אמזון | ניתוח

האם הקרב על ההתאגדות באמזון יכול להחזיר את העבודה המאורגנת לאופנה?

מספר העובדים המאוגדים בארה"ב נמצא בירידה זה למעלה מארבעה עשורים ברציפות • הקרב המתוקשר של עובדי מחסן אמזון באלבמה להצטרף לאיגוד עשוי לשנות את המומנטום, גם אם בסופו של דבר יסתיים בהפסד

מפגינים מביעים תמיכה בעובדי אמזון, סמוך למרכז בבסמר, אלבמה
מפגינים מביעים תמיכה בעובדי אמזון, סמוך למרכז בבסמר, אלבמה

אמזון ריסקה לא מעט מתחרות עסקיות, קטנות כגדולות, מאז היווסדה ב-1994. אולם בחודשים האחרונים מוצאת עצמה הנהלת אחת החברות החזקות בעולם מאותגרת ומובכת על ידי יריב בלתי צפוי בדמות קבוצת עובדי מחסן עניים, רובם המכריע אפרו-אמריקאים, מבסמר, אלבמה. בקרב בסגנון דוד וגוליית ועל אפם וחמתם של מנהלי החברה, המחסנאים מבסמר לוחמים להתאגד כדי לשפר את תנאי עבודתם, משהו שעובדי אמזון ברחבי ארה"ב ניסו לעשות לאורך השנים שוב ושוב - אך עד היום כשלו.

בשבוע שעבר הצביעו 5,800 עובדי המחסן בבסמר על השאלה האם הם תומכים בהתאגדות או לא. כשלעצמו זה לא מובן מאליו. הייתה זו ההצבעה הראשונה באמזון בארה"ב על התאגדות מאז 2014, כשנכשל ניסיון של קבוצת טכנאים ועובדי אחזקה קטנה במחסן החברה בדלאוור להצטרף לאיגוד. תוצאות ההצבעה צפויות להתפרסם בימים אלה, אחרי שנציגים מצד אמזון ואיגוד העובדים RWDSU יעברו בדקדקנות על כל פתק ויבדקו כל חתימת עובד.

ניצחון להתאגדות עדיין נחשב לתסריט הפחות סביר, אחרי שאמזון השתמשה בכל טריק בספר כדי לעצור אותה, כולל אפילו הארכת הרמזור הירוק בכניסה למגרש החניה של המחסנים, כך שלנציגי האיגוד יהיה פחות זמן לחלק עלונים לעובדים הנכנסים. אך גם הפסד בתוצאה צמודה יהווה דחיפה מורלית לתומכי העבודה המאורגנת באמזון ובארה"ב כולה.

ובכל מקרה תהא אשר תהא התוצאה, הקרב בבסמר, שהפך למאבק ההתאגדות המתוקשר ביותר בדור הנוכחי בזכות תמיכה ציבורית שקיבלו העובדים במחסן מהנשיא ג'ו ביידן ומסוללה של פוליטיקאים, כוכבי הוליווד וספורטאים - הוא כבר כשלעצמו ניצחון גדול לעבודה המאורגנת באמריקה. המאבק הזה, יש מי שטוענים, יכול לסמן אפילו את תחילת החזרה של העבודה המאורגנת לאופנה בארה"ב ומעבר אליה, אחרי עשורים בהם זו רק הלכה ונחלשה.

ירידה חדה בהתאגדות עובדים

כיום רק אחד מכל 10 אמריקאים עובדים שייך לאיגוד עובדים. זוהי ירידה חדה בהשוואה לשנות ה-60, ימי הזוהר של ארגוני העובדים, כאשר כשליש מהאמריקאים היו מאוגדים. בעוד שיעור ההתאגדות במגזר הציבורי בארה"ב נותר יציב, איגודי העובדים ספגו מכה קשה במגזר הפרטי. אפילו ב-1973 היו עדיין 24.2% מעובדי המגזר הפרטי בארה"ב מאוגדים, אך מספר זה קרס ל-6.3% כיום. תהליך דומה של ירידה בשיעור ההתאגדות התרחש גם במדינות מערביות אחרות, כמו צרפת, גרמניה ובריטניה, גם אם בקצב איטי יותר מאשר בארה"ב.

הירידה בתפוצה של ארגוני העובדים קשורה לשינויי עומק שעברו על הכלכלה האמריקאית בעשורים האחרונים. בסיסי ההתאגדות הקלאסיים במגזר הפרטי של אמריקה היו בתחומים כמו כרייה ותעשייה. הייצור התעשייתי האמריקאי זינק מסוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 ויחד עמו צמחה העבודה המאורגנת, אך בעשורים האחרונים הלכו ונסגרו המפעלים בארה"ב בהשפעת הגלובליזציה ואיתם דעכה הפופולריות של האיגודים. במקום תעשייה, הפכה ארה"ב לכלכלה מבוססת שירותים, עם חברות כמו אמזון בחזית. בחברות כאלה לא התפתחה תרבות של איגודי עובדים עד היום.

