הפרדה מגדרית באקדמיה: הדרת נשים או שמא מתכון להצלחה?

למרות צמידות הימים בין יום האישה ליום המדע, נראה שהפערים בין השניים עדיין קיימים - נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה מעידים על הפערים הגדולים שעוד קיימים בהשתלבות נשים במקצועות המדעים

סטודנטית / צילום: Shutterstock
סטודנטית / צילום: Shutterstock

כמדי שנה, גם השנה יפרידו 6 ימים בלבד בין יום האישה הבינלאומי שצוין השבוע, לבין יום המדע הבינלאומי שיצוין ברחבי העולם ביום ראשון הקרוב. אך נראה כי למרות הצמידות על לוח השנה, במציאות בה אנו חיים עוד רחוקה הדרך ליום בו נוכל להכריז כי גושרו הפערים הקיימים בתחום, והמדע כבר אינו תחום גברי בעיקרו.

אכן, בכותרות ושערי העיתונים ביום שני האחרון, בלטו סיפורי הצלחתן של נשים מובילות, מוכשרות, פורצות דרך בכל תחומי החיים, לרבות בתחומי המדע והטכנולוגיה. אולם דווקא הנתונים אשר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה מעידים על הפערים הגדולים שעוד קיימים בהשתלבות נשים במקצועות אלה. על-פי הנתונים, התחומים בהם אחוזי הנשים בקרב הסטודנטים הם הנמוכים ביותר, הם במדעים הפיזיקליים (38.3%), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (32.5%), הנדסה ואדריכלות (32.3%).

על-מנת להבין את גודל הפער, חשוב להבין את נתוני הרקע בכל הקשור להישגיהן של נשים. על-פי נתוני הלמ"ס, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב נשים גבוה משמעותית מהשיעור בקרב גברים (71.1% לעומת 60.2% בהתאמה), וכך גם שיעור העומדים בדרישות הסף מבין המועמדים הפוטנציאלים ללימודים גבוהים היה גבוה יותר בקרב הנשים מאשר בגברים (61.1% לעומת 51.2% בהתאמה). על כך יש להוסיף את העובדה, שנשים הן רוב ברור מבין כלל הסטודנטים בישראל, עם שיעור של 59.1% בשנת הלימודים תש"פ.

לאור נתונים אלה, שמוכיחים ללא ספק כי היעדר כישורים או יכולות אינו השורש לבעיה, אין אלא להיות מאוכזבים מכך שנשים נותרות עדיין הרחק מאחור בכל הקשור לתחום המדע. האכזבה אף גוברת בקרב אלה מאיתנו, אשר עדים מזה שנים רבות להישגיהן יוצאי הדופן של נשים בתחום. למעלה מ-50% מהסטודנטים שלנו במרכז האקדמי לב במקצועות המדעים המדויקים, ההנדסה והטכנולוגיה, לא בלבד שהן נשים, אלא אף רבות מהן חרדיות. אולם כאמור, לצערי הרב, המספרים בשטח בבחינה ארצית רחוקים מכך, ונשים ממשיכות לפנות בעיקר ללימודי מקצועות עזר רפואיים, מקצועות טיפוליים והוראה.

מציאות זו אינה רק מנת חלקנו כאן בישראל, אלא חלק מבעיה עולמית שמדינות רבות מתמודדות עימה תוך השקעת מאמצים רבים לצמצום הפערים.

לאחר שבשנים החולפות נשמעו לא מעט ביקורות לגבי מסגרות לימוד אקדמיות נפרדות לגברים ונשים, בעיקר בהקשר של הדרת נשים, נראה כי ישנו היבט אשר לא ניתנה עליו מספיק הדעת - היתרונות שהלימוד הנפרד מעניק דווקא לקידום נשים.

נראה כי לאור העובדה שמדובר במסגרות אקדמיות המיועדות לדתיים ולחרדים, רבים מיד נזעקים למשמע ההפרדה, תוך התעלמות מכך שמחקרים מוכיחים כי בכיתות בהן נשים לומדות בנפרד, הן מרגישות חופשיות יותר לשאול שאלות, ישנה אווירה תומכת יותר בתוך קבוצת השוות, וכתוצאה מכך הן מצליחות יותר בלימודיהן.

קשה לתאר את תחושת העוצמה שחשים באוויר, כאשר נכנסים לאחת מכיתות הלימוד לתארי ההנדסה בקמפוסים שלנו לנשים, שם נתקלים בתמונה יוצאת הדופן של מאות נשים יצירתיות ומוכשרות, אשר מוכיחות מדי שנה ושנה כי תקרת הזכוכית בתחום כלל לא מרתיעה אותן, וכי אפשר גם אחרת.

בעוד בארץ לימודים נפרדים נהוגים במוסדות דתיים או חרדים בלבד, נראה כי גם במגזר החילוני מתחילים לגלות את היתרונות והפוטנציאל הטמון בצורת לימוד זו, כפי שניתן לראות בבית הספר ענבר בירושלים, שהוא בית ספר המשתייך לחינוך הממלכתי אולם מיועד לבנות בלבד.

לא נותר אלא לקוות שנראה עוד ועוד מסגרות מסוג זה, שיאפשרו את העצמתן של הנשים ואת התפתחותן המקצועית בכל תחומי הדעת, ואשר בעוד מספר שנים ייצרו מציאות בה בין יום האישה ליום המדע לא תהיה פעורה עוד תהום.

הכותבת היא ראש החוג לפיזיקה-מתמטיקה במרכז האקדמי לב