בזן | פרשנות

בבזן מסתכלים למשבר האקלים בעיניים ומבינים: השלכותיו האפשריות מסכנות את קופת החברה

בדוח הכספי שפרסמה החברה המייצרת תזקיקי נפט, יש התייחסות לסיכונים האקלימיים המעיבים על יכולתה העתידית לפעול, ומאיימים על שורת הרווח שלה • בזן מסתכלת למציאות בעיניים אך לא מקשרת בין שינויי האקלים למוצרים שהיא מייצרת: דלקים פוסיליים המדרבנים את משבר האקלים

בתי זיקוק חיפה  / צילום: יח"צ
בתי זיקוק חיפה / צילום: יח"צ

לפני מספר ימים, התפרסם הדוח הכספי התקופתי של חברת בזן , העוסקת בתזקיקי נפט ופטרוכימיה, והאמונה בין היתר על יצור פוליפרופילן והפוליאתילן - חומרי גלם המשמשים את תעשיית הפלסטיק. הדוח מתפרסם בתקופה לא פשוטה עבור תעשיית הדלקים הפוסיליים ברחבי העולם; משבר הקורונה הכה בשוק הדלקים, כאשר הביקושים ירדו בהתאם לקצב הסגרים מקצה אחד של העולם למשנהו.

בסמוך לפרסום הדוח, סוכנות הדירוג S&P מעלות קבעה כי למרות ניצני ההתאוששות בתחילת 2021, מגפת הקורונה הובילה לצמצום מרווחי הזיקוק אשר הכביד על תוצאותיה הכספיות של בזן בשל ירידה בביקושים לבנזין, סולר ודלק סילוני.

הסוכנות אשררה דירוג '-ilA' לחברה, והוסיפה כי "תחזית הדירוג השלילית משקפת את הערכתנו כי על אף יתרות המזומן הגדולות של החברה ומיצובה העסקי בישראל, עדיין קיימת אי ודאות לגבי קצב חזרתה לשגרת טרום קורונה, ואם מרווחי הזיקוק והביקוש לדלקי תחבורה לא ישתפרו ב-2021, יחסיה הפיננסיים של החברה עלולים להיפגע עד כדי הורדת דירוג נוספת".

אך בין הדיווחים הכספיים בדוח החברה, היו שזורות שורות רבות המתייחסות לסיכונים האקלימיים המעיבים על יכולתה העתידית של החברה לפעול, ומאיימים על שורת הרווח שלה בעידן שבו משבר האקלים צפוי להחמיר משנה לשנה, ולהשפיע באופן ניכר גם על הסביבה העסקית.

בבזן, המייצרת תזקיקי נפט - דלקים הנקשרים באופן ישיר להצטברות גזי חממה באטמוספרה ולהשפעה על החמרה של אירועי קיצון אקלימיים, מדברים בהרחבה על הקשר הישיר שבין שינויי האקלים ושורת הרווח, אך באופן המנותק מתהליכי הייצור וממוצרי החברה.

יחד עם זאת, ההבנה ששינויי האקלים מהווים סיכון כלכלי, איננה נפוצה בשדרה העסקית, כאשר חברות רבות ממשיכות להתעלם באופן מוחלט בדוחותיהן הכספיים מהפיל הגדול שבחדר, ועוצמות עיניים בפני סיכונים המציבים אותן ואת המשקיעים שלהן בסיכון כספי.

בבזן, עם זאת, כמעט ומישירים מבט אל המציאות. כך למשל, כותבים בדוח החברה: "שינוי אקלים משפיעים על הסביבה שבה פועלת החברה, לדוגמה, שינויים בדפוסי מזג האוויר עשויים לגרום למחסור במים, לשינויים במפלס ובטמפרטורת מי הים ולעלייה בתדירות וסבירות תנאי מזג אוויר קיצוניים, דוגמת שיטפונות" .

