליהן. תלוי בגיל ובתרגיל.

על אף המחקרים הרבים מספור הנוגעים ביתרון ההגוונה בהנהלות ובדירקטוריונים, עדין נשים רבות חוות את התחושה של "מה היא עושה כאן?" או את הפניה ה"טבעית" והמקוממת להכין לכולם קפה.

לרגל יום האישה שחל השבוע, אספתי מנשים בכירות, מצליחות ומנוסות, טיפים להתנהלות בחדרי הישיבות, כשאנחנו בעמדה הלא-פשוטה של האישה היחידה בחדר. לנשים, אבל בהחלט לא רק.

נשים, לתשומת לבכן

1. גאווה. מיקוד שליטה פנימי, כי אנחנו טובות. נשים בתפקידים בכירים הגיעו לשם לרוב כי היו טובות יותר מאשר עמיתיהן, הגברים שמולם התמודדו על התפקיד. אנחנו נמצאות בחדר כי מגיע לנו להיות שם. הרווחנו את המקום מסביב לשולחן ביושר ובעבודה קשה.

2. עולם בהפרעה. העולם הפך מלינארי לכאוטי. כאשר הסביבה אינה מתנהגת בצורה הגיונית, לסוציאליזציה הנשית יש יתרון. ה-DNA שלנו, כמו גם אלפי שנים של התפתחות בעולם פטריארכלי, גרם לנו להפעיל מיומנויות השפעה, ולא סמכות. להניח את האגו בצד, לעבוד בצוות, להסתכל מסביבנו בראייה היקפית, להפריד בין עיקר לטפל ולהתמקד בעיקר. יש לנו יתרון יחסי!

3. אינטליגנציה רגשית. יכולת ראייה והבנה של תהליכים, רגשות וזרמים. אינטואיציה מוגדרת בכל מיני צורות. אחת מהן היא ניסיון מצטבר ש"שקע" בתת-מודע ומסייע לנו בהקשבה, במיון ובהבנה של אינטראקציות חברתיות שאינן עוסקות רק בתוכן הישיבה אלא גם בתהליכים ובדינמיקה שבין היושבים סביב שולחן הדיונים. הבנה זו מהווה יתרון יחסי בתהליכי משא ומתן, קבלת החלטות ויצירת הרמוניה, שחיוניים כל כך בצוותים מובילים.

4. השאת ערך. שונות - פרסומת בלתי נשכחת של חברת סוני גרסה "שוני, זה כל ההבדל". היתרון היחסי הגדול ביותר של אישה, בחדר של גברים, הוא הסתכלות טבעית שונה. בעולם בו הכול נהיה "קומודיטי", הסתכלות אחרת על כל דבר עשויה להוות הבדל בין הצלחה לכישלון. נשים שמשחקות אותה "יותר גבר מגבר", מה שמכונה "אישה עם ביצים", מאבדת את היתרון הכי גדול שלה: עוצמת הרכות.

גברים, לתשומת לבכם

1. גאווה. מיקוד שליטה פנימי. מייחסים לגורו ההודי בגואן רג'ניש את האמרה "האגו הוא כלי מצוין, בתנאי שהוא זוכר שהוא משרת, ולא אדון". הנחת האגו בצד וצירוף נשים חכמות ומקצועניות לצוותי הובלה, מוכחים כבעלי אימפקט על "השורות התחתונות" של הביזנס. זה קורה פחות כאשר האישה, או הנשים בהנהלה, מנסות להיות "חלק מהחבר'ה" ויותר כאשר החשיבה השונה מביאה התבוננות שונה על תוכן ומהות. שווה להקשיב. זה לא עושה אף אחד מהמקשיבים "פחות גבר".

2. עולם בהפרעה. העולם הפך מלינארי לכאוטי. בעולם מורכב נדרשת עבודת צוות, חוסן ומיומנויות, ש"יושבות" טוב יותר על יתרונות יחסיים של נשים כגון: חמלה, הקשבה, הכלת מורכבות וראייה היקפית. לגברים יש את היתרונות שלהם, אין לאף בורד שום כוונה שלא להשתמש בהם. הסיבה שעוסקים יותר בתכונות מגדריות נשיות כיתרון יחסי בעולם התחרותי היא שהן נעדרו במשך זמן כה רב משולחנם של מקבלי ההחלטות, שיש לפנות להן מקום בצורה פעילה על מנת להשיב את האיזון.

3. אינטליגנציה רגשית. "אם אינך יכול להילחם בזה, הצטרף לזה". מיומנויות בינאישיות, מודעות עצמית וענווה הן ה"בון טון" של העולם החדש. לכל גבר מומלץ להתחבר לצד הנשי שלו על מנת לפתח את עצמו כמנהיג עסקי. תכונות כגון יכולת לקבל ולהכיל ביקורת, להתחבר לרגש לא נעים או פשוט להקשיב, הן תכונות שיש לכולנו. גברים נדרשו במאות אלפי השנים האחרונות להשתמש בהן פחות, ועתה הזמן להשלים את האימון בהן עקב הנסיבות.

4. השאת ערך. בסופו של יום כולנו בני אדם. מורכבים וצבעוניים. השונות היא בעלת ערך להשאת ערך. אם ניתן לאחרות ולאחרים לזרוח, נזרח גם אנחנו.
לכל מגדר היתרונות והחסרונות שלו ואין פה תחרות. בעולם מורכב המאבק על הטאלנט תופס תאוצה ומוטציות, והתחרות על בידול והישג נמצאת ביסודות של כל חברה, תאגיד ומדינה. החברה האנושית ידעה עליות ומורדות, אולם דבר אחד מוכח בוודאות: שיתופי פעולה מוצלחים בין גברים לנשים מהווים פעילות נעימה למדי, אשר התוצאה שלה היא יצירת חיים חדשים.

ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה