שנה אחרי פרוץ הקורונה: יותר ממחצית מהעמותות לא קיבלו סיוע מהממשלה

חלפה יותר משנה מאז שעמותות הסיוע בישראל הבינו שהן עומדות בפני תקופה מאתגרת במיוחד, שבה ייאלצו להגביר את פעילותן אבל בתנאים נוקשים ומגבילים. מעמותות המספקות מזון ועד עמותות המסייעות לקשישים או לנוער במצוקה, המגזר השלישי ספג מכה קשה: היקף העבודה תפח בזמן שהתרומות התכווצו.

כעת, סקר שערך ארגון-הגג של העמותות, "מנהיגות אזרחית", בוחן את המגמות בשטח ואת האתגרים שאיתם ייאלץ המגזר השלישי להתמודד בשנה הקרובה. התוצאות מציירות תמונה עגומה של המגזר הזה. יותר ממחצית הארגונים שהשתתפו בסקר, שכלל סך הכול 103 עמותות, דיווחו על פגיעה במתן השירותים (57%). בקרב 31% מהם הפגיעה הייתה משמעותית ובכ-3% הופסקו השירותים בכלל.

10% דיווחו שאין כרגע כל פגיעה וכ-29% הקימו או הרחיבו את הפעילות לטובת סיוע למשבר. 56% מהארגונים מעידים כי עד כה לא קיבלו סיוע ממשלתי כלל.

בתחילת המשבר, נזכיר, הוקצו 200 מיליון שקל לסיוע לעמותות, אך לבסוף החליטה הממשלה להעביר 160 מיליון שקל מהתקציב הזה לשימוש משרד התרבות, שגם הגופים הקשורים אליו היו זקוקים לתמיכה במשבר. הממשלה הקימה קרן משותפת עם ארגון הג'וינט, ובה הופקדו 40 מיליון השקלים הנותרים ו-13 מיליון שקל נוספים שתרמו ארגוני פילנתרופיה. עד היום קיבלו העמותות מהקרן הזאת, בשתי פעימות, 32 מיליון שקל. ורק עכשיו, שנה אחרי פרוץ המשבר, תחל הממשלה לחלק את הפעימה השלישית מהקרן.

תוכנית נוספת, שנועדה להזרים 100 מיליון שקל לעמותות שהקרן לא נותנת להן מענה, נפתחה בחודש שעבר להגשת בקשות, אך עמותות רבות מתקשות לעמוד בתנאים הנוקשים לקבלת הסיוע. תוסיפו לכך את העובדה שעדיין לא אושר תקציב למדינה, שרבות מהעמותות תלויות בו, ואנחנו מקבלים ייבוש תקציבי. מימון ממשלתי הוא 41% מתקציבם השנתי של הארגונים האזרחיים.

לפי הסקר, היעדר תקציב המדינה משפיע לרעה על 60% מהארגונים. 11% מהארגונים מדווחים על עיכוב משמעותי בקבלת כספים ממשרדי הממשלה, ואצל 6% מהארגונים הופסקה ההתקשרות/התמיכה הממשלתית לחלוטין.

פרופ’ הלל שמיד, חוקר בתחום העבודה הסוציאלית, בדק את יחסי הממשלה וארגוני החברה האזרחית בצל הפנדמיה. במאמר שכתב בינואר האחרון, הוא טוען שמדיניות הממשלה במגפה בכל הנוגע לחברה האזרחית הייתה לא עקבית והושפעה מקבוצות אינטרסים שונות, והתמיכה הכספית שהוקצתה לעמותות הייתה מוגבלת. שמיד הגדיר את יחס הממשלה למגזר השלישי "מנוכר", וזאת בשל "אי הבנת הממשלה את המשימה והתפקיד של הארגונים הללו בחברה המודרנית, במיוחד בעתות משבר ואסונות".

כעת הוא אומר לגלובס: "השוק הזה שנקרא ‘החברה האזרחית’ נשלט ברובו הגדול על ידי הארגונים הגדולים. 10% מהארגונים מחזיקים 90% מההכנסות של המגזר. בהיעדר תקציב וממשלה או אם תהיינה בחירות נוספות, הארגונים הקטנים יעמדו בפני בעיית הישרדות קיומית.

"המגזר הזה גם צריך להתייעל. יש פיצול וחפיפה בין הארגונים. המגזר צריך לעשות סדר בדירקטוריונים שלו, ולהוביל להתמקצעות ארגונית טובה יותר. הארגונים צריכים להיות יותר כוחניים ופוליטיים, כי הממשלה מנצלת לרעה את המצב הנוכחי".