בחברה מוסיפים ומספרים כי "מקרה של אסון טבע, לרבות שיטפונות ו/או רעידת אדמה, עלול לגרום לפגיעה פיזית באדם וברכוש של הקבוצה או של צדדים שלישיים, לפגיעה בסביבה, להשבתת המתקן שנפגע ולהשבתת מתקני הייצור אחרים הפועלים בשילוב או בסמיכות עם המתקן שנפגע כתוצאה מן האירוע.

"עלייה בתדירות אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם והשפעות אקלימיות נוספות, עשויות להשפיע גם על זמינות משאבי טבע, יכולת ועלות שינועם, אשר יכול ויובילו לפגיעה בכושר הייצור של הקבוצה וישפיעו לרעה על פעילותה העסקית ורווחיותה".

בבזן מסבירים שאסון טבע עלול לגרום להפסקה של כלל פעילות מתקני הקבוצה בישראל, "תוך התמודדות עם קשיי המשכיות עסקית". החברה, מחד, מבוטחת בגין הסיכונים הללו, אך מדגישה: "ייתכן שהפיצוי שישולם ע"י המבטחים על פי הפוליסות, לא יכסה ו/או לא יכסה במלואם את הנזקים אשר ייגרמו לקבוצה עקב אסון טבע כאמור".

לצד סיכונים אקלימיים העלולים להתבטא בנזקים כספיים משמעותיים מאוד עבור החברה, עומדת פעילות החברה עצמה. מדובר במפעל פטרוכימי, שפעילותו מתקיימת תחת היתרים ומגבלות של המשרד להגנת הסביבה, וזאת בשל פליטות מזהמים מסוכנים לאוויר כחלק מפעילות החברה.

כדי שתפעל החברה בתנאים מחמירים ופגיעתה בסביבה ובבריאות האדם תמוזער, ישנו צורך בתקינה סביבתית מחמירה מאוד. לשם כך, בין היתר, נחקק חוק אוויר נקי, ומתבצעות בדיקות ודרישות תקופתיות של המשרד להגנת הסביבה במפעלים.

סביבה ובריאות: "החמרה רציפה בדרישות איכות הסביבה"

אך למרות החששות מפני הסיכונים האקלימיים, מה מספרים בדוח של בזן על סביבה ובריאות? לפי החברה, במהלך השנים וביתר שאת בשנים האחרונות "חלה החמרה רציפה בדרישות איכות הסביבה, לרבות באמצעות חקיקה סביבתית חדשה, בפרשנות הניתנת לדינים בתחום זה ובאכיפת תקני איכות סביבה והוראות אחרות החלות על חברות בתחומי פעילותה של הקבוצה ובאופן מיוחד על חברות שמפעליהן ממוקמים במפרץ חיפה. החמרה נוספת ברגולציה ו/או בפרשנות ו/או באכיפה כאמור, עלולה לגרום לחברה להוצאות ולהשקעות בהיקפים גדולים, ואף לפגוע בפעילותה הרציפה ובתוצאות פעילותה של הקבוצה".

גם מס פחמן, הנדון ונחקק בפועל במדינות ברחבי העולם, עשוי לפגוע ברווחיות החברה. מס הפחמן הוא אגרה אותה מטילה הממשלה, אשר קובעת מחיר לפליטות פחמן דו חמצני במטרה לגרום לעלייה במחירי תשומות ומוצרים עתירי פחמן.

ככל שהמס גבוה יותר כך הוא מהווה תמריץ משמעותי יותר להפחתת פליטות. מס הפחמן יכול להיות מוטל על כלל הסקטורים - עתירי אנרגיה ולא עתירי אנרגיה - ויכול לחול על כלל גזי החממה ולא רק על פחמן דו חמצני .

בישראל, משוחחים הרגולטורים על הנושא, אך משרד האוצר נכון לעת הזו מביע התנגדות פעילה לקביעת מנגנונים של מיסי פחמן. אך פעילותה של בזן, המייצאת חלק גדול מתוצריה, לא מושפעת רק מהרגולטור הישראלי - אלא גם מזירות מדינתיות אחרות.

