נזקי תעשיית הסלמון לסביבה נאמדים ב-50 מיליארד דולר

דוח חדש חושף את היקף הפגיעה החמורה שמייצר ענף גידול הסלמון העולמי למערכות האקולוגיות הימיות • בין היתר מדובר בזיהום, הפצת טפילים, בריחות דגים מכלובי הגידול ותמותה מתגברת

חוות דגי סלמון בקנדה / צילום: Associated Press, Robert F. Bukaty
חוות דגי סלמון בקנדה / צילום: Associated Press, Robert F. Bukaty

בסושי, בתנור או על האש - דג סלמון הוא ממוצרי המזון מן החי הפופולריים בעולם. בימים האחרונים הודיעה איי פארו על פתיחת נציגות דיפלומטית בישראל, ונציגה הסביר זאת בין היתר בכך ש"העם הישראלי אוהב סלמון, ואנחנו רוצים לתת לכם סלמון טרי מאיי פארו". ואכן, בישראל מהווה סלמון טרי כ-93% משוק היבוא של פילה דגים טריים, וכ-12.5% מסך כל אספקת הדגים, במונחי דג שלם.

לשם השוואה, כמות הייצור המקומית של בריכות הדגים בישראל מהווה כ-7% בלבד מסך כל אספקת הדגים. בתחילת חודש מרץ דווח במסוף המטענים של חברת ממן בנתב"ג כי בשבוע אחד חל זינוק של 10% בהיקף יבוא דגי הסלמון לארץ, וזאת עקב האיסור לשווק דגים שניצודו בים התיכון עקב זיהום מי הים בזפת.

 
  

ואולם תחקיר שפורסם לאחרונה חושף פרטים מטרידים על העלות הנסתרת של תעשיית הסלמון - כלומר, הנזק הסביבתי שגובה תעשיית הסלמון הפופולרית ברחבי העולם, המתבטא בפגיעה חמורה במערכות האקולוגיות הימיות. גידול סלמון גוזר חורבן על מערכות אקולוגיות ימיות באמצעות זיהום, הפצת טפילים, בריחות המוניות של דגים מכלובי גידול ותמותה מתגברת. כך עולה מדוח חדש על ענף גידול הסלמון העולמי, שבוצע על ידי Just Economics עבור קרן צ'יינג'ינג מרקטס.

שוק גידול הסלמון העולמי מוערך בכ-20 מיליארד דולר בשנה, וכעת הדוח מנסה לראשונה לכמת את הנזק העצום אך החמקמק שהוא גורם. מצד אחד, התעשייה הזו מציגה את עצמה כצומחת, רווחית ובת קיימא, ומצד שני היא גם הואשמה עד היום בנזקים עצומים - שטרם בוטאו במונחים כלכליים, אולי משום שברובם הם קשורים לנחלת הכלל הגלובלית (שמעטים רוצים ומסוגלים להגן עליה). הדוח מעריך את הנזקים האלה בסכום של כ-50 מיליארד דולר בשנים 2013-2019.

סקוטלנד בראש

כלובי סלמון פוגעים בדגי סלמון בטבע, ומזהמים את הים. הזיהום לבדו גרם למדינות הספורות שבהן מתבצע גידול סלמון מסחרי נזקים של 4 מיליארד דולר מאז 2013. כאשר מיליונים מהם בורחים מכלובי הגידול בתעשיית החקלאות הימית, הם מפיצים טפילים בקרב סלמוני הבר החיים בטבע, וכאשר הם מתרבים איתם, הם גורמים להם לפגמים גנטיים דורות קדימה, שכן הם שונים גנטית ולרוב מואבסים בהורמוני גדילה.

דגי הסלמון הנמלטים מהכלובים לא רק מתאימים פחות להישרדות בטבע מבחינה גנטית, אלא גם מבחינת כישוריהם הנלמדים - ואף בשל התפתחותם המוחית הלא תקינה בכלובים.

