מדוע מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה לא נחקר באזהרה? עמדות בכירי משרד המשפטים נחשפות

בחודש הבא יעלה מנכ"ל וואלה לשעבר על דוכן העדים כעד מרכזי בפרשת בזק-וואלה במשפטו של נתניהו • מאחר שישועה לא נחקר באזהרה, הסנגורים טענו כי הוא עד מדינה, וכי ההסכם עימו מוסתר • גלובס חושף את המחלוקת בצמרת משרד המשפטים לגבי מעמדו המשפטי של ישועה

אילן ישועה / צילום: יונתן בלום
אילן ישועה / צילום: יונתן בלום

בעוד שבועיים יעלה אילן ישועה, לשעבר מנכ"ל אתר החדשות "וואלה", על דוכן העדים כדי להעיד בפרשת 4000 (פרשת בזק-וואלה). זאת, במסגרת פתיחת הליך ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישועה, הזוכה לכינוי "עד התביעה מס’ 1" - אשר בזכות עדותו התפתחה פרשת בזק-ניירות ערך לפרשת 4000 - יעיד במשך מספר שבועות וייחקר ממושכות על ידי הפרקליטות והסנגורים.

ישועה, שכיהן כמנכ"ל וואלה בתקופה הרלוונטית לאישומים, מסר עדויות רבות וממושכות בפרשה. אולם כולן נגבו כעדות פתוחה ולא באזהרה כחשוד בביצוע עבירה כלשהי. בהמשך טענו סנגורי הנאשמים בפרשה כי ישועה הוא עד מדינה ושההסכם עימו מוסתר מההגנה ומבית המשפט. לידי גלובס הגיעו העמדות מזמן אמת של בכירי מערכת אכיפת החוק בנוגע למעמדו המשפטי של ישועה.

נזכיר כי בפרשת 4000 מואשם נתניהו בקבלת שוחד מאיש העסקים שאול אלוביץ’, מי שבתקופה הרלוונטית היה בעל השליטה בקבוצת בזק וב"וואלה", ומרעייתו איריס. לפי האישום, בני הזוג העניקו סיקור מוטה לנתניהו ובני משפחתו באתר באופן שוטף ורציף שכלל מעורבות וירידה לפרטים של המשפחה בתכנים. בתמורה, מואשם נתניהו כי העניק לבזק הטבות רגולטוריות בסכומי עתק. זאת, בין היתר באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה (מומו) פילבר, שהפך לעד מדינה בפרשה. בני הזוג אלוביץ’ מואשמים במתן שוחד ובהלבנת הון.

ישועה זומן מלכתחילה, בדצמבר 2017, לצורך הבנת ראיות זניחות יחסית בתיק בזק-ני"ע בהקשר של הבנת המניע של פילבר (בתיק זה מואשמים בכירים לשעבר בקבוצת בזק ובחברת yes, בהם אלוביץ’, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ובעבירות דיווח לפי חוק ני"ע). ישועה שהה באותם ימים בחופשה בארה"ב, והוזמן לאקונית על ידי חוקרי רשות ני"ע להתייצב לחקירה בעניין מסוים.

כאשר התייצב בחדר החקירות ברשות ני"ע כמה ימים לאחר מכן, החל ישועה להפליל את בני הזוג אלוביץ’ לגבי מערכת יחסיהם עם נתניהו בכל הנוגע לפרשת 4000. די מהר בחקירה כאשר נשאל על יחסיו עם אלוביץ’, החל ישועה לתאר בפירוט את מערכת היחסים בין נתניהו לבין אלוביץ’.

לבקשת חוקריו, הוא הציג את ההתכתבויות הרבות שלו עם אלוביץ’ ועם ניר חפץ - אז דוברה של משפחת נתניהו וכיום עד מדינה בפרשה - בנוגע לסיקור של ראש הממשלה באתר "וואלה".

ישועה אף העלה טענות לגבי ניסיונות שיבוש החקירה של אלוביץ וסביבת נתניהו בדמות זריקת הטלפונים לפח וגם טענות כי אלוביץ’ ניסה להדיחו מלהעיד בפרשה. אולם את ההוכחה לכאורה לטענות אלו לא הביא עימו בחקירתו הראשונה.

בדצמבר 2018 חשף חן מענית בגלובס כי לאחר חקירתו הראשונה של ישועה, ביקשו גורמים ברשות ני"ע ובפרקליטות לחקור אותו באזהרה, אולם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סירב. גלובס חושף כעת את השתלשלות סוגיית מעמדו של המשפטי של ישועה ואת העמדות בעניין של כל בכירי מערכת אכיפת החוק.

אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ
 אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ

בן-ארי בעמדת מיעוט בישיבה אצל ניצן

כאמור, לאחר החקירה הראשונית של ישועה, מחלקת החקירות ברשות ני"ע בראשות עו"ד ציפי גז סברה כי ישועה חייב להיחקר באזהרה. זאת, משום שהוא הפליל גם את עצמו. הנושא הועלה למעלה לפרקליטה המלווה ומנהלת מחלקת רשות ני"ע בפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש, שסברה גם היא שישועה חייב להיחקר באזהרה. הנושא הועלה בישיבה דחופה עם פרקליט המדינה דאז שי ניצן ובהשתתפות המשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר, פרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה דאז והתובעת בתיק נתניהו, ליאת בן-ארי, תירוש וגז.

עו"ד ליאת בן ארי / צילום: רפי קוץ
 עו"ד ליאת בן ארי / צילום: רפי קוץ

בישיבה זו הסכים ניצן כי חובה להזהיר את ישועה כיוון שהוא הפליל גם את עצמו. לעמדה זו הצטרפו גם למברגר וגז. ההערכה של מחלקת החקירות ברשות הייתה כי ישועה מראש תכנן להפוך להיות עד מדינה. זאת, לאור העובדה כי השאיר חלק משמעותי מהראיות אצל עורכי דינו, בניגוד ליתר הראיות שהביא עימו לחקירה. ישועה אמר לחוקרים כי הראיות לעבירות השיבוש וההדחה בחקירה נמצאות אצל עו"ד רלי לשם, שמצפה לשיחת טלפון.

עם זאת, עו"ד בן-ארי התנגדה לחקירתו של ישועה באזהרה. לעמדתה, ישועה פתח צוהר חקירתי חשוב שלא היה ידוע מראש למערכת אכיפת החוק, ולאור היותו גורם פחות משמעותי ודומיננטי בביצוע העבירות ולאור החשש כי יפסיק לשתף פעולה אם ישתנה הסטטוס המשפטי שלו - יש להמשיך לחקור אותו בעדות פתוחה.

הישיבה המכרעת אצל מנדלבליט

לאור רגישות העניין, הנושא הועלה במעלה הפיקוד, והתקיימה ישיבה דחופה אצל מנדלבליט בהשתתפות בכירי משרד המשפטים. מנדלבליט הצטרף לעמדת בן-ארי כי אין לחקור את ישועה באזהרה, אולם הנימוק להחלטתו היה מורכב יותר. מנדלבליט קיבל את החשש של בן-ארי לגבי המשך שיתוף הפעולה מצד ישועה, אולם הוסיף נימוק נוסף.

לדעת היועמ"ש, באותה נקודת זמן, לא היו די ראיות שמעלות חשד סביר לביצוע עבירה מבחינת ישועה, ולכן סבר שרק שאם תשתנה מצבת הראיות בעניינו, יהיה צורך לעבור לחקירתו באזהרה. בישיבה זו ניצן שינה את עמדתו הראשונית והצטרף לעמדתו של מנדלבליט. למברגר ותירוש דבקו בעמדתם שיש לחקור את ישועה באזהרה.

שי ניצן צילום: כדיה לוי
 שי ניצן צילום: כדיה לוי

בסיכומו של דבר, ישועה, אכן מעולם לא הוחשד על ידי חוקריו והוא מוגדר כעד תביעה. יש לציין שהשיח בנוגע לסטטוס המשפטי של ישועה התקיים בתוך מערכת אכיפת החוק, וישועה וסנגוריו לא היו צד לו או מודעים לו וכן לא הסנגורים של נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ’.

טענות ההגנה לאכיפה בררנית

בני הזוג אלוביץ’ טוענים, בין היתר, לאכיפה בררנית כלפיהם בפרשה, מאחר שישועה - בניגוד אליהם - לא הועמד לדין.

בנובמבר 2020 אמרה התובעת בתיק, עו"ד תירוש, בבית המשפט כי טענה זו איננה נכונה. לדבריה, "ישועה לא באותה קבוצת שוויון של הנאשמים. הם בכירים ממנו. הם היוזמים, חד-משמעית. הם העלימו את הטלפונים שלהם - הוא לא. הוא שמר את הדברים, הוא בא וסיפר על הדברים מיוזמתו וחשף בפני גורמי רשויות האכיפה סיפור שלם שאלמלא הוא היה בא ומספר אותו, לא היה בידיעתנו".

הסנגורים כעת ינסו לשכנע את בית המשפט כי אם מנדלבליט סבר כי אין די ראיות נגד ישועה, יש לזכות גם את יתר הנאשמים בפרשת 4000. זאת, הן משיקולי אכיפה בררנית והן לגופו של עניין (היינו בטענה שלא בוצעה עבירה על ידי הנאשמים).

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "איננו מגיבים להשערות אודות תוכנן של התייעצויות פנימיות שנעשו תוך כדי ליווי החקירות. למען הסר ספק, אין בכך כדי לאשר דבר מן הנטען בפרסום".

ישועה מסר כי הוא מנוע מלהגיב לידיעה.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.

צרו איתנו קשר *5988