הוועדה למניעת הרשעות שווא: להקים גוף רגולטורי מקצועי למדע פורנזי

בנוסף מצאה הוועדה כי קיימים פערי כוחות בין התביעה לבין ההגנה בכל הנוגע לאיתור מומחים פורנזיים, ולכן יש לפעול ללא דיחוי לאפשר גישה של ההגנה למומחים פורנזיים ראויים

פרופ' יורם דנציגר, ראש הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן / צילום: שלומי יוסף
פרופ' יורם דנציגר, ראש הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן / צילום: שלומי יוסף

הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן ממליצה להקים יחידת אסדרה (רגולטור) למדע פורנזי שתסדיר את תחום הבדיקות הפורנזיות בישראל. בנוסף מצאה הוועדה כי קיימים פערי כוחות בין התביעה לבין ההגנה בכל הנוגע לאיתור מומחים פורנזיים, ולכן יש לפעול ללא דיחוי לאפשר גישה של ההגנה למומחים פורנזיים ראויים.

דוח הביניים של הוועדה הוגש אתמול (ד') לממלא-מקום שר המשפטים בני גנץ, המסיים היום את תפקידו במשרד המשפטים, שמסר כי "דווקא בעידן של ניסיונות ערעור הלגיטימציה של מערכת המשפט, בחינה מתמדת של המערכת ומניעת הרשעות שווא חשובות לחיזוק האמון הציבורי".

היחידה הרגולטורית תעסוק בבדיקת אמינותן של שיטות פורנזיות ובקביעת סטנדרטים ושיטות עבודה מומלצות לעריכת בדיקות, בקידום מחקר בתחום הפורנזי, בקביעת דרכי הכשרה והסמכה לבודקים פורנזיים ובגיבוש קוד אתי למומחים.

הוועדה, הדנה בחשש מהרשעות שווא העלולות להיגרם בשל הסתמכות על ראיות פורנזיות שגויות, מצאה כי אין בישראל גוף רגולטורי מקצועי הקובע כללים וסטנדרטים לעריכת בדיקות, חוות-דעת ועדויות מומחים.

כתוצאה מכך, המעבדות הפורנזיות אינן כפופות לפיקוח חיצוני, למעט זה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. בנוסף, מאחר שהשוק הפרטי בתחום הפורנזי קטן ביותר, יש מחסור במומחים לטובת ההגנה.

לאור פערי הכוחות שנמצאו בין התביעה לבין ההגנה, הנובעים מכך שהמעבדות הפורנזיות כפופות לרשויות האכיפה, המליצה הוועדה לעודד הקמת מעבדות פורנזיות פרטיות, על-מנת שתתאפשר גישה של ההגנה למומחים פורנזיים ראויים, להעלות את מספר המומחים לרפואה משפטית בישראל ולאתר מומחה לרפואה משפטית שייתן שירותים של ההגנה.

עוד ממליצה הוועדה כי נוהלי העבודה של המעבדות המעניקות שירותים פורנזיים למדינה יובאו לעיון הציבור בהקדם האפשרי, ועד לפרסומם יועמדו לעיון ההגנה בתיקים ספציפיים.

הדוח עוסק בין היתר בחשש להטיות קוגניטיביות במקרים בהם יש שתי פרשנויות אפשרויות לתוצאה, והחוקר שלא במודע בוחר בזו המתיישבת עם אשמת הקורבן. לפי הדוח, הגורם המרכזי לכך הוא חשיפה למידע בלתי רלוונטי לפני שהמומחה ערך את הבדיקה, ולכן אחת ממטרותיה של הוועדה שתקום תהיה לקבוע סטנדרטים שמטרתם להפחית את ההטיות הקוגניטיביות.

הוועדה הוקמה ב-2018 במטרה לצמצם את החשש להרשעות שווא בהליך הפלילי ולבחון כלים אפשריים לאיתור הרשעות שווא ולתיקונן. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר; וחברים בה פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; ממלא-מקום פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי; רח"ט חקירות במשטרת ישראל, תנ"צ דודו בואני; המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר ענת הורוויץ; פרופ' דוד ליבאי; ורח"ט תביעות במשטרת ישראל, תנ"צ דדו זמיר.

צרו איתנו קשר *5988