גם המפעלים שנותרו באמריקה עברו לאורך השנים ממדינות בעלות מסורת מפותחת של התאגדות, כמו מישיגן ואוהיו, למדינות דרומיות עם תפיסות אנטי-התאגדויות, כדוגמת ג'ורג'יה ואלבמה - אותה אלבמה בה מתנהל סכסוך העבודה הנוכחי באמזון. אלבמה היא אתגר מיוחד בשל היותה אחת המדינות בהן החוק מאפשר לעובדים מאוגדים לבחור וולונטרית שלא לשלם דמי חבר לאיגודים המייצגים אותם.

מעבר לשינויים הכלכליים, גם המנהיגים הפוליטיים, ובראשם הנשיא רונלד רייגן, שחקו את כוח האיגודים. ב-1981 הכריזו פקחי הטיסה המאוגדים על שביתה בדרישה להעלאת את שכרם ולקצר את שבוע העבודה. רייגן תבע מהעובדים לחזור לעבודה בטענה שהם פוגעים בביטחון הלאומי ולאחר שסירבו פיטר למעלה מ-11,000 מהם. אירוע זה סימן את תחילת העשור הגרוע של העבודה המאורגנת בשנות ה-80.

בעוד שיעור ההתאגדות נמצא כאמור בשפל, דווקא התמיכה הכללית באוכלוסייה באיגודי העובדים מתחזקת בארה"ב. לפי סקר של מכון גאלופ, 65% מהאמריקאים הביעו אשתקד תמיכה בעבודה מאורגנת, השיעור הגבוה ביותר מאז 2003 ומתקרב אפילו לתמיכת השיא של 70% בשנות ה-60. כאשר מוסיפים לכל זה את העובדה שבבית הלבן יושב נשיא שמגדיר עצמו במוצהר כאיש של איגוד עובדים, אולי אפשר לתהות האם העבודה המאורגנת יכולה לחוות רנסנס?

רווחי שיא של אמזון

תומכי העבודה המאורגנת טוענים כי היחלשותם של איגודי העובדים הובילה לשינוי קיצוני במאזן הכוחות בין מעבידים לעובדים. לטענת תומכי העבודה המאורגנת, אחרי שאיגודי עובדים תרמו ליצירת המעמד הבינוני של אמריקה דרך העלאת שכר, קיצור שעות העבודה והוספת ימי חופש ומחלה, מטוטלת הכוח נעה בעשורים האחרונים חזרה לכיוונם של המעסיקים.

אמזון בהחלט יכולה להיחשב לדוגמה מצוינת לשינוי כזה במאזן הכוחות. בענקית המסחר המקוון מנפנפים מאז תחילת המאבק בשכר המינימום השעתי של 15 דולר שמקבלים עובדי המחסן באלבמה, גבוה משמעותית משכר המינימום במדינה. רק ששכר זה, בו חלק מהמחסנאים עדיין מתקשים לגמור את החודש, עומד אל מול רווחי שיא של 21.3 מיליארד דולר שרשמה אמזון ב-2020, שנת הקורונה - זינוק מ-17.4 מיליארד דולר ב-2019. שכר עובדי המחסן מתגמד לא פחות כשהוא עומד מול ההון הבלתי נתפס של הבוס ג'ף בזוס, האיש העשיר בעולם, שמוערך ב-185 מיליארד דולר.

מאבק העובדים באמזון הוא בכל מקרה על הרבה יותר מאשר כסף, ונוגע לא פחות לנושאי תנאים ובטיחות. אגדה ידועה, שהאותנטיות שלה מוטלת בספק, מספרת כי טייקון הרכב הנרי פורד השני הזמין את מנהיג איגוד עובדי הרכב וולטר רויטר לביקור במפעל אוטומטי שהקים. במהלך הסיור במפעל המתקדם, פורד הצביע על המכשור ושאל בלגלוג: "וולטר, איך תגרום לרובוטים האלו לשלם מיסי איגוד?"

רק שבינתיים אוטומטיזציה וטכנולוגיה ממש לא חיסלו את הצורך בידיים עובדות כפי שחוזה האגדה, אפילו להפך. ב-2020 לבדה גייסה אמזון , אחת החברות המתקדמות טכנולוגית בעולם, גייסה כחצי מיליון עובדים נוספים כדי להתמודד עם הביקושים בקורונה. כיום מעסיקה אמזון 1.3 מיליון בני אדם ברחבי העולם ו-950 אלף בארה"ב לבדה.

חברות כמו אמזון, שייצגו את הכלכלה החדשה והמודרנית, נחשבו לאורך השנים כמוגנות מהתאגדויות, שזוהו כשייכות לעולם התעשייתי הישן והמיושן. אך כששומעים על עומס העבודה הכבד המוטל על המחסנאים באמזון, במסגרתו אפילו זמני ההליכה של העובדים לשירותים מנוטרים (או שהם נאלצים להשתין בבקבוקים כדי לחסוך זמן), אפשר לתהות האם תנאי העבודה באמת השתפרו במעבר בין אותו העולם הישן לזה החדש והטכנולוגי לכאורה. במצב עניינים כזה, לא מפתיע שעובדי המחסנים בבסמר אלבמה מרגישים צורך להתאגד - ממש כמו שעשו הפועלים ועובדי המכרות לפניהם.

צרו איתנו קשר *5988