המתח בין מצרים לאתיופיה גואה עם כישלון השיחות על הסכר על הנילוס

הסבב האחרון של מו"מ בין שתי המדינות האפריקאיות הסתיים ללא הסכם לגבי הסכר ההידרו-חשמלי של אתיופיה

"בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019 / צילום: רויטרס
"בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019 / צילום: רויטרס

המתח בין מצרים לאתיופיה גובר בזמן שאדיס אבבה רוצה להסיט את מי הנילוס לפרויקט הידרו-חשמלי אדיר שנמצא במוקד סכסוך של למעלה מעשור על השליטה בנהר הארוך ביותר באפריקה.

שיחות בין בכירים ממצרים, אתיופיה וסודאן, שנערכו בקונגו, נגמרו ביום שלישי ללא הסכמה, והציתו סבב חדש של רטוריקה מתלהמת בין המדינות. נשיא מצרים רמז ביום רביעי על האפשרות של סכסוך עם אתיופיה, אבל אמר שהוא מעדיף שיתוף פעולה על הנושא. "אני אומר לאחינו באתיופיה, אל תגעו בטיפה מהמים של מצרים, כי כל האפשרויות פתוחות", אמר א-סיסי בכנס בקהיר.

אדיס אבבה החלה לבנות את סכר "הרנסנס" האתיופי הגדול ב-2011, כחלק ממה שהממשלה הגדירה כפרויקט פיתוח חיוני שיביא חשמל לעשרות מיליוני אנשים שכיום מסתמכים על עץ לבעירה כמקור האנרגיה העיקרי.

מצרים לעומת זאת רואה בסכר איום אסטרטגי מפני שהוא יכול למנוע מים חיוניים מעשרות מיליוני אנשים בתחומה: רוב האוכלוסייה בת 100 מיליון איש של מצרים חיה ברצועת קרקע הסמוכה לנהר ובאזור הדלתא של הנילוס.

הסכסוך מתלהט כעת בגלל שממשלת אתיופיה התקדמה בתוכניותיה למלא מאגר בשביל הסכר בפעם השנייה ביולי, ומתכוונת להשתמש בסכר להפקת חשמל בפעם הראשונה באוגוסט.

כמה סבבים של משא-ומתן, כולל אחד בחסות ממשל טראמפ בשנה שעברה, לא הצליחו לייצר הסכם בין שלוש המדינות שישלוט על מילוי הסכר. חלק מאי ההסכמה העיקרי כולל צעדים להתמודדות עם בצורת והאם הסכם עתידי שייחתם יהיה מחייב מבחינה חוקית.

האוכלוסיות הגדלות ושינוי האקלים מוסיפים ללחץ על המדינות לאורך הנילוס, וחוקרים ודיפלומטים מזהירים לגבי הסיכון שתהיה בעתיד מלחמה על המים. אתיופיה דחתה הצעה סודנית בגיבוי מצרים למסגרת חדשה למשא-ומתן שתכלול את ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם והאיחוד של אפריקה.

בכירים אתיופיים אומרים שהם חוששים שהשיחות המוצעות יעכבו תוכניות לסבב עבודות נוסף של הסכר שצפוי לקרות עם עונת הגשמים ביולי.

השגריר איברהים אידריס, אחד מהנציגים של אתיופיה בשיחות על הסכר, אמר במרץ שההצעה לוקחת מהמדינה את הזכות לפתח את מקורות המים שלה. המנכ"ל של חברת החשמל האתיופית, השייכת למדינה, אמר במרץ ששתי הטורבינות בסכר אמורות לייצר חשמל בפעם הראשונה באוגוסט, כך לפי סוכנות הידיעות של אתיופיה.

הנילוס זורם מדרום לצפון דרך מזרח אפריקה, ויותר מ-85% ממי הנהר מגיעים מהנילוס הכחול באזורים הגבוהים באתיופיה. הנילוס הכחול זורם לסודן שם הוא מצטרף לנילוס הלבן, מקור הנילוס המרכזי השני, לפני שהם נכנסים למצרים. בסופו של דבר הנהר נגמר בדלתא רחבה ונשפך לים התיכון.

הסכסוך לגבי הסכר פוגע בעצב חשוף של כל המדינות הנמצאות לאורך הנהר, ואתיופיה מאתגרת את הטענה ההיסטורית של מצרים לגבי תפקידה בניהול מי הנהר. בעוד שמצרים מצביע על הסכמים ישנים שנותנים לה ולסודאן זכות על רוב מי הנהר, אתיופיה, שלא חברה בהסכמים האלה, דחתה אותם כחלק ממורשת הקולוניאליזם הבריטי.

בשנה שעברה א-סיסי נמנע מלהורות על פעולה צבאית בקשר לסכר אבל השנה אימץ טון יותר תוקפני לגבי הנושא ובשבועות האחרונים, כשמועד ההעבודות על הסכר מתקרב: "יציבות האזור עשויה להיות מופרעת בדרכים שקשה לתאר אם מימיה של מצרים יושפעו", אמר בשבוע שעבר אחרי הזזת המכלית הענקית שחסמה את תעלת סואץ במשך שישה ימים.

צרו איתנו קשר *5988