משבר הקורונה הרחיב, מרחיב ועוד ירחיב את האי-שוויון בישראל

בנק ישראל פרסם את הדוח השנתי לשנת 2020, שממנו עולה כי משבר הקורונה פגע בעיקר בחלשים, שישלמו את המחיר גם בטווח הארוך

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל מסמן את משבר התעסוקה והאבטלה כגורם המדאיג ביותר מבחינת התאוששות המשק ממשבר הקורונה - כך עולה מהדוח לשנת 2020 שמסר נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון לידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הדוח, שעוסק בשנה הקורונה והזינוק באבטלה ואיתה התנפחות יחס החוב תוצר ל-72.6%, מציג בין שלל המספרים נושא אחד מרכזי: ההשפעה של הקורונה על האי-שוויון בישראל, ויצירת פערים עמוקים יותר בחברה.

●  משבר של פעם במאה שנה: לאן נעלם היועץ הכלכלי של הממשלה 

"פגיעה רב-ממדית חריגה בעוצמתה ובהיקפה שמתבטאת בתחומי חיים שונים בו זמנית וצפויות להיות לה השלכות ארוכות-טווח" - כך מתאר בנק ישראל את הנזק שגרמה מגפת הקורונה, לא רק למשק הישראלי ולעסקים אלא גם לאיכות החיים, השכלתם ובריאותם של אזרחי ישראל.

אבל הנזק הוא רק חצי מהסיפור. החצי השני של אותו סיפור הוא מי נפגע מהנזק - וכאן השורה התחתונה ברורה: משבר הקורונה פגע בעיקר בחלשים. הפגיעה הכלכלית התמקדה בעסקים הקטנים והזעירים, ובענפים שגם לפני הקורונה התקשו לצמוח. הפגיעה התעסוקתית התמקדה בעובדים בעלי השכר הנמוך יותר. הפגיעה החינוכית הייתה כמעט כולה בתלמידים החלשים יותר, וכמובן שהפגיעה הבריאותית פגעה ללא פרופורציה יותר באזרחים המבוגרים והחולים יותר.

במלים אחרות, כך קובע הדוח, משבר הקורונה הרחיב, מרחיב ועוד ירחיב את האי-שוויון בחברה בישראלית, ויעמיק את הפערים בין עניים לעשירים, ערבים ויהודים, חלשים וחזקים.

הפגיעה הלא-שוויונית לא הפלתה רק בין עסקים קטנים לגדולים אלא גם בין ענפים "חזקים" ל"חלשים". בשירותי אירוח ואוכל, הענף שמשלם לעובדיו את השכר הנמוך ביותר, נרשמה ירידה של 48% במועסקים ו-43%. השכר שקיבלו העובדים המועסקים בענפי האומנויות, הבידור והפנאי צלל ב-2020 בכמעט 35%. מהקצה השני של הסקאלה, בתחום המידע והתקשורת והפעילות הפיננסית, מספר המועסקים כמעט לא השתנה והפדיון גדל בעד 4%.

ומה באשר להכנסה? "הפגיעה בתעסוקה ובהכנסות משקי הבית לא הייתה אחידה", כותבים בבנק ישראל. "הפגיעה הייתה משמעותית בכל רמות ההכנסה אך בלטה במיוחד בחמישוני ההכנסה האמצעיים", כלומר במעמד הבינוני נמוך.

השורה התחתונה של הדוח מדברת בעד עצמה: לקורונה, כך נכתב, "עלולה להיות השפעות ארוכות-טווח אשר יתבטאו בירידת ההכנסה של הפרטים שנפגעו לאורך כל חיי העבודה שלהם ובגידול באי-שוויון". 

צמצום הגירעון: לפעול כדי למנוע מהחוב להגיע "לממדים שאינם ברי-קיימא"

לדעת בנק ישראל חוסר היציבות הפוליטית מדגיש את הצורך במסגרת כללים פיסקליים אפקטיביים וגמישים ובהפעלה מחדש של הנומרטור ללא מעקפים שיפגעו ביעילותו. בבנק ישראל ממליצים לפעול על פי כלי מדיניות מבניים ארוכי-טווח ולא באמצעות צעדים זמניים - מה שקשה לבקש נוכח המצב הפוליטי.

בבנק המרכזי מזכירים כי הגירעון המבני של הממשלה לפני משבר הקורונה היה גבוה בהשוואה בין-לאומית, וכי הסיבה העיקרית לכך היא נטל מס נמוך יחסית, ולא מהוצאה ציבורית גבוהה במיוחד, שנחשבת לצנועה ביותר לעומת הוצאות הביטחון והריבית בישראל.

בבנק ישראל מזהירים כי צמצום הגירעון המבני של הממשלה, שהטיפול בו נדחק מסדר היום הציבורי בשל הקורונה, יהיה קשה להשגה ללא העלאת שיעורי המס. בכל מקרה, העלאת המס לא מבטלת את הצורך בהקטנת ההוצאות הממשלתיות, כך מזהירים בבנק ישראל.

מתי יש להתחיל בתהליך הצמצום והקונסולידציה? לדעת כלכלני הבנק הדבר תלוי במידה רבה בתמונה שתתבהר בשנה הקרובה לגבי סיום המשבר ועומק הצלקות הכלכליות שהוא יותיר. "ייתכן שבשנים 2021-2022 עדיין יידרשו צעדים להאצת היציאה של המשק מהמשבר", כותבים בבנק ישראל, ומפרטים כי אם אכן יידרשו צעדים כאלה חשוב שהם יתמקדו ביעדים ארוכי-טווח, בהם צמיחה המבוססת על גידול הפריון וצמצום פערים.

בבנק ישראל מציינים כי אמנם המשק נכנס בתנאים נוחים למשבר, אך העמידות שלו כיום פחותה לעומת לפני שנה. ובכל זאת, היכולת של הממשלה להפעיל מדיניות פיסקלית מרחיבה מאפשרת לבצע את המהלך בהדרגה כדי למזער פגיעה בפעילות הכלכלית ובאזרחים.

מסימולציה שערך בנק ישראל לתוואי יחס החוב ותשלומי הריבית, עולה כי רק משימור הגירעון המבני הקיים יחס החוב תוצר בטווח הארוך צפוי לגדול באופן "שאינו בר-קיימא" ויחד עמו יגדל נטל הריבית - כך שיהיה זה קשה להימנע מהעלאה של נטל המס .

כדי לעמוד ביעד חוב תוצר ל-2021 בבנק ישראל כותבים כי נדרש צמצום הדרגתי של הגירעון לכ-2.5% תוצר. התכנסות יחס החוב לתוצר ליעד ארוך-טווח - למשל 60% מהתוצר ב-2040 - תידרש הפחתה של הגירעון לכ-1.3% תוצר. "יעדים אלה הם שאפתניים ביחס לאופן ההתנהלות של הממשלה בשנים האחרונות, ויהיו כרוכים בהתאמות פיסקליות משמעותיות".