הפופולריות הגוברת של הסלמון אף גורמת לבעיה כלכלית ותזונתית במדינות מתפתחות. כחמישית מהתפיסה השנתית של דגי הבר בעולם, בהיקף של כ-18 מיליון טונות בשנה, משמשת לייצור קמח דגים ושמן דגים, שמתוכם כ-70% נמכרים לחוות דגים. הדבר פוגע גם באוכלוסיות של מדינות מתפתחות, ש"מלאי" הדגה שלהן מדולדל באינטנסיביות, כדי לאפשר צריכה מערבית של דגים טורפים מכלובים כמו סלמון.

מינים עיקריים כמו סרדינים במערב אפריקה סובלים כיום מדיג אינטנסיבי ("דיג יתר") כדי להפוך לקמח דגים לפיטום דגי סלמון, וזה עלול להחמיר אם יתממשו תוכניות תעשיית הסלמון להמשיך להתרחב בשנים הקרובות. סקוטלנד לבדה מתכננת להכפיל את היקפי החקלאות הימית שלה עד 2030. מפטמי הסלמון יכלו להשתמש בשמנים שמופקים מאצות כמקור לאומגה 3 במקום בשמן דגים (מדגי בר), אך מעטים עושים זאת על פי הדוח.

סקוטלנד היא מהיצרניות הגדולות ביותר בעולם של דגי סלמון בכלובים - ענף ששווה כ-2 מיליארד ליש"ט בשנה. אלא שהעלויות במונחים סביבתיים בלבד מתקרבות לפי הדוח ל-1.4 מיליארד ליש"ט בשנים 2013-2019. שיעור תמותת הדגים בחוות הסלמון הסקוטיות זינק פי ארבעה תוך כ-20 שנה - מ-3% ב-2002 לכ-13.5% ב-2019. לפחות חמישית מהמתים נאכלים חיים על ידי כיני ים.

כולנו משלמים

הדוח בחן גם את ענף גידול הסלמון בקנדה, נורבגיה (שצופה גידול של פי 5 עד 2050) וצ'ילה, היצרניות הגדולות האחרות בעולם - השתיים האחרונות מייצאות לישראל. נמצא כי מהעלויות הכרוכות בגידול דגים, כ-60% הוטלו על היצרנים, במיוחד בצורה של תמותת דגים ועלות הטיפול בכינים ים, אך כ-40% מהעלויות הוטלו על החברה בכללותה (בזיהום ודלדול הדגה בים).

עמותת אנימלס הישראלית אומרת על הדוח כי "דגי הסלמון הם בעלי חיים מופלאים: בטבע, הסלמון נודד למרחקים עצומים ממקום לידתו במים מתוקים עד לים הפתוח. כעבור חמש שנים של חיים חופשיים הוא מנווט את דרכו חזרה למקום המדויק שבו נולד, כשהוא שוחה נגד הזרם במשך שבועות ומזנק מעל מפלים.

"בשבי, בעל החיים הסקרן הזה מוחזק בכלוב צפוף נטול גירויים ועניין, שמזוהם ב טפילים, הפרשות וחומרי הדברה. הפצת מחלות וטפילים, זיהום הים ופגיעה אנושה באוכלוסיית סלמוני הבר הם קצה הקרחון של הנזקים האדירים שתעשיית כלובי הסלמון אחראית להם.

"הדוח החמור, שמצליח לשים תג מחיר על הנזקים שניתנים לכימות, מבהיר שהמחיר הגבוה שבו נמכר בשר הסלמון ברשתות השיווק ובמסעדות לא משתווה למחיר המלא שהתעשייה רודפת הבצע הזו כופה על כולנו. השנה האחרונה הוכיחה יותר מתמיד כמה שכולנו קשורים, כשמשבר בריאותי גלובלי חמור פרץ בגלל שוק לממכר בעלי חיים לאכילה בסין. הנזקים שתעשיית הסלמון גורמת להם מתחילים ונגמרים גם בצלחת שלנו".