"אני לא עסק חדש - אני בעלים חדש. לא בוצע כל שינוי בפעילות, ובכל זאת אני לא זכאי למענקים"

המקרה של אייל דגן, הבעלים של "בולה באולינג" בחולון, יכול להיכנס להגדרה המילונית של "חוסר מזל". בנובמבר 2019 הוא רכש את האולם בחולון - עסק בעל מוניטין ופעילות רצופה במשך 19 שנה - והעברת המפתחות אליו נקבעה בחוזה ל-15 במרץ 2020. מה עוד קרה באותו יום בדיוק? כל המדינה נכנסה לסגר הראשון שכפתה מגפת הקורונה.

חוסר המזל של דגן הוא מהסוג הלא מצחיק בעליל. אותו עסק, שלא סגר את שעריו 19 שנה מלבד בימי כיפור, היה סגור רוב שנת 2020. "קניתי עסק קיים 19 שנה, רכשתי אותו כולל המוניטין ונכנסתי ב-15 במרץ ישר לסגר. עד 1 ביוני הייתי סגור ואז חזרנו לפעילות עם הגבלות משמעותיות, של 20-30 איש במרווחים בתוך החלל.

"פתחנו מסלול כן ומסלול לא כדי לשמור על מגבלת 2 מטר בין אנשים, ולעמוד בתו הסגול. היינו פתוחים עד ה-20 בספטמבר בפעילות חלקית בלבד, ואז שוב נכנסנו לסגר. פתחנו בחנוכה לזמן קצר ושוב סגרו אותנו, ופתחנו שוב רק לפני חודש. בפועל הייתי יותר סגור מאשר פתוח בשנה החולפת".

העסק אומנם היה סגור רוב הזמן, אך ההוצאות של העסק - מאולמות הבאולינג הגדולים במדינה, הכולל 20 מסלולים, מזנון ומשחקיה ופרוש על פני 2,000 מטר - המשיכו לרדת כל חודש. "הארנונה על העסק היא בסך 27 אלף שקל לחודש והשכירות - 60 אלף שקל בחודש. ואין לי הנחות על כלום. בעל הנכס (שמכר לי את העסק) לא מוכן לוותר על שקל ואפילו ענה לי 'אני לא רווחה, אני לא זה שסגר אותך, אז תפנה למדינה'. ההכנסות מהעסק נמוכות מאוד ובמקרה הטוב, בחודשים הטובים מגיעות למחצית מהמחזורים שהיו לעסק לפני הקורונה. וככה אני צובר חובות".

אם רוב השנה העסק היה סגור, איך אתה משלם את ההוצאות?
דגן: "אני מכלה חסכונות. התגרשתי לפני שנתיים וגרושתי קנתה את החצי שלי בדירה, אז אני פשוט מכלה את הכסף הזה מהבית על החובות של העסק שנגרמו שלא באשמתי, אלא בגלל הנגיף שתקף את כל העולם. ואני לא זכאי לשום סיוע מהמדינה ושום מענק".

בשלב הזה עולה השאלה המתבקשת איך זה שעסק ותיק שקיים 19 שנה לא זכאי לסיוע מהמדינה. התשובה היא: העסק אומנם ותיק, אבל הבעלים חדש. דגן רכש את הציוד והמוניטין של הבאולינג באמצעות חברה חדשה שהקים - בולה באולינג (2020) בע"מ, וזו שנטלה את כל הפעילות מחברת עתיד סגול פורח בע"מ, שניהלה את המקום החל משנת 2001. החברה של דגן לא הייתה קיימת ב-2019 וקודם לכן, ולכן אינה עונה לתנאי המענקים.

רואה החשבון של דגן, רו"ח מאור ריגן, פנה לרשות המסים לקבלת מענק סיוע להשתתפות בהוצאות הקבועות של החברה, וההתכתבויות שלו עם הרשות נמשכו חודשים, אך תשובת הרשות הייתה זהה בכל פעם: מדובר בעסק חדש, שנפתח אחרי פברואר 2020, ועל כן אינו זכאי למענקים.

דגן: "האבסורד הוא שהוויכוח שלי עם רשות המסים הוא אם אני עסק חדש או לא. אני לא עסק חדש - אני בעלים חדש. לא בוצע כל שינוי בפעילות הבאולינג, העסק קיים 19 שנה, אז יכולים לראות את כל המחזורים אחורה. לא עשינו שום שינוי בעסק, רק הבעלות השתנתה. למי לא כתבתי? בפייסבוק, לחברי כנסת, הגשתי השגה לרשות המסים ולא ענו לי".

כל הסבריהם של דגן וריגן שאין המדובר בעסק חדש אלא במפעיל חדש, לא הועילו.

האבסורד השני בסיפור העגום של דגן, הוא שבעצם שלילת המענקים ממנו, נשללת ממנו גם ההנחה מארנונה שמעניקה המדינה. "בשלושת חודשי המשבר הראשונה, מרץ-מאי, ההקלות בארנונה ניתנו על ידי העירייה בלי קשר למענקים, אז הייתי זכאי להקלה. אבל מיוני נעשה שינוי וקבעו שהפטור תלוי בקבלת מענקים, אז איבדתי את הזכאות. כך, למרות שהעסק סגור והנזק בחודשים מסוימים היה של 100% פגיעה במחזור, אני עדיין משלם 27 אלף שקל בחודש ארנונה".

המצב הזה, בו הוא צובר חובות והבור הכלכלי שלו מעמיק שלא באשמתו, מתסכל את דגן. "עם קצת רצון טוב היו יכולים לתת לי מענקים. הבעלים התחלף אבל המהות לא השתנתה והפעילות לא השתנתה. אז אני אפול כי היה לי חוסר מזל? זה נראה לי שיקול דעת לקוי. בשלב מסוים אמרו לנו שיש ועדת חריגים ועסק שיוכיח כי לא נעשה כל שינוי בפעילות העסקית - תיבחן זכאותו כעסק ממשיך. משך חודשים אני מנסה להוכיח להם שכלום לא השתנה, רק שלבעלים קוראים אייל במקום עמוס, אבל אף אחד לא מתייחס. נתנו לנו מייל לשלוח פרטים במסגרת החריגים, והם לא עונים. רואה החשבון שלי אומר לי שהוא לא יכול לראות יותר את המייל הזה".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il