לעתים קרובות הטיפוס להייטק מתברר כנסיגת קריירה

ההסתברות להסבה להייטק קלושה, וגם מי שיצליח - סיכוי לא מבוטל שייתקע או שלא ישרוד בתעשייה

עובדי הייטק / צילום: איל יצהר, גלובס
עובדי הייטק / צילום: איל יצהר, גלובס

הרבה מאד אנשים חולמים לעבוד בהייטק, בעיקר מטעמי שכר. הכמיהה למגזר הנוצץ הזה היא קרקע פורייה לכל מיני אינטרסנטים שמבטיחים חלומות וקורסי הסבה מזורזים, ובראשם המדינה שזורקת הון עתק על הסבות להייטק.

רק שהפטנט הזה לא עובד, ולמי שיש ספק, שיקרא את דוח מבקר המדינה בנושא הגדלת מספר העובדים בהייטק שהתפרסם השבוע, בו נכתב מה שיודע כל איש גיוס זוטר - ש"עיקר המחסור הוא בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי החומרה והתוכנה". הדוח מדגיש כי גם בוגרי מכללות במקצועות ההייטק מתקשים להשתלב בתפקידי הליבה בתעשייה, כאשר רק 22% מהג'וניורים בוגרי מכללות משתלבים בתפקידי מחקר ופיתוח בהייטק, אז בוגרי קורסים מזורזים יצליחו?

נתקעים כקופי קוד

דוגמה קטנה להמחשה: מהנדס סביבה שהחליט לעשות הסבה לפיתוח תוכנה, התקבל לבוטקאמפ ונמנה עם מצטייניו שהתמזל מזלם למצוא עבודה כמתכנתים, ועוד בחברת הייטק. אבל למרות היותו בוגר טכניון, בהיעדר רקע ועומק אקדמי מתאימים, הוא לא התרומם מקצועית, הגם שהושקעו בו משאבי הדרכה והכשרה רבים, ולבסוף הוא פוטר. המהנדס לא הצליח למצוא תפקיד חלופי בהייטק, ובלית-ברירה עבר לתכנת בחברת ביטוח, שוב כעובד קבלן, אך גם שם לא שרד, ואחרי עוד כשנתיים של עבודה משמימה החליט לפרוש מפיתוח תוכנה.

הדוגמה הזאת מייצגת את גורלם של חלק ניכר מבוגרי הבוטקאמפים שהצליחו למצוא עבודה, ולראיה - מתוך 1,500 הבוגרים בהם מתהדר אחד מגופי ההכשרה המובילים בארץ, רק כ-400 מופיעים בלינקדאין, מהם רבים משמשים כעובדי קבלן בתפקידי פיתוח נחותים בבנקים, חברות ביטוח וגופים ממשלתיים, חלק לא מבוטל מהם פוטרו ומחפשים עבודה. והיכן כל שאר 1,100 הבוגרים? רובם הגדול כלל לא הצליחו למצוא עבודה כמתכנתים, ומקרב אלה שכן הצליחו, רבים נטשו אחרי שגילו כי אינם בנויים לשבת כל היום מול מחשב ולקודד, ועוד כ"קופי קוד" (Code Monkeys)

ומה עם מקצועות שאינם טכנולוגיים? ראשית מדובר בכ-25% מהתפקידים בלבד, שבחלק לא מבוטל מהם נדרש רקע טכנולוגי עשיר, למשל במכירות (מי שמכר בהצלחה במבה, לא יכול למכור מוצרים טכנולוגיים מורכבים; גם לא מי שמכר מוצרים פיננסים). מעבר לכך, השוק מוצף בבעלי מקצוע עם ניסיון רב בהייטק, אז למה לגייס חסרי ניסיון בתעשייה, מה גם שנדרש ניסיון רב בעבודה בשווקים בינלאומיים ואנגלית ברמה מאד גבוהה, מיומנויות לא מאד נפוצות מחוץ להייטק.

ממנהלת עם קביעות לעובדת קבלן

אך לעתים יש שבכל זאת מצליחים לטפס להייטק, רק שבמקרים רבים מדובר במהלך שעלול להוביל את הקריירה שלהם למבוי סתום. מדוע? כי לרוב המעבר הוא לחברות רעועות ולא איכותיות שמהן כמעט בלתי אפשרי להתקדם לארגונים/תפקידים איכותיים בהייטק, כאשר מרבית התפקידים הם אדמיניסטרטיביים באופיים, וללא כל אופק קידום מקצועי או ניהולי.

למשל, מנהלת מנוסה מהמגזר הציבורי שהחליטה לעבור להייטק בכל מחיר, ואחרי חיפושים של למעלה משנה התפשרה על תפקיד Customer Success בחברת סמי-הייטק קטנה. התכנון היה קדנציה של שנה-שנתיים שתפתח דלת לחברות הייטק אמיתיות שם תוכל להתפתח ולשוב לתפקיד ניהולי, אך המהלך הסתבר כטעות כפולה ומכופלת. התפקיד היה קטן ומשעמם, נסיגה של שנים אחורה מבחינת עניין ואתגר, לתפקיד אדמיניסטרטיבי נטו בסביבה ארגונית מאתגרת.

שנית, התפקיד והחברה התבררו כחסרי כל ערך כמקפצה לחברת הייטק איכותית, והיא לא הגיעה לאף ראיון עבודה. אחרי כשנתיים של סבל היא גנזה את חלום ההייטק, כשהיא מאבדת 3 שנים קריטיות לבניין הקריירה, בנוסף לתנאים מפליגים, קביעות ויציבות תעסוקתית עליהם ויתרה במעבר להייטק, וכעת היא מועסקת כעובדת קבלן בארגון גדול.

אל תתמקדו בתפקיד הכניסה

שתי הדוגמאות הללו מייצגות לא מעט אנשים מוכשרים ומשכילים שהסתנוורו מההייטק ומהכסף הגדול, עזבו פוטנציאל לקריירה איכותית, מעניינת ומתגמלת מחוצה לו, אך לסוף נתקעו בתפקידים קטנים למידותיהם עם שכר בהתאם, או נטשו את ההייטק, מחבלים קשות בערך המותג ומתקשים למצוא עבודה ראויה.

לכן, לפני שאתם מתפתים להייטק, בדקו ביסודיות את המסלול המצפה לכם שם בטווח הארוך. אל תתמקדו רק בתפקיד הכניסה אלא בשניים-שלושה התפקידים הבאים אחריו, תוך הבנת כל החסמים האובייקטיביים שהתעשייה הזו מציבה גם בדרכם של המוכשרים ביותר. וזכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה! 

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה