בחירות 2021 | טור סופ"ש

מנדלבליט צריך להשיב: מיהו הלקוח האמיתי של היועץ המשפטי לממשלה?

הסירוב של אביחי מנדלבליט להשיב לבני גנץ כיצד תיראה הממשלה הבאה, לו מפלגתו תמצא עצמה מחוץ לכנסת, אינו פגיעה בגנץ - הוא פגיעה בהליך הבחירות • הוא מונע מאזרחים רבים את הזכות הדמוקרטית לחבר בין מבנה מסוים של ממשלה, בו הם מעוניינים, לבין הפתק שבו הם מצביעים

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

בני גנץ, ראש הממשלה החליפי, פנה בשבוע שעבר לאביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, בשאלה. הוא ביקש לדעת האם יישאר ראש ממשלה חליפי, ויחזיק במחצית הממשלה, גם במקרה שלא יעבור את אחוז החסימה. במקום להשיב לו "כן" או "לא", בחר מנדלבליט להודיע לו במכתב שאין בכוונתו להשיב על השאלה הזו, בשלב זה. בהמשך, ככל שזה יהיה רלוונטי בנסיבות הפוליטיות שיווצרו, התשובה תימסר. שווה להתעכב מעט על תוכן התשובה הזו, שכן רבות מהפתולוגיות שמתקיימות כיום במוסד היועץ המשפטי לממשלה מגולמות בה.

בני גנץ / צילום: אורון בן חקון
 בני גנץ / צילום: אורון בן חקון

הפתולוגיה עוברת מוטציה

למופעי הסרבנות הפומביים בהם היועץ המשפטי לממשלה אינו מוכן לתת שירות משפטי לשרי הממשלה כמעט והתרגלנו. מקרה רדף מקרה בשנים האחרונות, והנה הצטברה לה מסה קריטית של נושאים בהם עורך דינה של הממשלה מסרב לייצג את עמדת הלקוחה שלו בבתי המשפט. השר אופיר אקוניס חווה זאת על בשרו בעתירה נגדו מצד פרופסור יעל אמיתי אשר נטען לגביה כי קראה לסרבנות גיוס; השר משה כחלון עבר זאת לא פחות מפעמיים, בעתירה נגדו כשסירב להעלות את מחיר החלב בפיקוח ובעתירה נוספת בעניין סירובו להטיל מכס על הטבק לגלגול; על השר אמיר אוחנה ממש אין צורך להכביר במילים. הרי כבר אין מקום אצלו בכרטיסיה מרוב חורים בכל פעם שהיעוץ המשפטי סירב להעניק לו שירות משפטי ולייצגו. רק לאחרונה זה קרה בעתירה נגדו בעניין רישיונות הנשק.

אלא שעד לאחרונה הטענה של היועצים המשפטיים הייתה שאין כל בעיה בכך שהם מסרבים לייצג את הממשלה, וזאת מסיבה מאוד פשוטה. שהיא לא הלקוח הבלעדי שלהם. יש להם לקוח נוסף והוא הציבור, או בשמו המוכר יותר - "האינטרס הציבורי". כשהאינטרס של הציבור אינו חופף את זה של הממשלה היועצים המשפטיים טוענים שהם מכריעים לטובת הציבור.

הרעיון הזה לפיו דרג פקידים שמעולם לא נבחרו על ידי הציבור, אינם מקיימים קשר ישיר עם הציבור ולעולם לא ישלמו במשרתם אם החלטתם תפגע בציבור, מתיימרים בכל זאת לייצג את הציבור - מעט מוזר. אבל הטענה שהם מייצגים את הציבור, באופן מוצלח יותר מזה שמייצגים אותו נציגי הציבור עצמם, לא רק מוזרה אלא מסוכנת ממש.

השימוש שהיועצים המשפטיים עושים בחובתם כלפי הלקוח המדומיין שלהם ("האינטרס הציבורי") כדי לכפור בחובתם כלפי הלקוח הממשי שלהם (הממשלה), הוא שיבוש המבנה הדמוקרטי. בדגמים המוכרים שלו הממשלה היא שאמורה לתווך את האינטרס הציבורי. זה הרי בדיוק התפקיד שלה.

ולמרות שמדובר בפתולוגיה משפטית ודמוקרטית, לפחות מדובר היה עד היום בפתולוגיה שאפשר לנהל איתה דיון. היועץ המשפטי מציג את עצמו כמי שנקרע בין שני לקוחות, ממשי ומדומיין. אבל בשם איזה לקוח בדיוק סירב היועץ המשפטי לממשלה להשיב בשבוע שעבר על שאלתו של השר גנץ?

נדמה שגם בעניין זה אנחנו עדים להתפתחות של מוטציה. כעת זה כבר לא דיבור בשם לקוח מדומיין שמכשיר את פרימת הקשר המקצועי שבין עורך דינה של הממשלה והממשלה. מעתה זה משהו אחר לחלוטין. כוח מזוקק שיצא מכלל שליטה. בשתיקתו, מנדלבליט לא פוגע רק בגנץ. הוא פוגע קודם כל בציבור.

