ההליך הפלילי הוא רק ההתחלה, ההליך האזרחי הוא זה שמשיב את הביטחון לנשים

אם עברייני מין יידעו כי הם חשופים גם לתביעות אזרחיות בסיום ההליך הפלילי, והם עשויים להכניס את היד עמוק לכיס, מעבר לעונש שהם עשויים לקבל בדיןהפלילי - ההרתעה תהיה גדולה יותר

אם עברייני מין יידעו כי הם חשופים גם לתביעות אזרחיות, ההרתעה תהיה גדולה יותר / צילום: Shutterstock
אם עברייני מין יידעו כי הם חשופים גם לתביעות אזרחיות, ההרתעה תהיה גדולה יותר / צילום: Shutterstock

הסיפור שאציג לכם החל לפני עשר שנים. אישה שהגיעה לטיפול פסיכולוגי בעקבות משבר בזוגיות עם בעלה על רקע רצונה להביא ילדים לעולם ונוצלה באופן שפל ומכוער על-ידי האיש עליו היא סמכה יותר מכל - הפסיכולוג המטפל שלה.

באחד הימים, בעקבות מצבה הנפשי הירוד של המתלוננת, גיבורת הסיפור טלפנה אל הפסיכולוג שלה, וזה ניצל את מצבה השברירי, המטפל, שידע היכן ללחוץ, ניצל את נקודות התורפה כדי להתחיל איתה רומן.

אף שכביכול היחסים ביניהם היו בהסכמה, בית המשפט ראה בחומרה רבה את מעשיו של המטפל, וקבע כי גם אם היחסים ביניהם היו בהסכמה, לא ייתכן שזו הייתה הסכמה אמיתית. המטפל הורשע בשתי עבירות של בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות.

כחלק מההליך הפלילי, בתחילה בית המשפט גזר על המטפל 6 חודשי מאסר ועוד 6 חודשי מאסר על-תנאי ופיצוי זעום של 10,000 שקל למתלוננת. לאחר ערעור של הפרקליטות ובשל חומרת מעשיו, נגזרו עליו עוד 4 חודשי מאסר בפועל, וכמובן נשלל ממנו הרישיון לעסוק בפסיכולוגיה קלינית לצמיתות.

כלי התקשורת בדרך-כלל ילוו סיפור כזה עד לנקודת ההרשעה שבה לכאורה נעשה צדק. אבל האם באמת נעשה צדק? האם 10,000 שקל הם פיצוי הולם? מה עם הטיפולים הרבים שהמתלוננת צריכה לעבור כדי לאסוף את השברים? הפרידה מבעלה, הפגיעה בכושר העבודה של המתלוננת?

מחקרים רבים מצביעים על הפרעות רבות שיכולות להיגרם כתוצאה מקשר הרסני בין מטפל למטופל. הספרות המדעית מצביעה על כך שבמקרים רבים, קשרים כאלה עלולים לפתח אצל המטופל הפרעות בתפקוד המיני, חרדות ודיכאון, ומגדילים את הסיכון שאותו מטופל ינסה לשלוח יד בנפשו ואף לפתח התנהגות דיסוציאטיבית. בית המשפט מכיר בפגיעות אלה  כפגיעות נזיקין לכל דבר ומאפשר בסיום ההליך הפלילי להגיש גם תביעה אזרחית שיכולה להגיע לפיצוי בהיקף של מיליונים.

אם עברייני מין יידעו כי הם חשופים גם לתביעות אזרחיות בסיום ההליך הפלילי, והם עשויים להכניס את היד עמוק לכיס, מעבר לעונש שהם עשויים לקבל בדין הפלילי - ההרתעה תהיה גדולה יותר.

אומנם אין נתונים כמה מנפגעי תקיפה מינית מגישים גם תביעה אזרחית בנוסף להליך הפלילי, אבל ברור שמדובר בנתונים נמוכים בצורה משמעותית. יכולות להיות לכך סיבות רבות ומגוונות. חלקן קשורות אולי לקושי הנפשי של המתלוננת להגיש תביעה כזו, וייתכן גם שהמתלוננות לא מכירות את הזכויות שלהן ולא יודעות עד כמה זה למעשה פשוט.

שכר-הטרחה לעורכי הדין בדיני נזיקין גלום באחוזים בפיצוי שנפסק, ולכן אין סיבה לא לקחת את עורכי הדין הטובים ביותר בתחום. אם היקף התביעות האזרחיות יגדלו נגד עברייני מין, אנחנו כחברה נרוויח צעד התרעתי נוסף וחשוב שייתן כוח וביטחון לנשים.

הכותבת היא מנהלת מחלקת נזיקין במשרד חדד-רוט

צרו איתנו קשר *5988