כך, כותבים בבזן: "שינויים רגולוטוריים אלו עלולים להגביל את יכולת הפעילות של החברה בשווקים מסוימים או לייקר את עלויות המוצרים והפעילות לחברה, דבר העלול לפגוע בתוצאותיה העסקיות".

בעולם המודעות להשקעות סביבתיות הולכת ועולה

כשהרגולטורים בעולם צועדים לקראת חקיקה אקלימית מתקדמת, גם המשקיעים נותנים לכך ביטוי. בשנים האחרונות, הולכת ועולה המודעות בעולם - ופחות מכך בישראל, באשר לשיקולי ESG בהשקעות. כלומר, השקעות המביאות בחשבון שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי כחלק מהמדיניות העסקית, לרבות בהתייחס למתן אשראי.

ביולי 2020 פרסמה רשות ניירות ערך קול קורא בעניין גילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG הבוחן, בין היתר, יצירת גילוי וולונטרי או מנדטורי בנושא. בדצמבר 2020 פרסם המפקח על הבנקים כי הפיקוח מצפה מהבנקים לנקוט צעדים אופרטיביים הולמים לזיהוי, ניטור וניהול סיכונים סביבתיים. גישות דומות נכללות גם במסמכים של גורמי פיקוח ורגולציה בעולם ובאירופה בפרט.

בבזן מכירים בכך שהתקדמות גופי השקעות לעבר מדדי ESG, עלולה להציב בסיכון את עסקיהם. "השלכות מגמה זו עשויות לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, ביניהם: יצירת מודעות ציבורית לנושא העלולה לייצר התנגדות ציבורית לרכישת מוצרי הקבוצה; הפחתת האטרקטיביות של הקבוצה בקרב עובדים פוטנציאלים; לחץ מצד משקיעים ובנקים מממנים להתאמת פעילות הקבוצה ליעדי הסכם פריז מדצמבר 2015 שעניינו הפחתת פליטות גזי חממה ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית, האבסולוטית ו/או היחסית, הנובעת מפעילותה, קושי בגישה להון, לרבות גיוס חוב, להשקעות חיצוניות ולמימון פרויקטים".

לאור כל אלו בבזן מסכמים: "מגמות אלו עשויות להשפיע לרעה על המצב העסקי והפיננסי של הקבוצה, לרבות, ירידת שווי נכסיה, עליה במחיר החוב ושחיקת מחיר המניה".

בבזן כמעט ועושים את החיבור המתבקש; הסיכונים האקלימיים מציבים בסיכון בראש ובראשונה את העסקים המרוויחים כיום מדחיפת גזי חממה לאטמוספרה. אך הפתיחות שבה מציגה החברה את סכנות משבר האקלים ואת הסביבה הרגולטורית והחברתית המתכווננת מחדש ועלולה להימצא במגמת שינוי, היא חשובה מאין כמותה. הציבור עצמו משקיע בבזן ובחברות הדומות לה דרך חסכונותיו וכספי הפנסיה שלו, והוא ראוי לגילוי מלא של הסיכונים בפניהם ניצב כספו.

אך דווקא בזירה הזו, שבה מנהלי השקעות משקיעים עבור הציבור בחברות הדלקים הפוסיליים המסכנות בפעילותן את האקלים, לא זוכה הציבור לגילוי מלא.

קפצנו, לשם השוואה, לדוח של אחת מחברות הביטוח שפורסם בסמוך לדוח בזן. כך כתבה החברה: "הקבוצה פועלת בדומה לחברות הביטוח המובילות בעולם אשר מנהלות את נושא הסיכונים הסביבתיים. בתוך כך, ביצעה ניתוח לחשיפה לסיכונים סביבתיים, אשר תוצאותיו הוצגו בפני ועדת ניהול הסיכונים של הדירקטוריון". ובדוח שפורסם לעיון הציבור? יאלצו הקוראים, בשלב זה ועד אשר יקבע הרגולטור כללים - להסתפק במידע של בזן בלבד.

צרו איתנו קשר *5988