לא שאלה תיאורטית

הרי להכרעה המשפטית בשאלה של גנץ עשויה להיות השפעה דרמטית על האופן שבו תראה הממשלה הבאה. ככל שישראל תיגרר לבחירות חמישיות, אפשרות שנראית כרגע ריאלית ביותר, מותר לציבור לדעת איך תיראה ממשלתו לטווח הזמן הבינוני. האם נתניהו יהיה מנהיג יחיד בה וסדר היום של הממשלה יחזור להישלט על ידו באופן בלעדי?

כשאדם משהה תשובה המוחזקת אצלו הוא נוהג באופן פוליטי. זו הפעלה טקטית של כוח בלתי מרוסן המצוי בידו. אלא שלעורך דין אין שום הצדקה להשהות אצלו תשובות למחר, כשהלקוח שלו צריך אותן היום. למעשה התנהלות כזו תהיה התרשלות מקצועית ופתח לתביעה עתידית נגדו. גם אם מנדלבליט רואה את עצמו משרת את הלקוח שנקרא "אזרחי ישראל" ולא את הלקוח ששמו "בני גנץ" הוא חייב לענות על השאלה של גנץ. היום. לא מחר.

הרי השאלה הזו אינה "תיאורטית", כפי שהגדיר אותה בטעות מנדלבליט. היא מכוונת כבר היום את ההתנהגות של האזרחים. ובעניין מאוד בסיסי. אופן ההצבעה שלהם. להערכתי יש אלפים רבים שישקלו להצביע לגנץ אם ידעו שרק אם יעבור את אחוז החסימה ימשיך להחזיק בשליטה על מחצית הממשלה וסדר יומה. מהם, ולא מגנץ, מונע מנדלבליט את המידע החשוב כל כך להכרעתם הדמוקרטית בקלפי. כנגדם יש גם רבים שלא יצביעו לגנץ אם ידעו שבכל מקרה תישמר הפריטטיות, ואין כל צורך לתמוך שוב במי שאיכזב אותם כל כך הרבה פעמים בעבר. מדוע מנדלבליט מונע מהם את המידע החשוב הזה?

הפארסה נמשכת

בישראל, הפוליטי נסוג מפני המשפטי. התהליך הזה מתקיים מזה שנים, אבל במערכות הבחירות האחרונות מתגלה שהעניין הזה קיבל תפנית חדה ומסוכנת. הוא כבר לא מתייחס להגבלת הכוח השלטוני באמצעות המשפט המנהלי או החוקתי. כעת גם כוחם הפוליטי של האזרחים, הגוף הגדול שבעבר כונה - "הריבון", עובר סירוס. הם יוצאים אל הקלפיות, ביום הבחירות, אך בלבם ספק. הם כבר לא משוכנעים, כבעבר, מה תהיה המשמעות המשפטית שתוענק לבחירתם הפוליטית.

כמעט שכחנו מה קרה במועדי הבחירות הקודמים, אבל בית המשפט העליון לא היה מוכן להכריע לפני הבחירות האם נתניהו יוכל לכהן כאן כראש ממשלה במקרה (המסתבר ביותר) שיצליח להרכיב ממשלה. העתירה נגדו, שטענה שהלכת דרעי-פנחסי (החובה על נאשם להתפטר מתפקידו בממשלה) חלה גם על ראש ממשלה הוגשה לפני הבחירות, אך בית המשפט התעקש להכריע בה רק אחריהן.

למעלה ממיליון אזרחים שהצביעו "ליכוד" לא ידעו האם הם בוחרים במפלגה שהעומד בראשה יהיה בוודאות המועמד שלה לראשות הממשלה, אם לאו. אני כלל לא בטוח שאותם מצביעים היו משלשלים "מחל" לקלפי לו ידעו שבכך הם שולחים את ישראל כץ, או יולי אדלשטיין לראשות הממשלה מטעם הליכוד.

כעת הפארסה ממשיכה. זה אפילו לא בית המשפט. זה היועץ המשפטי לממשלה שמסרב לגלות לאזרחים מראש מה הסטטוס המשפטי של בחירתם הפוליטית. בשתיקתו הוא אינו מאפשר להם לקבל החלטה מושכלת ביום הבחירות: האם כדאי להם לוודא שבני גנץ עובר את אחוז החסימה, או שאולי חשוב להבטיח שהוא לא יעבור אותו. הוא מונע מהם את האפשרות לחבר בין מבנה מסוים של הממשלה, בו הם מעוניינים, לבין הפתק שאותו יטילו בקלפי. בהמשך הוא יפענח עבורם את מה שעשו מאחורי הפרגוד.

ההצדקה היחידה שיכולה לעמוד למנדבליט בעניין שתיקתו הטקטית היא החשש שעמדתו המשפטית תשפיע על התוצאות הפוליטיות של הבחירות, אלא שזו בדיוק הנקודה. בדיוק בגלל שהיא משפיעה על תוצאות הבחירות היא חייבת להימסר מראש. היא משפיעה על תוצאות הבחירות ובגלל זה היא לא יכול להישאר אצל מנדלבליט בתיקייה במשרד. היא חייבת להימסר למצביעים. זו הזכות הדמוקרטית הכי בסיסית שלהם. אלא אם כן גם הם כבר לא הלקוח, אבל אז אנחנו חייבים להבין - מי כן?

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

צרו איתנו קשר *5988