דוח בנק ישראל על ההייטק הישראלי: איך קרה שעובדים פוטרו, אך ההכנסות עלו?

דוח של בנק ישראל קובע כי הקורונה פגעה כמעט בכל ענפי המשק, חוץ מאשר בענפי ההייטק והבנייה • מציע הסבר: עובדי ההייטק עבדו קשה יותר במהלך חודשי הקורונה וכך מנעו פגיעה במגזר • קריסה בהכנסות בענפי התחבורה, תיירות, אוכל, חינוך, תרבות, בידור ותחבורה • שיעור הירידה הממוצע בהכנסות של הענפים שנפגעו בקורונה: 27%

עובדי הייטק / צילום: איל יצהר, גלובס
עובדי הייטק / צילום: איל יצהר, גלובס

ענף ההייטק הוא ענף המשק שיצא הכי מחוזק ממשבר הקורונה - כך עולה מדוח בנק ישראל שפורסם היום. על-פי הדוח - שבדק את ביצועי ענפי המשק השונים בין תחילת משבר הקורונה במרץ ועד לדצמבר 2020 בהשוואה לנתוני השנה שקדמה - ענף ההייטק בישראל הוא אחד הענפים שספגו את הפגיעה המינימלית מהמשבר.

הדוח מצביע על כך שבתשעת החודשים של הקורונה, נהנה ההייטק משיעור הצמיחה השני בגובהו בהכנסות, אחרי ענף הבנייה. ענף ההייטק, האחראי על כ-10% מהתוצר המקומי, ומעסיק כ-5% מכוח העבודה, נהנה בחודשים אלה, על-פי הדוח, משיעור צמיחה בהכנסות של 4.1% בהכנסות. שיעור זה הציב את ההייטק במקום השני, מיד לאחר ענף הבינוי עם שיעור צמיחה של 5.7%.

נתונים אלה רחוקים בהפרש ניכר מנתוני ההכנסות של הענפים שנפגעו הכי קשה מהקורונה - תיירות, הסעדה, תחבורה, תרבות וחינוך, שהיקף הכנסותיהם נחתך בשיעור שנע בין 20 ל-43%.

ההייטק נהנה גם משיעור הקיטון מן הנמוכים ביותר בהיקפי התעסוקה: שיעור צמצום כוח-האדם בהייטק, היה השלישי הכי נמוך בישראל, אחרי ענפי הבריאות והאנרגיה, השייכים ברובם למגזר הציבורי. שיעור הירידה בתעסוקה בהייטק היה מן הנמוכים במשק ועמד על 3.6% בלבד. התעסוקה בענפים שנפגעו הכי קשה בקורונה - תיירות, הסעדה, ותרבות - ירדה ב-43%-49%.

אלא שלא כל המגזרים בתוך ההייטק נהנו במידה שווה מחסינות מפגעי הקורונה, כמו גם מיתרונותיה. מגזר שנפגע במידה הרבה ביותר בתוך ההייטק, הם דווקא החברות הצעירות - חברות הזנק בשלבי פעילות מוקדמים (שלב ה"סיד"), שנתקלו השנה בקשיי מימון, וסך גיוסי ההון שלהן ירד ב-35%. עוד נכתב בדוח כי "חברות שפדיונן נפגע משמעותית היו לרוב חברות קטנות עם מעט עובדים, שיכולתן לספוג זעזועים תוך שימור התעסוקה קטנה יותר".

הדוח מצביע על ההבדלים בין התקופות השונות לאורך המשבר ומציין כי עם פרוץ המשבר, דווקא נרשמה ירידה חדה בשיעור התעסוקה בהייטק. השפל בתעסוקה בענף נרשם באוגוסט, כשיעור המועסקים היה נמוך ב-7% לעומת החודש המקביל ב-2019. עם זאת, בסוף 2020 כבר חלה התאוששות מהירה, והיקף התעסוקה שב והתקרב לשיעורו ערב המשבר.

בנוסף, ענף ההייטק נהנה מכך שהוא הסתגל טוב מכל הענפים לעבודה מהבית בתקופה הסגרים ומגבלות התנועה. על-פי הדוח, שיעור העובדים שיכולים לעבוד מהבית מתוך כלל הענף עומד בהייטק על כ-88% - השיעור הכי גבוה מכלל ענפי המשק. במקום השני מבחינת התאמה לעבודה מהבית נמצאים הענפים נדל"ן ופיננסים.

כיצד אם כן עלתה התפוקה של ההייטק הישראלי, דווקא בשנת הקורונה בה הצטמצם מספר המועסקים בענף? על-פי ההסבר שמציע הדוח, מי שנשאו בנטל הם העובדים.

