מושבים | דעה

הזנחת המושבים פוגעת בחוסן הלאומי של ישראל

יש בישראל למעלה מ-250 מושבים, בהם מתגוררים כ-150 אלף בוחרים פוטנציאליים שראויים להתייחסות שעד כה לא התקבלה מאף אחת מהמפלגות

חממות במושב / צילום: shutterstock
חממות במושב / צילום: shutterstock

כשבוע לפני הבחירות, נראה שהאישי ניצח את המהותי וכשהוויכוח הוא על כן ביבי או לא ביבי, הרבה נושאים חשובים נשארים בצד, ללא התייחסות אמיתית של מרבית המפלגות.

אחד מאותם נושאים הוא מעמדה של ההתיישבות הכפרית. אם היינו צריכים תזכורת לחשיבותה של החקלאות ושל השמירה על עצמאותה התזונתית והחקלאית של ישראל, קיבלנו אותה בתקופת הקורונה.

אסור לנו שבכל הקשור לצורכי הקיום הבסיסיים שלנו נסמוך על יבוא ממדינות רחוקות, יבוא אשר תלוי לא רק בפוליטיקה שגם היא עלולה להיות שברירית, אלא גם באקלים ובמגיפות.

כדי לעשות זאת, צריך לשמור על מגזר חקלאי חזק, ולאפשר לו זכות קיום כלכלית, אם באמצעות חיזוק החקלאות ואם באמצעות ענפים אחרים שיאפשרו לו הכנסות חלופיות, דוגמת דיור להשכרה, מיזמי תיירות שונים ועסקים קטנים מסוגים שונים.

עלויות היוון, חיזוק התשתיות היישוביות, שימושים חורגים, הינם רק חלק מהבעיות עימן מתמודדת ההתיישבות הכפרית ובמיוחד המושבים. תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה הידוע בכינויו "חוק קמיניץ", הפך עשרות אלפי מושבניקים לעבריינים בעל כורחם, תוך שהוא משיט עליהם קנסות עתק, שנראים יותר כהתעללות מאשר אכיפה. לפני מספר חודשים הוחלט על הקפאת האכיפה של התיקון ביחס לבנייה קיימת, אבל הפתרון לבעיה צריך להיות מלא, לא באמצעות דחיות חלקיות.

חשיבה נכונה שעניינה קידום האינטרסים של המדינה ולא רדיפת בעלי הנחלות, הייתה יכולה לייצר כ-30 אלף יחידות דיור חדשות במושבים, במקביל לפיתוח מיזמים תיירותיים ועסקים קטנים שונים בנחלות. פיתוח שכזה היה נותן מענה כפול, הן למצוקה הכלכלית של רבים מהחקלאים והן לצורך המתמשך של המדינה ביחידות דיור.

הדרך הנכונה לקדם את פיתוח המגזר הכפרי היא באמצעות עירוב שימושים - חקלאות לצד תיירות, השכרת דירות לצד עסקים קטנים - לייצר מכלול שיהיה רווחי וייצר ביטחון כלכלי למגזר שחשוב כל כך לעוצמתה וביטחונה של מדינת ישראל.

הגיע הזמן שנשמע משהו בנושא מהמפלגות השונות. שבמקום לסחרר את ראשנו עם רק ביבי או רק לא ביבי, יואילו המפלגות להתייחס קצת יותר לבעיות של האזרחים ובהקשר הזה של החקלאים. של אנשים שלקחו חלק בבניית הארץ ועוצמתה שמושתתת גם על החקלאות ועכשיו מוצאים את עצמם נאלצים להתמודד עם חקיקה שבמקום לסייע להם, מבקשת להכניס את ידה של המדינה עמוק לכיסם ולפגוע ביציבותם ואיתנותם הכלכלית.

מי שנהנים לראות איך החקלאים הופכים לשעירים לעזאזל, יהיו פחות מרוצים כשיגלו שללא עצמאות תזונתית וחקלאית, מדינת ישראל תהיה פחות חזקה גם במובנים רבים נוספים. מדינה שלא יכולה להבטיח לאזרחיה מזון, גם בעתות חירום, תהיה תמיד סחיטה וחלשה יותר.

יש בישראל למעלה מ-250 מושבים, בהם מתגוררים כ-150 אלף בוחרים פוטנציאליים שראויים להתייחסות שעד כה לא התקבלה מאף אחת מהמפלגות. ראויים למפלגות שיציגו תוכנית כלכלית וחברתית הוליסטית עם לוחות זמנים לפתרון בעיותיהם ולקידום החקלאות וההתיישבות הכפרית.

תוכנית שתביא עימה חשיבה מחודשת ביחס לתפקידה של ההתיישבות הכפרית, תקדם צדק חברתי וחלוקתי ותתייחס לבעיותיה של אוכלוסייה שהיא חלק בלתי נפרד מסיפורה של המדינה עד עכשיו, אך חשובה ביותר גם לעתידה.

הכותב הוא סגן ראש המועצה האזורית מטה יהודה