חדשנות | דעה

ישראל נסוגה בדירוג החדשנות - הממשלה צריכה לאפשר, ולא לקדם אותה

נסיגת ישראל במדדי החדשנות המובילים צריכה להדיר שינה מעיני הממשלה הבאה, יהא הרכבה אשר יהא • כדי לשמר את יכולת החדשנות של ישראל ולהצמיח את הכלכלה נוכח משבר הקורונה, יהיה על הממשלה להימנע מלתמוך בה ישירות ובאופן אקטיבי

חדשנות ברמת הנגב / צילום: מ.א רמת הנגב
חדשנות ברמת הנגב / צילום: מ.א רמת הנגב

בשנים האחרונות קנתה לעצמה ישראל שם כמעצמת חדשנות, יזמות וטכנולוגיה ברחבי העולם. עבור מדינה קטנה במונחי שטח, אוכלוסייה וכלכלה, הצטיינותה בתחומים אלה חיונית לצמיחתה הכלכלית, לשמירה על היתרון האיכותי מול אויביה ולביסוס מעמדה האזורי והבינלאומי. יכולת החדשנות של ישראל מהווה את אחד מעמודי התווך העיקריים של עוצמתה הלאומית. אולם לא לעולם חוסן.

לפי מדד "בלומברג" לחדשנות לשנת 2021, זו השנה השנייה ברציפות שישראל חווה ירידה בדירוג. ישראל אמנם עודנה מדורגת בעשירייה הראשונה בעולם, במקום ה-7 והמחמיא. אך מדובר בירידה של מקום אחד בהשוואה לדירוג אשתקד, ושני מקומות ביחס לדירוגה לפני שנתיים, אז דורגה במקום ה-5. לפי מדד מוביל אחר, המשותף לביה"ס למנהל עסקים INSEAD, אוניברסיטת קורנל והארגון העולמי לקניין רוחני של האו"ם, דורגה ישראל בשנת 2020 במקום ה-13, נסיגה של שלושה מקומות ביחס לדירוג מ-2019.

חדשנות ויזמות הן אינן משאב סטטי שניתן לרתום אותו לטובת צמיחה כלכלית. כוחה המניע של היזמות אף איננו טמון במימון חיצוני או במעורבות ממשלתית אקטיבית. יזמים מספקים ערך חברתי וכלכלי על-ידי ניצול הזדמנויות לאור זיהוי פערים בארגון המשק. למשל, בדרך של גילוי מוצר שניתן לספק בעלות פחותה, המצאה חדשה שכלל לא חשבו עליה, או שירות משופר במחיר זהה.

היזם מייצר ערך חדש לחברה באמצעות נטילת סיכונים ופעילות נחושה בשוק, בדרך שאחרים לא מבינים או מעיזים לעשות. מימון ממשלתי בהתבסס על ידע קיים פוגע במהות היזמות והחדשנות. שכן בכך, נאלץ היזם להפנות קשב ומשאבים מהשוק אל מנגנון הפקידות והמימון המורכבים של הבירוקרטיה המדינתית.

על כן, אם הממשלה הבאה תהיה חפצה בחיזוק הסביבה היזמית ובבלימת הידרדרותה האפשרית של ישראל בדירוגי החדשנות, על קובעי המדיניות שבה לצמצם את התמיכה הישירה והאקטיבית בה. ניתן לשער שמדיניות מוכוונת של קידום מחקר ופיתוח, עידוד הקמת עסקים חדשים וניסיונות לחזק את המגזר הפרטי, שבין כה שמר על חוסנו במשבר הקורונה, לא יספיקו.

במקום זאת, שומה עליהם להתמקד בחיזוק היסודות המאפשרים את הפעילות היזמית במשק. עליהם לאפשר חופש גדול יותר מעלויות רישום ופיקוח ליזמים חדשים, ולהימנע מהרחבת הרגולציה והמעורבות הממשלתית בכלכלה.

בנוסף, השקעה בטיפוח סביבה מוסדית ותרבותית שתאפשר ליזמים לקטוף את פירות עמלם ותקל על כניסת יזמים חדשים לשוק במקום חסימתם - צריכה להוות נר לרגליה של הממשלה החדשה.

בתוך כך, על קובעי המדיניות יהיה להביא בחשבון כי התערבות ממשלתית בכלכלה, באופן של ביצור ההגנה על יצרנים קיימים ומועסקים, עשויה להצר את הכוח המניע המוצלח של היזמות והחדשנות. מכאן, שהסרת חסמים לא רק תאפשר ליזמים טריים לאתר פערים ולנצל הזדמנויות, אלא תשפר גם את הרווחה הכללית בישראל.

כדי לאושש את המשק, לשמר את דימוי אומת הסטארט-אפ ולהבטיח את יתרונה היחסי של ישראל, דרושה ממשלה שיומרותיה כמו גם פעולותיה לקדם ולהתוות באופן אקטיבי מדיניות חדשנות ויזמות - יהיו מינימליסטיות ביותר. שכן היזם, באמצעות נפלאות המוח האנושי, הוא זה שיוצר ערך חברתי חדש יש מאין ומניע את הכלכלה.

הכותב הוא דוקטורנט בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב וסטודנט בתוכנית אדם סמית' שבמכון ארגמן