מבקר המדינה: צמצום הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית עדיין רחוק מלהפוך למציאות

רק כאחוז אחד מהמבוגרים בגיל העבודה (18-64) שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה או מזערית השתתפו ב-2019 בתוכנית ממשלתית כלשהי להקניית אוריינות דיגיטלית. הדבר בולט בעיקר בקרב החברה הערבית והחברה החרדית, ששיעור האוריינות הדיגיטלית בהן נמוך. כך עולה מדוח המבקר בנושא הקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים.

אוריינות דיגיטלית מוגדרת כמכלול היכולות, המיומנויות והידע הנדרשים להתנהלות בסביבה הדיגיטלית, וכאחד מהכישורים הנחוצים והחיוניים ביותר במאה ה-21. בעידן של מהפכה טכנולוגית ייחודית ומהירה צפוי יתרון מהותי לעובדים שיודעים לעבוד בסביבה הדיגיטלית. מבקר המדינה בדק את פעולות רשויות המדינה להגברת האוריינות הדיגיטלית בקרב ילדים ונוער, ובקרב מבוגרים בגיל העבודה.

בחברה הערבית היו ב-2019 כ-1.029 מיליון בני אדם בגיל העבודה בעלי רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה או מזערית, אך רק כ-13,700 איש השתתפו בתוכניות ממשלתיות (עם ליווי והדרכה) להקניית אוריינות דיגיטלית (כ-1.3%).

בחברה החרדית היו כ-360 אלף איש ברמת אוריינות נמוכה או מזערית, וכ-13,100 איש השתתפו בתוכניות (כ-3.6%). השתתפות מועטה של אוכלוסיות המאופיינות ברמת אוריינות נמוכה, ולרוב גם מעוטות אמצעים, מעלה חשש שהן יתקשו לצמצם בעצמן את הפער הדיגיטלי, לשפר את מצבן הכלכלי ולהשתלב בעבודה יציבה.

בביקורת נמצא כי למשרד החינוך אין מידע על רמת המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים, וכי בשנים 2017-2014 רק לכמחצית מתלמידי החינוך היסודי ול-23%-30% מתלמידי החינוך העל-יסודי הוקנתה אוריינות אינטרנט. בשנים האחרונות עמד שיעור המשתמשים במחשב לצורכי למידה והיבחנות על כ-50%.

שיעור ניכר מתלמידי ישראל, ובפרט בחברה החרדית ובחברה הערבית, אינם רוכשים במסגרת הלימודים מיומנויות דיגיטליות החיוניות להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המשתנה. כך, למשל, שיעור דוברי הערבית שעושים שימוש במחשב לצורכי למידה יורד מכיתה ז' ונעשה נמוך משיעור דוברי העברית - בכיתות י'-י"א הפער מגיע לכדי 21% בנוגע לחיפוש מידע באינטרנט, ול-13% בנוגע לעיבוד מידע ולהצגתו במחשב. בבתי הספר של החינוך החרדי שיעור הכיתות המתוקשבות הוא רק כ-2%.

גם רמת המיומנות הדיגיטליות של המורים אינה מיטבית: רק 52% מהמורים שהשתתפו במחקר טאליס 2018 העידו שהם בעלי תחושת מסוגלות לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, לעומת 67% בממוצע ה-OECD.

המלצות המבקר הן להפוך את האוריינות הדיגיטלית ליעד בכל מערכות הלמידה וההכשרה לאורך החיים, ולשים דגש על הקניית המיומנויות הדיגיטליות על שלל רובדיהן כבר לילדים ולנוער - במיוחד במציאות של למידה מרחוק. כמו כן, יש לאפשר למבוגרים שאינם שולטים בהן היטב לרכוש אותן בבגרותם, ולקדם את האוריינות הדיגיטלית במיוחד בקרב מקבלי קצבת אבטלה.

ממשרד החינוך נמסר: "דוח המבקר מתייחס לשנים 2015 - מאי 2020. המשרד משלים בימים אלה פערים טכנולוגיים שנפערו לאורך עשור ואף יותר מזה. לאור זאת, הוא גיבש תכנית לאומית רחבת היקף, "הכיתה הדיגיטלית", וגייס לטובתה סכום חסר תקדים בהיקף של 1.2 מיליארד שקל.

"במסגרת תקציב זה נרכשו 150,000 מחשבים ניידים, שחולקו לכלל התלמידים שידם אינה משגת, יחד עם חבילת תקשורת. בנוסף, נרכשו כ- 65,000 טלפונים כשרים לתלמידי החברה החרדית. לצד זה, המשרד שדרג את התשתיות הטכנולוגיות ב-4,600 מוסדות חינוך יחד עם האפשרות שמנהלי מוסדות החינוך ירכשו תוכן דיגיטלי. כמו כן, ניתנה הכשרה לכ- 200,000 עובדי הוראה בתחום הלמידה מרחוק, והורחב משמעותית מאגר התוכן הדיגיטלי בתוכן עשיר ומגוון.

"לצד תשתית ענפה זו שמניח המשרד הוא מקדם תכנית אסטרטגית שממקדת את העבודה בבתי הספר בטיפוח של מיומנויות המאה ה-21', הכוללות בין היתר אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע וכן אוריינות לשונית, מתמטית ומדעית. בנוסף, הוא פועל לקדם חשיבה ביקורתית ויצירתית.

"הטכנולוגיות החדשניות לצד קידום התכנית האסטרטגית לטיפוח מיומנויות המאה ה- 21 יניחו תשתיות איתנות להכשרתם והשתלבותם של בוגרי מערכת החינוך בשוק העבודה המשתנה".