פי 3 תלונות ליחידה לתיאום המאבק בגזענות; פניות רבות על אפליית חרדים

54% מהאירועים המדווחים ב-2020 – בגין גזענות ואפליה נגד יוצאי אתיופיה וערבים • למעלה ממחצית מהמתלוננים על אפליה כלפי קבוצות באוכלוסייה – מהחברה החרדית

הפגנת חרדים בני ברק / צילום: איל יצהר
הפגנת חרדים בני ברק / צילום: איל יצהר

בשנת 2020 התקבלו 1,450 תלונות בגין 506 אירועים ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. מדובר בכמות הגדולה פי 3 ממספר התלונות שהתקבלו בשנה הקודמת, שעמד על 497 - כך עולה מדוח היחידה שפורסם היום (ד'). ביחידה מייחסים את העלייה הדרמטית במספר התלונות להשלכות החברתיות והבריאותיות של משבר הקורונה, לצד מערכת בחירות.

רוב התלונות (54%) שהתקבלו ביחידה בשנת 2020 מתייחסות לאירועים כלפי יוצאי אתיופיה (27%) והחברה הערבית (27%). 19% מהתלונות היו בגין אפליה כלפי חרדים, 7% נגד יוצאי ברית-המועצות לשעבר. 

מהדוח גם עולה כי למעלה ממחצית הפניות (56%) נגעו לאירועים כלפי החברה החרדית. 15% מהפניות התייחסו לאירועים כלפי יוצאי ברית-המועצות, ו-13% בנוגע ליוצאי אתיופיה.

נתונים אלה מתייחסים לכמות הפניות, להבדיל מכמות האירועים. כך למשל, במקרה בו עיתונאית חדשות 12 רינה מצליח התבטאה כלפי החברה החרדית, היחידה הוצפה ב-150 תלונות ביום אחד. גם כאשר הרב הראשי דוד יוסף התבטא נגד העלייה מרוסיה, הוצפה היחידה במעל 100 פניות, לאחר שהתבטאויות הרב פורסמו בתקשורת.

התלונות מתייחסות לאפליה בשירות הציבורי (26%), התבטאות גזענית (19%), אפליה בתעסוקה (15%), פרסום גזעני (9%), תלונות בנושא משטרה וגורמי אכיפה (9%), תלונות בנושא חינוך (4%) ועבירות ממניע גזעני (3%).

התלונות כלפי המגזר החרדי כוללות כאמור התבטאויות בתקשורת כלפי החברה החרדית, אלימות משטרתית כלפי האוכלוסייה במסגרת פיזור התקהלויות והאמצעים שנקטה המשטרה, אפליה בקבלת שירות בעסקים המסרבים להעניק שירותים ואפליה בקבלת שירותי בריאות.

 
  

באחד המקרים הוגשה תלונה נגד עסק לשיווק ביצים שסירב למכור ללקוחות חרדים בניגוד לחוק. היחידה העבירה את התלונה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים. הוגשה תביעה נגד בית העסק.

במקרה אחר הוגשה תלונה בגין אפליית אישה ובנה מההחברה החרדית שהגיעו לקבל שירות רפואי בבית חולים ציבורי. המזכירה עזבה בבהלה את המזכירות, התקשרה לרופא ואמרה: "יש אצלי מישהו מבני ברק. איפה לשים אותו? מי מוכן לקבל אותו?". היחידה פנתה לקבל את התייחסות בית החולים, והטיפול הועבר לסיוע המשפטי במשרד המשפטים. התיק נסגר על רקע חוסר שיתוף-פעולה מצד המתלוננת.

באשר לתלונות על אפליה כלפי יוצאי אתיופיה, ביחידה התקבלה תלונה על התבטאות גזענית של צ'יקו אדרי, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים. מהתלונה עלה כי במהלך ישיבה רבת-משתתפים בה שהוצגו תוכניות בנוגע ליוצאי אתיופיה, אמר אדרי: "נראה לכם שאתיופים ישחקו במגרש של יהודים?". היחידה המליצה לשר לביטחון הפנים לנזוף במנכ"ל. התלונה הועברו לאגף המשמעת בנציבות המדינה, אך בדוח מצוין כי לא עודכנו אודות הטיפול בתלונה.

דוגמה נוספת היא תקיפה והתבטאות גזענית ברשות הארצית לכבאות. סגן אחראי משמרת תקף לוחם אש ממוצא אתיופי, בכך ששבר ביצה על ראשו ואמר: "תגיד תודה שהביאו אתכם מהג'ונגל, ספק אם אתם יהודים". במסגרת ההליך הפלילי שנפתח הודה העובד בהסדר מותנה בהליך משמעתי. הוטלו עליו אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, הפקעת מחצית המשכורת ופסילה מרשות הכבאות.

תלונה נוספת מתייחסת לשורת התבטאויות גזעניות של עובד רשות המסים על רקע הפגנות יוצאי אתיופיה. בין היתר אמר העובד: "אתם האתיופים, צריך להרוג את כולכם". נגד העובד הוגשה תובענה משמעתית, והתיק תלוי ועומד. במקביל העובד הושעה.

הליך משמעתי נפתח גם נגד פקיד עזר בבית המשפט המחוזי בגין פרסומים גזעניים בפייסבוק. בין היתר כתב הפקיד בקבוצת וואטסאפ של עובדי בית המשפט: "איך זה שהכושון עובד חיוני ואני לא" - זאת בהתייחס להחלטה על עבודה חיונית בתקופת הקורונה. 

בדוח מצוין גם כי 41 תלונות הועברו למשטרה - רק 3 תלונות נמצאו כמוצדקות, 11 תלונות נסגרו ללא פתיחה בחקירה, 9 תלונות טופלו, ולגבי 12 תלונות לא התקבל מענה מהמשטרה.

היחידה לתיאום המאבק בגזענות, שבראשה עומד עו"ד אווקה זאנה, אינה בעלת סמכויות אכיפה. היחידה מבצעת את פעילותה בדרך של ריכוז המידע, בקשה למידע מהרשויות ומהגורמים הרלוונטיים והעברת התלונות תוך מעקב בנוגע לטיפול בהן. בדוח מצוין כי היחידה מנסה לעגן את סמכויותיה בחקיקה, וכי בעת הזו נערכת עבודת מטה, אך היעדרה של חקיקה מקשה על הובלת השינוי והטיפול האפקטיבי.

מארגון גשר, הפועל לחיבור בין חלקי העם השונים, נמסר בתגובה: "הדוח החמור נותן גושפנקה עצובה לתחושות ולמציאות שאנו חווים בשטח בשנה האחרונה. תקופת הקורונה העמיקה את הפערים והשסעים בחברה הישראלית והיוותה, לצערנו, כר פורה לגילויי אלימות וגזענות נגד ציבורים שונים. בעיצומה של מערכת בחירות נוספת, חובה עלינו להבהיר באופן חד-משמעי למנהיגינו כי המשימה הבוערת ביותר שמונחת לפתחם כעת היא איחוי הקרעים, חינוך לסובלנות ומתן מנהיגות אישית של קבלת האחר".

צרו איתנו קשר *5988