לאונרד לבקוביץ, בעל השליטה בחברה להנדסה אזרחית, וארז גולדשטיין, העומד בראש קבוצת גולדשטיין, הונו קבוצת משקיעים שהלוותה כספים בשנת 2018 דרך פלטפורמת גיוס המשקיעים פאנד-איט להשלמת פרויקט תמ"א 38 בבניין ברחוב העצמאות בהרצליה - כך נטען בתביעה שהגישו המשקיעים לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
פאנד-איט (FUNDIT) ששיווקה את הפרויקט ובית ההשקעות IBI ששימש כנאמן, נתבעים בטענה לרשלנות שהביא לאובדן כספי המשקיעים. נתבע נוסף הוא עו"ד נוריאל אור שנטען כי שימש כנאמן של המלווים במסגרת הסכם ההלוואה.
פאנד-איט, בראשה עומד המייסד מעיין מלצר, היא חברה בת של הדסטארט ושחקנית מוכרת בשוק ההון המפעילה פלטפורמה אינטרנטית למימון המונים באמצעותה חברות קטנות היכולות לגייס הון שלא דרך הבורסה.
בספטמבר 2018 הציעה פאנד-איט לציבור להתקשר בהסכם הלוואה למימון השלמת פרויקט הבנייה. הסכם ההלוואה מהווה אפיק השקעה עבור המלווים על מנת לקבל ריבית שנתית בגובה של 7% לתקופה קצרה.
ההתקשרות עצמה הייתה מול החברה היזמית הנדסה אזרחית וחברת הניהול מקבוצת גולדשטיין. 25 משקיעים בהם אנשי עסקים, עורכי דין וחברות השקיעו במיזם סכומים שנעו בין 25 אלף שקל ל-400 אלף וסך הכול 3.4 מיליון שקל.
המשקיעים קיבלו לאורך תקופה ארוכה דיווחים על התקדמות הפרויקט אך באוגוסט 2020 רוכשי הדירות בפרויקט הגישו בקשה לכינוס נכסים לשם השלמת הפרויקט שלא התקדם ואז נחשפה בפניהם התמונה האמיתית והתגלה כי הוצגו להם מצגי שווא.
בתביעה שהוגשה על ידי עורכי הדין נמרוד כנפי ואלעד פרידלנדר, ממשרד עו"ד בעז בן צור, נטען כי במסגרת הסכם ההלוואה נקבעו ארבעה בעלי תפקידים ונאמנים לשמירת האינטרסים של המשקיעים: IBI כנאמן, פאנד-איט, חברת הניהול מקבוצת גולדשטיין ועו"ד נוריאל אור, שייצג את חברת הניהול והחברה היזמית בפרויקט, ושימש כנאמן נוסף מטעם המלווים, הרוכשים, היזם וחברת הניהול.
המשקיעים טוענים כי חברת הניהול, החברה היזמית והעומדים בראשם הונו אותם בכך שסכום ההלוואה הועבר לחברת הניהול מחשבון הנאמנות של IBI בניגוד להסכם וכי הבטוחות להבטחת ההלוואה לא קיימות והחברות מרוקנות מתוכן. עוד נטען כי חברת הניהול שילמה למשקיעים ריבית חודשית על מנת להסתיר את התרמית וכדי להרדים את המלווים מלבחון את מצב הפרויקט.
מי מפקח על פאנד-איט
באשר לפאנד-איט נטען כי היא התחייבה לפקח על ההלוואה ומינתה לשם כך את IBI כנאמן מטעמה והתרשלה בתפקידה. זאת בין היתר מאחר ומסרה מידע למשקיעים על הפרויקט.
"בתקופת גיוס הסכום, נציגים של פאנד-איט ושל IBI הבהירו למלווים כי הם בחנו את ההלוואה ואת הפרויקט באמצעות אנליסטים מטעמם, ומסרו את עמדתם העצמאית בנוגע להלוואה - לפיה מדובר בהלוואה בסיכון נמוך לפרויקט שעתיד להסתיים בתוך חודשים ספורים - והוסיפו כי בדקו את ההלוואה מפני תרמיות אפשריות", נכתב בתביעה.
נקודה מעניינת העולה מהתביעה היא העובדה כי פאנד-איט מפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך. חשוב להדגיש כי לא כל ההשקעות המוצעות על ידי פאנד-איט מפוקחות. רק אפיק של מימון המונים מפוקח על ידי הרשות לניירות ערך ואילו אפיק של הצעה פרטית, כמו במקרה של פרויקט מימון השלמת הבנייה נשוא התביעה, לא מפוקח כי אין דרישה כזו בחוק.
באפיק זה, חברות פרטיות יכולות לפנות לעד 35 ניצעים בשנה ולהציע השקעה בחברה במניות או דרך הלוואות. גם העסקאות שכן מפוקחות (אפיק מימון המונים) לא נבדקות על ידי הרשות, אלא מדובר במודל של "פיקוח לייט".