"נתונים אלה מעלים את השאלה כיצד הצמיחה השנתית הנאה של התוצר, הפדיון והיצוא בענפי ההייטק לאורך השנה כולה מתיישבת עם הירידה הלא מבוטלת של מספר המועסקים בהם עד חודש ספטמבר", שואלים מחברי הדוח.

לדבריהם, "הסבר אפשרי לכך הוא שסך שעות העבודה למעשה לא פחת במהלך השנה ביחס לשנה הקודמת, למרות הירידה המשמעותית של מספר המועסקים, וכך נמנעה פגיעה פוטנציאלית בתוצר המגזר".

עוד מוסיף הדוח ומסביר כי "הגדלת היקף העבודה בקרב העובדים הקיימים ניתנת להסבר במספר גורמים אפשריים: גמישות רבה יותר בשעות העבודה וזמן נסיעות שנחסך בזכות עבודה מהבית; לחץ מצד המעסיקים ומוטיבציה מוגברת להתאמץ בשל חשש מפיטורים; תמריץ נמוך יותר לקחת חופשות בגלל מגבלות רבות על התנועה ופעילות הפנאי" .

התכווצות כלכלית של 2% בלבד

העלייה בענפי ההייטק והבינוי הצליחה לאזן על-פי דוח בנק ישראל את הירידה ביתר ענפי המשק. כך, השיעור הכולל של הקיטון בהכנסות של ענפי המשק השונים בשנה שעברה עמד על פחות מ-2%. על-פי הודעת בנק ישראל שהתלוותה לדוח, "חלקו הניכר של ההייטק במשק הישראלי הוא אחד הגורמים למתינות הפגיעה הכלכלית של משבר הקורונה בישראל ביחס לרבות מהמדינות המפותחות".

בישראל, כ-10% מהתוצר מקורם בהייטק, שיעור זהה לנתח של המסחר הקמעונאי והסיטונאי ונמוך רק מן המגזר התעשייתי שאחראי ל-12% מהתוצר.

על-פי הדוח, במקביל לצמיחה בהכנסות והיציבות בתעסוקה, הייתה עלייה ניכרת של גיוסי ההון. אלה, על-פי הדוח, "אפשרו את המשך הרחבתה של הפעילות העסקית".

דוח בנק ישראל בחן את הקשר שבין טכנולוגיה לבין פגעי הקורונה, לא רק במגזר ההייטק הקלאסי, המוגדר בדוח - "מידע ותקשורת". הדוח בדק גם אלא גם את האופי הטכנולוגי של המגזר התעשייתי, ומצא כי ככל שתעשייה מוטה יותר לכיוון הטכנולוגי, הפגיעה בה הייתה נמוכה יותר, "ולאו דווקא בתיאום עם רמת הסיכון האפידמיולוגי בענף".

מתאם גבוה בין הייטק לצמיחה ב-OECD

דוח בנק ישראל סקר את מצבו את ההייטק בעשור האחרון והשווה את נתוני 2010 לנתוני 2019. על-פי הדוח, הנתח של ההייטק מכלל הייצוא של ישראל צמח בשנים אלה מ-34% ל-40%, כך על-פי נתוני הלמ"ס רשות החדשנות ובנק ישראל. שיעור הצמיחה השנתי הממוצע בעשור הקודם עמד על 4%. 

עוד מציג את הדוח את העלייה בשיעור חלקו של ההייטק מכלל התמ"ג של ישראל, שעלה בעשור הקודם בשיעור מתון, מ-11.2% ל-12.6%. מספר השכירים בענף, על-פי הדוח, זינק מ-212 ל-321 אלף עובדים - שתופסים 7.6% ו-9.2% מכלל השכירים במשק. השכר הממוצע בשנים האלה זינק מכ-16.5 אלף שקל לכ-21 אלף שקל.

עוד הציג הדוח נתונים על הקשר בין חלקו של ההייטק בתוצר המקומי הגולמי (על-פי נתוני 2015) לבין הצמיחה הכלכלית במדינות ה- OECD בשנת 2020. הדוח מצא מתאם ברור בין הרמה הטכנולוגית של המשקים לביצועי הצמיחה שלהם. על-פי הדוח - המדינות היחידות שההייטק תופס אצלן למעלה מ-10% מהתמ"ג הן אירלנד, קוריאה, ישראל ושווייץ. רק בשלוש מן המדינות - אירלנד, קוריאה וישראל - נע שיעור הצמיחה בשנה שעברה בין מינוס 2 ל-2. למעשה מלבד מדינות אלה, רק בשלוש מדינות אחרות ב-OECD הייתה הצמיחה בשנה שעברה גבוה ממינוס 2. 

צרו איתנו קשר *5988