  

התרומות התכווצו

בזמן שהסיוע הממשלתי בושש לבוא, גם זרם התרומות נחלש. 60% מהארגונים מדווחים בסקר של מנהיגות אחראית על ירידה בתרומות, ו-33% דיווחו על ירידה בהיקף ההתנדבות. מנגד, ארגונים רבים (39%) מדווחים על עלייה בביקוש לשירותים החברתיים בצל המשבר והסגר. 8% בלבד מדווחים על עלייה בהיקף ההתנדבות, ושיעור דומה של ארגונים דיווח על עלייה בתרומות בתקופת המשבר.

רון ברקאי, מנכ"ל מנהיגות אזרחית, אומר שהסקר אישש למעשה את שיחות הרקע שנעשו עם הארגונים לאורך השנה האחרונה. לדבריו, העמותות מצויות במשבר עמוק, והתוכניות הממשלתיות מעניקות פתרון חלקי בלבד.

"את הכסף מהקרן התחילו לחלק רק ביולי, ובכל מקרה לא הצליחו להוציא מהקופה את רובו, בשל התנאים הדרקוניים שנקבעו. גם הפעימה השלישית תחלק יותר כסף למי שכבר קיבל. עמותות רבות לא עומדות בתנאי הסף שהוצבו על ידי המדינה ולא יצליחו לקבל סיוע".

לפי ברקאי, בין התנאים הנוקשים החובה להוכיח פגיעה של 25% בהכנסות, וזאת בזמן שבניגוד לעסקים הנדרשים להציג אסמכתאות דומות, עמותות המשיכו לתת שירות עם פחות כוח-אדם. בנוסף לכך, "אין כפל פיצויים. אם קיבלתי מענק רגיל במסלול רשות המסים, לא אקבל דרך הקרנות, גם אם קיבלתי פיצוי חלקי מאוד. בשל המצב, הארגונים חיים בחוסר בהירות משווע ובפרויקטים קצרי טווח. אי-אפשר לייצר פרויקטים ארוכי טווח, כי אתה כל הזמן בסכנת פיטורים".

 רון ברקאי, מנהיגות אזרחית / צילום: שחר תמיר

לא מתכננים קדימה

חוסר הוודאות הכלכלי משפיע על היכולת של ארגוני המגזר השלישי להמשיך את הפעילות ואת מתן השירותים באופן מיידי, ועל היכולת לתכנן לטווח ארוך ולהבטיח את המשך העסקת העובדים. 77% מהארגונים דיווחו כי נאלצו לאורך השנה האחרונה לבצע צמצומים בכוח-האדם (פיטורים או הוצאת עובדים לחל"ת), וב-44% מהארגונים העובדים שהוצאו לחל"ת טרם חזרו לעבודה. כמו כן, 15% מהארגונים צופים פיטורים נוספים בטווח הזמן הקרוב, ו-45% צופים במידה בינונית אפשרות שייאלצו לסגור את הארגון בעקבות הקורונה. בטווח הרחוק יותר, 52% לא צופים שינוי במצבת כוח-האדם בארגון.

ליאור שמואלי, מנכ"ל עמותת גדולים מהחיים, מעיד בגוף ראשון על הקשיים. "לא היינו זכאים לשום סיוע ממשלתי בעקבות הקורונה, כי ב-2018 מחזור הפעילות השנתי היה 20 מיליון וקצת, והתנאי הראשוני הוא רק לארגונים עם מחזור פעילות של עד 20 מיליון שקל. הארגונים שקשורים ברווחה, הצלה ובריאות, שנותנים סיוע משמעותי למשפחות, נשארו בחוץ. במשבר שקשור בבריאות, היו צריכים לחזק את ארגוני הבריאות, אבל אין תעדוף. אין התייחסות בכלל לתוכן ולעשייה והקשר שיש לארגון למשבר, מסתכלים עליך לפי המחזור הכספי".

 ליאור שמואלי, עמותת גדולים מהחיים / צילום: יח"צ

שמואלי טוען שהעמותות הגדולות נפגעו באופן חסר תקדים. "אנחנו מטפלים ב-2,000 משפחות בכל שנה - משפחות של ילדים חולי סרטן. הרבה משפחות איבדו את מקור ההכנסה כי כבר לפני זה היה מצב משברי. אצלנו, יותר מ-70% הביעו צרכים של משפחה בקשיים כלכליים קשים. כמובן, התגייסנו להגדיל את הסיוע, אבל אנחנו במלכוד. אנחנו מגדילים את הסיוע אבל לא קיבלנו כלום.

"אם בשנה רגילה נתנו סיוע כלכלי של 2 מיליון שקל, ב-2020 נתנו סיוע כלכלי של יותר מ-3 מיליון שקל. אנחנו לא יכולים לעשות אירועי התרמה גדולים בארץ ובחו"ל, זה נגמר. מקמפיין דיגיטל אחד לשני, זה הכלי שלנו. התורמים בחו"ל הפסיקו לתרום. צמצמנו את כוח-האדם ב-30%".