החברה הפרטית רשאית לגייס כסף מכלל הציבור כאשר המגבלות העיקריות הן על סכום הגיוס של חברה (4-6 מיליון שקל) ועל סכומי ההשקעה של המשקיעים - 10,000 שקל בשנה בחברה או יותר אם ההכנסה השנתית של המשקיע גבוהה.
במסגרת התביעה מבקשים המשקיעים להשיב לידיהם את ההלוואות שניתנו על פי הסכם ההלוואה, כולל ריבית וריבית פיגורים בסכום של כ-4 מיליון שקל ופיצוי מוסכם של 50 אלף שקל כפי שנקבע בהסכם ההלוואה.
ארז גולדשטיין וליאונרדו לבקוביץ סירבו להתייחס לטענות כתב התביעה.
תגובת פאנד-איט: "פלטפורמת fundit המפוקחת על ידי הרשות לני״ע מאפשרת לחברות ויזמים לחשוף את המיזמים שלהם ולגייס עבורם את ההון הנדרש לשם הוצאתם לפועל.
"בדרך זו גויסו כבר מאות מיליוני שקלים עבור מיזמים רבים ומגוונים מתחומי טכנולוגיה, נדל"ן וכו', מתוכם למעלה מ-80 מיליון שקל כבר חזרו למשקיעים בתוספת תשואה. גם הפרוייט המדובר גייס בהצלחה תוך שימוש בפלטפורמה וצר לנו ששם האתר שורבב לסוגיה ללא צורך, שכן הטענות המופנות מתייחסות לניהול הפרויקט עצמו ולתקופה ארוכה שלאחר סיום הגיוס. הפלטפורמה תציג את עמדתה לכשתידרש במסגרת החוק".
תגובת IBI השקעות: "מדובר בסכסוך מסחרי בין קבוצת מלווים לבין חברת ניהול שהם עצמם מינו כגורם האחראי על מתן ההוראות לחברת הנאמנות של אי.בי.אי. לפיכך, התביעה נגד אי.בי.אי חסרת כל בסיס משפטי או עובדתי.
פעילותה של אי.בי.אי כנאמן נעשתה בהתאם לסמכויות אשר ניתנו לחברת הניהול, כפי שאלו באו לידי ביטוי מפורשות במסמכי העסקה. שירבוב שמה של אי.בי.אי כנתבעת אינו אלא חיפוש 'כיס עמוק' ללא כל ביסוס, ואי.בי.אי תעמוד על זכויותיה בקשר לכל נזק שייגרם לה בגין תביעת סרק זו".
תגובת עו"ד נוריאל אור: "הטענה כי שימשתי נאמן של מאן דהוא במסגרת הסכם הלוואה שלא הייתי צד לו, לא ייצגתי איש מהצדדים בנוגע אליו, וחשוב מכך, לא ידעתי על תוכנו בזמן אמת - היא טענה מופרכת לחלוטין.
"מעולם לא הסכמתי לשמש נאמן של המלווים או של כל אדם אחר במסגרת אותו הסכם הלוואה, לא חתמתי על שום מסמך שממנה אותי כנאמן והעובדה היא כי בפועל אף לא שימשתי ככזה. למיטב הבנתי, מי ששימש כנאמן של המלווים היא חברת איי.בי.איי שאף מוגדרת ככזו באותו הסכם, ולכן אין לי אלא לתמוה על טענת המלווים בהקשר זה. התביעה נגדי, שמבוססת על אותה טענה אחת ויחידה, היא תביעה חסרת בסיס ואני בטוח שבית המשפט ידחה אותה לחלוטין".
מגולד קפיטל נמסר בתגובה היום (15.2.24): "חברת הניהול איננה יזם הפרויקט והיא איננה קשורה להשקעה בה השקיעו דרך הפלטפורמה. הקבלן לקח מימון מאותם משקיעים על מנת לפרוע הלוואה שלקח מגולד קפיטל, כלומר, למחזר את החוב שלו, שזו פרקטיקה מאוד מקובלת ונפוצה בשוק הנדל"ן ובכלל. דבר זה הופיע במפורש ובצורה מובלטת בהסכם ההלוואה. המשקיעים, שכפי שאף אתם ציינתם הם אנשים מתוחכמים: אנשי עסקים, אנשי פיננסים ואנשים מתחום המשפט, בחרו בהשקעה זו שהוצעה על ידי הקבלן. שנתיים לאחר שהלוו לקבלן את הכספים הם טוענים שלא ידעו שהכספים ישמשו לפרוע את ההלוואה שלקח הקבלן מגולד קפיטל, וטענה זו היא מוזרה, בלשון המעטה, שכן כפי שצויין בהסכם ההלוואה שלהם מול הקבלן רשום במפורש ובהדגשה שכספי ההלוואה נועדו בין היתר לפרוע חובות קודמים של הקבלן. לגולד קפיטל אין ומעולם לא היה קשר למשקיעים, היא לא מכירה אותם ולא קיבלה לידיה שום סכום מהם, היא דוחה את כל הטענות השקריות נגדה, ותתגונן בבית המשפט נגד הניסיון לסחוט ממנה כספים באמצעות הכפשת את שמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
