מה קבע בית הדין הרבני כשגילה כי הבעל בגד באשתו עם גבר?

אישה ביקשה להתגרש ולקבל את דמי הכתובה ארבע שנים לאחר שגילתה כי לבעלה יש "נטיות מיניות מגוונות" • מה הייתה עמדת בית הדין הרבני, ואילו שיקולים נלקחו בחשבון?

גירושים / צילום: שאטרסטוק
גירושים / צילום: שאטרסטוק

פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הרבני בפתח תקווה מגולל את סיפורה של אישה, אשר לאחר חמש שנות נישואים ושני ילדים, גילתה במכשיר הנייד של בעלה תמונות ותכתובות בעלות אופי מיני עם אישה אחרת.

במבט מעמיק יותר הבינה האישה כי אין מדובר באישה אלא בטרנסג'נדר (אשר בלשונו של בית הדין הרבני מכונה עדיין "קוקסינל"), והבעל אכן הודה ולא הסתיר מבית הדין הרבני כי נטיותיו המיניות מגוונות (אם כי בלשונו של בית הדין הרבני הן עדיין מכונות "סטיות מיניות").

על אף דברים אלה, האישה המשיכה בחייה עם הבעל למשך ארבע שנים נוספות, אז פרץ בניהם משבר חמור שהוביל לגירושים, על רקע בעיות אחרות. האישה תבעה לא רק גט אלא גם את דמי הכתובה בסך של 360 אלף שקל, כפיצוי על עוגמת-הנפש הנובעת מנטיותיו המיניות של הבעל ומשיכתו לגברים, והופתעה לגלות כי על אף שבית הדין הרבני נותר מעט מאחור מבחינת השימוש בשפה, הוא לא מזועזע מספיק מהנטיות עצמן. 

ההבדל בין הפנטזיה למציאות - גרסת בית הדין הרבני

ראשית, בית הדין הרבני מבחין בין משיכה מינית לבין מימושה. הבעל טען כי הוא אומנם נמשך לגברים ולטרנסג'נדרים, אך הסתפק בצפייה בפורנו ובהתכתבות לכל היותר, ולא קיים משכב זכר לאורך חיי הנישואים. 

בעוד שהשקפתו של בית הדין הרבני בוודאי אינה מעודדת גיוון של הנטיות המיניות, היא אינה דנה אותם בחומרה יתרה, כל עוד הן נותרות בגדר פנטזיות בלבד. בגידה של הבעל באישה - בין אם היא מתבצעת עם אישה אחרת ובין עם גבר אחר - עשויה להגדיר את הבעל כ"רועה זונות" ולגרור אחריה לא רק חיוב במתן הגט אלא גם בכתובה, אולם אין כך הדבר אם הבעל לא בגד באישה באופן פיזי.

גם אם הבעל קיים יחסים הומוסקסואליים במהלך חיי הנישואים, בית הדין הרבני בוחן מה הייתה השפעתם על חייו עם האישה, שכן הנטייה המינית יכולה להשליך על הפחתת יחסי האישות, בשל היעדר משיכה ואי-רצון של הבעל או אי-רצון של האישה, לרבות מחשש להדבקות במחלות מין.

במקרה זה, עד לפרוץ המשבר בין בני הזוג, האישה לא התלוננה על יחסים בלתי מספקים או בלתי תקינים עם הבעל, ואף לא הצביעה על נטיותיו המיניות כגורם שהביא לגירושים, אלא על שינוי באישיותו של הבעל וחוסר שליטה בכעסים. בית הדין הסיק מכך כי גם אם נטיותיו המיניות של הבעל לא הביאו אושר גדול לאישה, הם לא היוו את אבן-הנגף בנישואים.

גם העובדה שהיה פער שנים גדול בין חשיפת נטיותיו המיניות של הבעל לבין הגירושים, עמדה נגד טענותיה של האישה. כאשר בן זוג מגלה "מום" שהוא לא ידע עליו לפני הנישואים, ושיש להניח כי היה מונע ממנו להינשא לבן הזוג מלכתחילה, הוא יכול בהחלט לדרוש להתגרש ואולי גם לקבל פיצוי. אולם אם בן הזוג מחליט להבליג, וממשיך את חיי הנישואים לאורך שנים נוספות, בית הדין רואה בו כמי ש"סבר וקיבל" את הבעיה ככזו שניתן לחיות עימה.

במקרה זה הובא בפני בית הדין הרבני דוח של מומחה, אשר מינה בית המשפט לענייני משפחה בנושא המשמורת, במסגרתו צוטטו דברי האישה, לפיהם הבעל "צפה בפורנו, אולם זה לא הפריע לי. היה לו פטיש לכפות רגליים, וזה לא הפריע. הוא התעניין בקוקסינלים".

מסקנתו של בית הדין הרבני הייתה שעל אף שהבעל הודה בנטיות מיניות חריגות, הן לא מומשו, ומאחר שהאישה ידעה עליהן ואף השלימה עימן לאורך תקופה ארוכה, היא אינה זכאית לכתובה כפיצוי על הגירושים. 

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה 

צרו איתנו קשר *5988